השר שעושה על הראש של כולנו מהמקפצה, העיקר שהוא גאה בזה

זו הייתה יכולה להיות חקירה של עבריין. תארו לכם בכיר בארגון פשע יוצא אל המיקרופונים, אחרי שנחקר במשך שעות ארוכות ואומר משהו כמו: "החוקרים טענו שמה שעשיתי הוא בניגוד לחוק, אז הסברתי להם שככה עובד העולם התחתון. נכנסתי לחקירה כשאני גאה בהיותי חבר בארגון פשע - ויצאתי ממנה כשאני גאה עוד יותר". לא זה המקרה של מיקי זוהר.

זה היה יכול בקלות להיות גם תשאול בדירקטוריון של חברה מסחרית. תארו לכם מנכ"ל יוצא מישיבה כזאת ומוסר את גרסתו לתקשורת: "כל השאלות עסקו בקשרים שלי עם מקורב שהרוויח לכאורה המון כסף מהקשר אתי. הסברתי לחברי הדירקטוריון שככה עושים עסקים".

גם זה לא המקרה, שכן הדברים האלה לא נאמרו על ידי שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, שנחקר אתמול במשך 11 שעות במשרדי לה"ב 433, ועל פי הידוע, הוא אמור לשוב להיחקר מיד לאחר החג.

אלה לא המקרים של מיקי זוהר, אבל בניואנסים כאלה ואחרים, דומים הדברים דלעיל לשאלה שפרסם השר בתום החלק הראשון של החקירה.

"התבקשתי להגיע כדי למסור את גרסתי" פתח זוהר.

רגע, כבוד השר, התבקשת או זומנת לחקירה? זו חקירה באזהרה או עדות פתוחה? כי מהדברים שלך עולה מין שיחה כמעט אגבית, שהחלה ב"אהלן מיקי, אכפת לך לקפוץ לקפה ולספר לנו מה שאתה יודע?" רוצה לומר, פער גדול מתקיים לכאורה בין חקירה לשיחה.

נניח לרגע לשורת הפתיחה הלא ממש ברורה ונשיך אל ההצהרה של זוהר (שנשלחה לאמצעי התקשורת, כלומר - לא בהתייצבות מול מצלמה ומיקרופון שלצידם ניצבים עיתונאים שעלולים לשאול שאלות קשות. היה לו ממי ללמוד), כי זוהר הוסיף: "...ועניתי לכל השאלות שנשאלתי, שלצערי הרב כולן היו סביב סוגיות פוליטיות טהורות".

נעצור שוב את ההקלטה - כי כאן כבר יש התייחסות כבר לשני נושאים שונים: "עניתי לכל השאלות שנשאלתי", שזה בסדר גמור, כך נוהג אזרח הגון שאין לו מה להסתיר בחקירת משטרה, גם אם מוזר ששר בישראל חושב שהוא צריך לקבל נקודות על שיתוף פעולה עם חוקרי משטרת ישראל.

החלק השני הוא קצת פחות ברור והרבה יותר תמוה: מה זה אומר בדיוק "סוגיות פוליטיות"? כאילו, החוקרים שאלו אותו מה דעתו על חוק הפטור מגיוס של עמיתו, בועז ביסמוט? אולי תהו מהי עמדתו בנוגע להפסקת האש בחזית הצפון? או שמא שאלו אותו מה הוא חושב על המאחזים בשטחי יהודה ושומרון?

זה נשמע טיפשי, נודה, אבל מאחר שמיקי זוהר לא ציין באילו "סוגיות פוליטיות" מדובר, לא נותר אלא לנחש.

גם המשפט הבא בהודעה הערוכה והמוקלטת של זוהר הוא עם שני חלקים שלא ממש מתיישבים זה עם זה:
"ניצלתי את ההזדמנות כדי להסביר בהרחבה לחוקרים כיצד פועלת הפוליטיקה הישראלית מאז ומעולם. ללא יוצא דופן, וגם אצלנו בליכוד", טען זוהר.

החלק הראשון הוא מתנשא משהו: אדם בוגר, בוודאי חוקר בכיר במשטרת ישראל, אמור לדעת מהי פוליטיקה ואיך היא עובדת, אבל זוהר מפתח את ההתנשאות הזאת גם לטענת הגנה ראשונה, כשהוא בעצם טוען, בעצם כמעט מצטט - כיאה לשר התרבות(!) את וולפגנג אמדיאוס מוצרט שביחד עם הלבריתן לורנצו דה פונטה, כתב והלחין בשנת 1789 את האופרה "כך עושות כולן".

בטענה הזאת לא צריך להעמיק אפילו כדי להפריך אותה, שכן היא דומה לטענת נהג שנתפס נוהג בשטח בנוי במהירות מסכנת חיים של 70 קמ"ש, וטוען להגנתו שכולם נוסעים במהירות מופרזת בקטע הכביש האמור. לפיכך הטענה של זוהר אינה שווה יותר מנהג שיטען באוזני השוטר: "תראה לי אחד שנוסע פה 50!".

