1.
אבחנה מוחמצת, Missed Diagnosis, הוא מונח המתאר מקרה ספציפי שבו חולה הגיע לבדיקה, אך הרופא לא זיהה את המחלה, אף שהיא נלמדת בבתי הספר לרפואה. ישנו גם "תת-אבחון" של מגפה שמתפשטת, the Silent Epidemic, שאינה גורמת לתסמינים בולטים בשלבים המוקדמים ולכן רוב הלוקים בהן אינם יודעים שהם חולים. במקרה שלנו, בנק ישראל אולי למד על "המחלה ההולנדית" שנתגלתה בשנת 1977, אך לא זיהה אותה לעומקה.
על המחלה ההולנדית כתבנו בהרחבה בעבר במדור זה. תקציר: לאחר שהמשק ההולנדי חוות זעזוע כלכלי, ודווקא לאחר שהולנד גילתה משאבי גז טבעיים אדירים, חוותה ממלכת הולנד באופן פרדוקסלי עלייה בשיעור האבטלה וירידה בייצור התעשייתי. גילוי הגז בהולנד הביא לזרם אדיר של מט"ח ממכירת הגז, ואי-יבוא גז ממקורות בחו"ל, מה שהביא לעלייה חדה בשער המטבע ההולנדי דאז, הגולדן.
כושר התחרות של הולנד נפגע משמעותית, מוצריה של הולנד בחו"ל, הפכו ליקרים עבור קניינים בחו"ל, ונזנחו על ידם. במקביל, היבוא להולנד הפך זול בהשוואה לייצור המקומי, שכבר לא יכול היה להתמודד עם המחירים הנמוכים בשער חליפין כזה.
בנק ישראל והממשלה יודעים על מכאוביה של המחלה ההולנדית, אך לא הפנימו כי בפועל, כושר התחרות של ישראל נפגע. עוד ועוד חברות סוגרת ועוד יסגרו את שעריהן בישראל. ישנן סגירות שקטות, ישנת סגירות כואבות ועתירות עובדים וישנם רחשים בדבר העברת מפעלים לחו"ל.
כאשר דלתא גליל העבירה את מפעליה למדינות ערב השכנות, מצרים וירדן, נאמר כי זה רק טקסטיל. כאשר טבע סגרה פעילויות בישראל כמו בירושלים ובקריית שמונה, נאמר כי מדובר בהתייעלות. כאשר אינטל הקפיאה השקעה של 25 מיליארד דולר בהרחבת פעילותה בקריית גת בעיקר, נאמר כי זה בגלל קשייה של אינטל העולמית, שנחלשה בכושר התחרות שלה. שטראוס מייצרת כ-4% ממוצריה בפולין וספרד. מולטילוק, מותג המנעולים, מחזיק בפעילות בפולין. רפאל, תפארת התעשייה הבטחונית, מייצרת טילי "ספייק" בפולין ביחד עם חברת MESKO המקומית. אדמה, חברת האגרו-כימיה, מפעילה בפולין מערכות הפצה ולוגיסטיקה נרחבות.
הבריחה של מפעלים ועסקים מישראל תימשך. עלויות הייצור בישראל כבר בלתי נסבלות, שכר עבודה, מים וארנונה עסקית גבוהה המסבסדת את הארנונה של משקי הבית בישראל - כל אלה כבדים מנשוא. אם בתחילה מפעלים מסורתיים התקשו להתחרות בשל עלויות כח האדם במונחי מט"ח, עתה הייסוף המכביד של השקל כבר פוגע בהייטק. חברות הייטק רבות שוקלות עתה להעביר פעילותן לחו"ל, כך עפ"י הרשות לחדשנות. כל זה מצטרף לאי היציבות הביטחונית. חברות רב-לאומיות רבות מצמצמות את גיוס כח האדם שלהן ומעבירות תקנים ומרכזי פיתוח להודו, לפולין, לרומניה וכו', וכך הן מגדרות סיכונים ומוזילות עליות.
