היירוט הראשון של כיפה ימית מספינת חיל הים
במרץ 2011 נפרסה סוללת כיפת ברזל ראשונה בבאר שבע. מספר ימים אחר כך הוצבה סוללה נוספת ליד אשקלון. אלה היו ימי התחממות בגזרה, ומפקד חיל האוויר, אלוף (בדימוס) עידו נחושתן, החליט להציב את המערכת החדשה לפעילות מבצעית ראשונה.
חמש שנים קודם לכן, במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, שיגר חיזבאללה לישראל כ-4,000 רקטות, ולחיל האוויר לא הייתה יכולת ליירט אותן - אלא רק לנסות "לצוד" את חוליות השיגור והמשגרים. 44 אזרחים נהרגו באותה מערכה.
דוח מבקר המדינה תקף את הפרויקט
מערכת הביטחון יצאה לפיתוח מהיר של מערכת יירוט ישראלית, ובדצמבר 2007 אישרה ועדת השרים לענייני הצטיידות את הפרויקט. האישור הגיע אחרי קרבות תקציביים ו"מלחמות יהודים" על הפתרון הנכון מול האיום המתעצם: לייזר או מערכת מבוססת טילים. למעשה, ד"ר דני גולד, כראש מו"פ במפא"ת (המינהלת לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), אישר לרפאל להתחיל בפיתוח ראשוני עוד ב-2005, ללא תקציב מאושר - צעד שהוביל מאוחר יותר לדו"ח ביקורת של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, דו"ח שנחשב בדיעבד למנותק מהמציאות המבצעית. עמיר פרץ, אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי אישרו את הפרויקט בהמשך.
ועדת נגל המליצה על שימוש במיירטים בגלל קשיי ההפעלה של הלייזר הכימי שהוצע אז והקושי שלו להתמודד עם מטחי רקטות. ב-1 בינואר 2008 הותנע פרויקט חירום ברפאל עם תקציב של 800 מיליון שקל ממשרד הביטחון לפיתוח ולשתי סוללות ראשונות. רפאל השקיעה סכום נוסף מתקציב הפיתוח העצמי שלה.
צה"ל התנגד
בזמן שיא לפיתוח מערכות נשק, שנתיים וחצי בלבד, הושלם פיתוחה של כיפת ברזל. רפאל הייתה הקבלן הראשי ופיתחה את טיל היירוט, שנדרש לא רק לבצע את המשימה אלא גם להיות זול ככל האפשר כדי לאפשר הצטיידות בכמויות גדולות. חטיבת אלתא של התעשייה האווירית סיפקה את המכ"ם, וחברת אמפרסט פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.
ב-7 באפריל 2011, בשעה 18:20, שוגרה רקטה מעזה ולראשונה עמד מולה גדוד 947 של מערך ההגנה האווירית עם מערכת מבצעית. הרקטה יורטה בהצלחה.
למרות הצורך הדחוף, צה"ל לא מיהר לממן את ההצטיידות בתחילה. כמו בפרויקט החץ, בצבא טענו כי צריך לתעדף השקעה במערכות התקפיות ולא הגנתיות וכי לא יאשרו הצטיידות עד לקבלת תקציב נוסף. מערכת הביטחון מימנה לבסוף רק ארבע סוללות, ונשיא ארה"ב ברק אובמה הסכים לממן את השאר.
בנובמבר 2012, תוך כדי מבצע "עמוד ענן" ובעקבות הערכה שחמאס נערך לשגר לראשונה רקטות למרכז הארץ, השלימו רפאל ומינהלת "חומה" במשרד הביטחון בתוך ימים אחדים את הצבת הסוללה החמישית. שעות ספורות לאחר הצבתה, היא כבר יירטה רקטה ראשונה בשמי גוש דן.
מאז נוספו למערכת סוללות רבות והיא עברה תהליך מתמשך של שיפור יכולות, המאפשר לה להתמודד כיום עם רקטות כבדות ומהירות יותר, כטב"מים, טילי שיוט ומטרות נוספות שלא תוכננה עבורן במקור.
