"טוב שעבר תקציב והוא נותן איזה וודאות מבחינת התקציב. חבל שיש בתקציב יותר מדי סעיפים שלא מתאימים לצו השעה מבחינת הגרעון ויחס חוב תוצר. היה נכון להימנע מהפחתת המיסים ולצמצם הרבה יותר בתקציבים הקואליציוניים וכאלה שפוגעים בצמיחה", אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בתגובה להחלטה על אי הורדת הריבית.
על מחטף הקואליציה של ה-800 מיליון שקל ביום אישור התקציב הוא מוסיף: "אני פחות בקטע של איך עבר אלא מה עבר. לאור תקציב הביטחון אנחנו בגרעון עולה ולא יודעים מה תהיה אורך הלחימה. אנחנו מתחילים בגרעון של יותר מ-5% והלחימה עלולה להיות ארוכה".
"כדי להוריד את הגרעון הורדת מיסים לא תשיג את יעדיה, וצריך יהיה להעלות מיסים כדי להגדיל את צד ההכנסות. בנוסף צריך לעשות שינוי כולל במערכת המס כמו ביטול פטורים וכל מיני עיוותים. נטל המס בישראל הוא כזה שאין לך הרבה דרגות חופש. לחילופין יש להכניס אוכלוסיות נוספות למעגל העבודה".
אילו שינויים צריכים להתרחש כדי שהריבית תתחיל לרדת מחדש אני שואל. פרופ' אמיר ירון: "הגענו לסביבת אינפלציה של 2% והיינו בריביות נמוכות יותר מאשר באירופה. כולנו מבינים שכרגע הסיכונים לאינפלציה מוטים כלפי מעלה ובתקופה הקרובה המדדים יהיו גבוהים יותר".
"לישראל יש חשיפה נמוכה יותר למחירי האנרגיה ובתרחיש של סיום הלחימה בסוף אפריל, ובהנחה שלא תהיה הגזמה באינפלציה שתגיע למרכז היעד עד סוף השנה, צפויה עד סוף הרבעון הראשון של 2027 הורדה אחת שתיים בריבית".
"תזכור שזאת לא הבטחה. אי הוודאות לגבי המלחמה עדיין גבוהה. אם המערכת תהיה ארוכה ומחירי אנרגיה גבוהים הריבית לא תרד".
על הסדר המיסוי של הבנקים מול האוצר שבו חויבו בכופר מס של 3.25 מיליארד שקל הוא מגיב לראשונה: "אתה יודע שעמדתנו הייתה נגד מיסוי סקטוריאלי וזאת העמדה גם של גורמים באוצר. אמרנו שאם יש רצון ללכת על מס לרווחי יתר ללא עבודת עומק שיעשו משהו זמני. המס שהוטל על הבנקים הוא הרע במיעוטו".