קריאה לממשלה לבחון הצבת מיגוניות לאורך כבישי ישראל, לאחר שעשרות אלפי נהגים חשופים לפגיעות כתוצאה מנפילת שברי יירוט ורסיסים, וחלקם אף נפגעו.
בתחילת החודש, לדוגמה, תועדה נפילת שבר יירוט גדול על כביש 4 בעת שהנהגים המשיכו לנסוע, וחודש קודם לכן שבר יירוט נחת סמוך לרכב משפחתי על כביש 1 בדרך מירושלים לתל אביב. בשלהי מרץ האחרון אף נפגעו מספר נוסעים שהיו במהלך נסיעת עבודה לצפון כתוצאה מרסיסים, ופונו לבית החולים בנהריה.
הקריאה מובלת על ידי פרופ' ערן טוך, חבר סגל בביה"ס להנדסת תעשייה ומערכות נבונות באוניברסיטת תל אביב, שחווה את חוסר המיגון בכבישים עם משפחתו בדרך לביתם בצפון עת קיבלו התרעה לירי טילים במהלך נסיעתם על כביש 2 באזור נתניה.
"היינו במהלך נסיעה עם הילדים, וכשקיבלנו את ההתרעה שאלנו עצמנו מה המקום המיטבי להתמגן בו באזור. העדפנו לא להשתטח ונכנסו למרחב מוגן בתחנת דלק סמוכה. כל הסביבה, כולל המשפחה, אמנם הגיבה ברוגע, אך לא היינו שלמים עם זה. חזרנו לרכב ועלה בי שאף אחד לא התייחס לנושא המרחבים המוגנים לאורך כבישי ישראל".
פרופ' טוך, המתמחה באופטימיזציה, החליט לאסוף את כלל נתוני מיקומי וזמני ההתרעות והאזעקות של פיקוד העורף, והריץ אלגוריתמים כדי לבחון את המקומות שבהם הכי כדאי להציב מיגוניות.
"העבודה העיקרית הייתה לבצע אופטימיזציה למיקומי המיגוניות בכבישי ישראל לפי זמני ההתרעה בכל אזור במדינה. כך ככל שזמן ההתרעה גבוה יותר כדוגמת אזור המרכז, ניתן לפזר בו פחות מיגוניות לאורך הכבישים המהירים והבין-עירוניים, כי לנהגים יש יותר זמן לנסוע אל המיגונית הקרובה.
"אך באזורים דוגמת גבול הצפון ועוטף עזה, בהם ההתרעות כמעט ואינן קיימות - לפחות לעת זו, פיזור המיגוניות הנדרש רחב יותר".
סך המיגוניות המינימאלי שפרופ' טוך איתר כנדרשות לביטחון הנהגים בכבישי ישראל עומד כ-336 מיגוניות שעלותן כ-33 מיליון שקל. "העלות של מיגונית, על פי המידע בתקציב האחרון, עומדת על כ-100 אלף שקל למיגונית, והעלות הכללית המובאת היא בהתאם להנחות שהוצבו באלגוריתם.
"אבל חשוב לי לציין כי מאוד קל לנו באקדמיה להריץ אלגוריתם ולהגיד הנה זה מה שאפשר לעשות, אבל אני ממש לא חושב שההצעה שלי היא תוכנית עבודה. ברור לי שהמצב הרבה יותר מורכב, אך כן כדאי לעורר על כך דיון ולתת על כך את הדעת.
"שכן הממשלה החליטה לפתוח את המשק ולאפשר שימוש בתשתיות דוגמת הכבישים, ויש לתת הדעת על ביטחון הנהגים והנהגות שנוסעים בהם לעבודה ולביתם. במבט מהצד לא נראה כי מישהו נתן על הנושא את הדעת, אך אולי כעת זו הזדמנות כהכנה לכל סיבוב צבאי אפשרי הבא, שנקווה שכלל לא יקרה".
נציין כי התקציב הנדרש על פי המודל הראשוני לאזורי הצבת המיגוניות שפותח על ידי פרופ' טוך נמוך מתקציב הפרסום וההסברה של משרד התחבורה במסגרת תקציב 2025-2026, שעמד על כ-40 מיליון שקל לפרסום ושיווק רפורמות תעריפי התחבורה הציבורית.
זה אף נמוך מהעלויות המוערכות של המשרד על ציוד משרדי, כיבוד ואירוח, אחזקת המשרדים, שירותי מחשוב ותקשורת, התקשרויות עם יועצים חיצוניים וקופה קטנה, המוערכים יחד בכ-50 מיליון שקל מתוך כלל כ-148 מיליון השקלים שהוקצו לתקציב ה'רכש והקניות' של המשרד.
עלות הצבת המיגוניות על פי המודל שהוצע אף מהווה רק כ-1.3% מעלות אחזקת משרדי הממשלה ולשכות השרים, שהוגדרו על ידי גורמי מקצוע כמיותרים (בשל היכולת להכליל סמכויותיהם במשרדים אחרים) הנאמדת בעד כ-2.4 מיליארד שקל בשנה, וכ-0.5% מסך הכספים שנצבעו בתקציב כ"קואליציוניים".
יש לציין כי משרד התחבורה מממן מיגון שירותי תחבורה ודרכים, וכי בינואר 2026 אף הקצה, לדוגמה, 100 מיליון שקל למיגון אוטובוסים ושירותי תחבורה למתיישבים ביהודה ושומרון.