כאן משנה מיקי זוהר גישה והופך עצמו מחשוד פוטנציאלי ונחקר בפועל, למאשים את המשטרה (שעליה ממונה עמיתו "השמאלני" איתמר בן גבר) ברדיפה של ממש על רקע פוליטי, לאמור:

"אני יכול לסכם ולומר שנכנסתי לחקירה הזאת כליכודניק גאה ויצאתי ממנה כליכודניק עוד יותר גאה".

סליחה שאנו נטפלים לקטנות, אבל בעוד הרישא של המשפט עוד מובן, איכשהו, בעידן שבו אין יותר חקירות והאשמות אלא רק "עלילות דם", הרי שהסיפא קצת תמוה: מה קרה בחקירה של זוהר שגרם לו לצאת ממנה ליכודניק "עוד יותר גאה"?

האם החוקרים הרביצו לו כדי שיתפטר מחברותו בליכוד ויעבור, נניח, ל"יש עתיד"? איך בדיוק תפחה גאוות היחידה שלו, הלגיטימית לכשעצמה כמובן, במהלך 11 השעות של החקירה? לזוהר פתרונים.

את הודעתו לתקשורת באשר לחלקה הראשון של חקירתו במשטרה, סיים זוהר במשפט שמעביר אותנו מההגדרה "תמוה" ל-"מופרך": "קשרי חברות עם אנשים שונים לא יכולים להפוך אותי לחשוד". כך סיכם השר את הודעתו.

באמת, מר זוהר? אני למשל סבור שאם סידרת לחבר משהו בתמורה לקבלת משהו - שזה בדיוק החשד של המשטרה בקשר אליך, הרי שלחברות ביניכם יש משמעות. הן המשטרה לא הייתה חושדת ביחסי גומלין ביניכם לולא הייתם חברים.

לא נטען חלילה שכך היה, הרי אדם בישראל מוכרח להיות זכאי מחמת הספק עד שתוכח אשמתו בבית המשפט, אבל חליק, כבוד השר, על מי אתה בא לעבוד?

אז יכול מאוד להיות שחקירתו של שר התרבות והספורט תסתיים ביום חמישי בלי לזמן אותו לחקירה נוספת. יכול להיות שהחשדות נגדו לא יבשילו לכתב אישום - ואם אכן כך יהיה, הוא יוותר בחזקת חף מכל פשע. זו רק ההודעה שלו לתקשורת שלא ממש עושה עמו ועמנו חסד.

זוהר זכה בתפקיד חלומי: משרד שלא צריך לעשות בו הרבה, למרות שהוא מקנה חשיפה תקשורתית שעליה אפשר רק לחלום. מה הוא עשה במשך שלוש שנים וכמעט ארבעה חודשים? ובכן, הרבה כלום ושום דבר.

רפורמה הזויה שתתגמל יצירה ישראלית שתצליח מסחרית, כלומר - גם פופוליזם וגם מיותר (שהרי מי שהצליח בקופות, כלומר בקרב הציבור, לא נזקק לעוד כספי ציבור כבונוס), סכסוכים מתוקשרים עם יוצרי סרטים שלא ראה (כלומר, קצת חנופה לבייס) ו... בזה מסתכמת תרומתו לענף בעת כהונתו.

וזה מוזר, תודו, כי בין כל הנזקים מהמלחמה שהחלה כ"שאגת הארי" ואיש אינו יודע עוד כיצד ואם תגיע לסיומה המוחלט, ניזוק עולם התרבות באופן הקשה ביותר.

אלפים שמתפרנסים מעיסוק בתרבות, במישרין או בעקיפין, נותרו ללא הכנסה בפורים ובפסח, והמשיכו היישר אל חגיגות חלקיות מאוד ביום העצמאות.

החודשיים הכי עמוסים בשנה ירדו לטמיון, מכה אנושה בשביל אנשים שחלקם נאבק כדי לשרוד כלכלית גם בעתות שלום.

שמעתם את השר האחראי מתבטא בנושא? אולי זועק את זעקת הענף? אולי מקים איזו קרן חירום שתעניק פיצוי דחוף כדי למנוע קריסת עסקים בתחום? הצחקתם את זוהר - הוא עושה פוליטיקה, כפי שהעיד על עצמו בהודעתו, נו אתם יודעים, כמו שעושים כולם.

אם לא הבנתם, אתם יכולים לשאול את חוקרי המשטרה, כי אחרי שזוהר הסביר להם איך עובד המנגנון הפוליטי, הם ודאי הבינו - ואולי יסכימו לחלוק עמכם את התובנה.

לא צריך להיטפל רק לזוהר, בטח לא כשהוא אמור להתכונן לחידוש אפשרי של החקירה. זוהר הוא פשוט נער הפוסטר של הממשלה הזאת: אפס בעשייה, מאה בהתקרבנות.

"נרדף" על ידי מערכת אכיפת החוק כאילו הוא איזה מתנגד-משטר גיבור ולא שר בממשלת ישראל, ובעיקר: עוסק פול טיים בפוליטיקה, במקום לעסוק בתחום אחריותו, או כמו שקוראים לזה היום: "גאה להיות ליכודניק!".