מכרו אתכם בשקל: לתושבי הצפון אין ברירה אלא לשרוף את המדינה

תשרפו את המדינה, אחי תושבי הצפון. צאו לרחובות, תחסמו את איילון, את הכניסה לירושלים, את צומת בר אילן ביום חמישי בשיא הפקקים. אפשר גם לכוון את ההפגנות האלה ליום שלישי הבא בערב, לרגע שבו מתחלף השכול בשמחה. תחגגו את העצמאות שלכם. אחרי 78 שנות התעלמות והתעמרות, יכול להיות נקודת המפנה שבה תפסיקו להיות הילדים הטובים של הציונות ותהיו אלה ששורפים את המועדון.

תשרפו את המדינה כי אין לכם ברירה. שיקרו לכם במצח נחושה בסבב הקודם, אחרי שפינו אתכם מהבתים במהירות, בצורה כושלת, פרקו קהילות בשרירותיות ושלחו אתכם כמו פליטים לכל קצוות הארץ, לכל מי שהיה לו חדר פנוי. גם אחרי כמה חודשים, כשכבר אפשר היה לארגן מחדש את הפינוי בצורה מסודרת, אף אחד לא חשב עליכם.

האיצו בכם לחזור, כי "המצב השתנה לדורות". נשבעו והתרברבו שריסקנו את חיזבאללה, שהוא חלש ומורתע, ושכשנסראללה איננו הארגון נמצא על כרעי פרגית שבירות. האמנתם. החזרתם את הילדים הקטנים שלכם לבית בלי ממ"ד, שאף אחד לא טרח לבנות לכם שמונה שנים אחרי החלטת הקבינט למגן את הצפון. לא כי האמנתם למה שאומרים לכם, אלא כי לא הייתה לכם ברירה וסמכתם על צה"ל. לא רק שיגן עליכם, אלא שאם המצב היה שונה, המפקדים הבכירים היו אומרים משהו.

בדיוק שנה אחרי סיום הפינוי, ביום שבו איראן לחצה על הכפתור, החבולים והמוכים מעבר לגבול ירו עליכם מאות טילים בשעה במשך חודש. ואם חיילנו הגיבורים לא היו פועלים קרקעית בנחישות, כוח רדואן היה פולש ליישובי הגדר אחרי ארוחת בוקר מזינה במנהרות, ליד התיקים המוכנים מראש. סביר להניח שבצה"ל ידעו מה קורה מעבר לגבול, ואם חלילה לא ידעו, אז זאת בכלל קטסטרופה. אבל אף אחד לא חשב להישיר מבט ולהגיד ביושר: עשינו כמיטב יכולתנו בקונסטלציה הבינלאומית שנכפתה עלינו, אבל חיזבאללה חי, קיים ומשתקם במהירות מדהימה. נעשה את המקסימום להגן עליכם ונתחיל מייד במבצע מיגון אינטנסיבי.

במקום זה, קיבלתם הפסקת אש כפויה שמרגישה כמו שפיכת חומצה לעיניים. המדינה שוב מטילה עליכם את מימיה ואומרת לכם בחיוך שזה רק גשם. אם לא הבנתם בפעם המי יודע כמה, זה לא גשם. זה זלזול. מכרו אתכם בשקל, לא לפני ששוב לא מצאו את הדרך להעביר את 4.9 מיליארד השקלים שהובטחו לשיקום קו העימות בפסח ואחר כך עד יום העצמאות, וגם שוברי הקנייה בסך 2,500 שקלים לעסקים בקריית שמונה לא הגיעו עדיין, כשעוד מעט לא נשאר איפה לקנות שם, וגם סבסוד המעונות שהובטח נשאר על הנייר ובנאומים מלאי החשיבות.

מגיע לכם הרבה יותר. מגיע לכם חדר מיון קדמי בקריית שמונה, ממ"ד לכל בית על חשבון המדינה, הטבות מס עמוקות יותר, פיצוי נדיב ומיידי. מגיע לכם שסוף סוף יראו אתכם. שילמתם על זה בדם ובילדים שחזרו להרטיב בלילה בבית ספר יסודי מהפחד.

תשרפו את המדינה, כי היא מבינה רק כאוס וכוח. תשאלו את החרדים והקפלניסטים. הגיע הזמן שכל אזרחי המדינה יצטרפו אליכם למבחן סולידריות אמיתי. מבחן סולידריות לא יכול להיות רק בדמות קניית מארז של עסק במטולה שנמצא בקשיים, זה רק פלסטר לבעיה. המאבק למען האזרחים בצפון יכול להיות השינוי שלנו כעם, ההבנה שאנחנו הריבון. האזרחים הם אלה שמשלמים משכורת לנבחרים ולכן הם תמיד בסדר עדיפות עליון. אנחנו הבוס.

גם לאופוזיציה יש אחריות בסיפור הזה. קמפיין הבחירות שלהם צריך להתחיל עכשיו בעזרה לתושבי הצפון ולא בעוד כמה חודשים בסיסמאות ריקות. המגן האנושי של הצפון ראוי לתעדוף אמיתי, ולא לשאריות ופירורים שנופלים מהשולחן אחרי חלוקת תקציבים לכל העולם וחמותו. אתם לא שקופים, אתם עמוד השדרה של המדינה הזאת, ואם עמוד השדרה נשבר, הגוף כולו קורס.

את זעם התושבים הזה גם אלף מיגוניות לקריית שמונה שיגיעו אחרי הפסקת האש, אדוני ראש הממשלה, אלה שהבטחת כבר בפעם השלישית ועדיין לא קיימות, לא יצליחו לכבות. גם שבוע נופש ברחבי הארץ עכשיו, אחרי שקשישים ונכים בכו בדמעות שמישהו יוציא אותם מהתופת והתעלמתם, לא ימחוק את החרפה.

בלי טובות. המילים הריקות וההבטחות הממוחזרות שלכם הן דלק למדורה שכבר בוערת בשטח. אם הממשלה לא סופרת אתכם, אל תספרו אותה בחזרה. תשרפו את המדינה, כי העצמאות שלכם תתחיל ברגע שבו יתחילו סוף סוף לראות אתכם.