ארה"ב מצטיידת
צבא היבשה האמריקני רכש שתי סוללות ומאות מיירטים ב-373 מיליון דולר, אך למרות סדרת ניסויים מוצלחת הן לא נכנסו לשימוש מבצעי בארה"ב, ולבסוף הועברו לישראל בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". חיל הנחתים האמריקני (המארינס) הזמין כ-2,000 מיירטי טמי"ר למערכת הגנה אווירית ניידת, ועבורם הקימו רפאל וריית'יון (Raytheon) פס ייצור בארקנסו שבארה"ב.
בריטניה רכשה את מערכת השליטה של כיפת ברזל עבור מערך הגנה אווירית ב-365 מיליון שקל. בחודש שעבר חשף ה"פייננשיאל טיימס" כי רפאל מנהלת שיחות עם פולקסווגן לייצור רכיבים לכיפת ברזל במפעלה באוסנברוק שבגרמניה, מה שעשוי לרמוז על מכירה אפשרית של המערכת למדינות אירופה, ובראשן גרמניה (שבה כבר מיוצרים טילי ה"ספייק" של רפאל).
בשנים האחרונות נכנסה המערכת לשירות גם בחיל הים, על גבי ספינות הסער 6 החדשות, תחת השם "כיפה ימית". ב-9 באפריל 2024, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", היא ביצעה את היירוט המבצעי הראשון שלה מאחת הספינות מול כטב"ם שחדר לאזור אילת.
עד היום רשמה כיפת ברזל מעל 6,000 יירוטים מבצעיים ביותר מ-90% הצלחה. המערכת, בשמה הלועזי Iron Dome, הפכה למותג עולמי וליכולת המאפשרת לעורף הישראלי לשמור על חוסן גם במצבי לחימה עצימים. נשיא ארה"ב לשעבר (והמועמד הנוכחי) דונלד טראמפ אף הבטיח להקים לארה"ב מערך Iron Dome משלה, לפני ששינה את שם הפרויקט ל-Golden Dome. טראמפ אף לקח לאחרונה קרדיט וטען שמדובר בפיתוח אמריקני, למרות שהפיתוח כולו בוצע ברפאל ובקבלניות המשנה הישראליות, והסיוע האמריקני היה כספי בעיקרו.
הצלחתה של המערכת הולידה גם ביקורת על כך שהיא משמשת כ"קביים" המונעים פתרון קבע לאיומים, בין אם בדרך של הכרעה צבאית ובין אם בהסדרים מדיניים. אולם, כפי שנטען לא פעם, טענות אלו צריכות להיות מופנות לדרג המדיני, ולא למערכת טכנולוגית שמצילה חיים. בימים אלה מצטרפים לסוללות כיפת ברזל משגרים של מערכת הלייזר "אור איתן", המבוססת על לייזר חשמלי מתקדם. "אור איתן" לא תחליף את מיירטי הטמי"ר, אלא תתגבר אותם ותאפשר יירוט בעלות אפסית של כ-10 שקלים בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים לכל טיל.
יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ: "כיפת ברזל היא מערכת אסטרטגית ראשונה במעלה המהווה נדבך מרכזי בתפיסת ההגנה הלאומית. היא משקפת את עליונותה המדעית-טכנולוגית של מדינת ישראל ושל מדעני ומהנדסי רפאל. ב-15 השנים האחרונות המערכת שינתה את פני המערכה והגנה על אזרחי ישראל מפני איומים לא פוסקים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "גם לאחר 15 שנות פעילות מבצעית, וביתר שאת בימים אלה, כיפת ברזל ממשיכה להוכיח את עצמה יום אחר יום. לא נגזים אם נאמר שעשרות אלפי ישראלים חבים להמצאה זו את חייהם. אנו ממשיכים כל העת לשדרג את יכולותיה, ואין ספק שהיכולות שיש לה היום מול קשת האיומים עולות עשרות מונים על אלו שהיו לה עם מסירתה לצה"ל".