2.
משקיעים מחו"ל ייעלמו בגלל השכר האדיר של הישראלים, במונחי מט"ח. היבוא יגבר עוד יותר, ולבסוף ייווצר משבר מקיף הכולל אבטלה, בריחת מוחות ומשפחות ומנוסת חברות הייטק. כן, דווקא בזמן שאנו זקוקים לכל יד עובדת ולכל משפחה שתעמיד חיילים לשירות המדינה.
בהולנד האפידמיה הכלכלית גרמה לתעשיות הולנדיות לנדוד לחו"ל, ובעקבותיהן נדדו עובדים הולנדים לחו"ל. אלה מבין המפוטרים מהתעשייה, שלא הייתה יכולה להתחרות יותר בשווקים הבינלאומיים, וגם לא רצו לעבור לחו"ל, העדיפו לעבור ולעבוד במגזר הציבורי ההולנדי שאינו רגיש לשער חליפין. הייצור התעשייתי של הולנד התנוון באחת, בעוד האוכלים והמועסקים מידה של הקופה הציבורית בהולנד עלה.
מילא שקברניטי המשק לא הבחינו במחלה ההולנדית בישראל בתחילת הזרמת הגז מהמאגרים של תמר בשנת 2013, אבל מאז עברו שנים, ותת האבחון זועק לשמים. ועוד יותר זועקים אזורי תעשייה. בתחילה בצפון והדרום, ועכשיו עמוק בתוך המדינה, כולל תעשיית ההייטק עליה נשען לחלוטין המשק הישראלי. האחראים לקטסטרופה, בנק ישראל והממשלה, יושבים בחוסר מעש. השקל התחזק לא רק מול הדולר בשיעור של קרוב ל-20% בשנה האחרונה, אלא גם מול סל המטבעות הריאלי של ישראל.
השקל הישראלי התחזק ריאלית בשנה האחרונה מול סל המטבעות בשעור של 10.4%, ומאז פרוץ המלחמה התחזק ריאלית מול סל המטבעות בשעור אדיר של ב-14.4%. גם תעשיינים קוסמים לא יוכלו לעמוד מול ייסוף זה. אפשר אולי לדרוש מהם לכל היותר עלייה בפריון העבודה או פריון כולל של 2% לשנה, אבל 10%? בשום אופן, אין ניסים ונפלאות.
כבר ביקשנו מהם להתייעל, הייסוף הריאלי מול סל המטבעות בעשור האחרון עומד על 17.5%, וב-15 שנים 19.4%! ומה קברניטי המשק אומרים? עובדה: החמור שהפחתנו לו את המזון השוטף למחייתו, אף שעמד בלחץ ועבד קשה, טרם מת.. אפשר ללחוץ עוד יותר. כך מנסה הממשלה ובנק ישראל. הממסד חייב לשמוע את רעש השבירה באוזניו בכדי להתעשת להיחלץ לעזרה.
3.
הממשלה ההולנדית עשתה מספר פעולות: הסכם לריסון שכר משמעותי בין העובדים והמעסיקים, קיצוץ שעות העבודה למנוע פיטורין, עידוד אדיר להשקעות בחו"ל בכדי למנוע את המשך הייסוף וריסון תקציבי. במקביל הולנד עברה להשקעה מסיבית במו"פ, פיתוח טכנולוגי שמוביל להתייעלות ועלייה בכושר התחרות מול השווקים בחו"ל.
אנחנו כבר עמוק בהייטק, מובילים בעולם. ישראל נמצאת במלחמות מתמשכות לאורך שנים ודווקא עתה חייבת להגביר הפעילות התעשייתית הכבדה על רקע האמברגו של מדינות רבות נגד ישראל, בעיקר אירופה. מי יודע מה יקרה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר לא יהיה בשלטון ויעלה, נניח, משטר דמוקרטי שיחסום מכירת נשק, צמ"כ, פצצות ושאר כלים שישראל הזניחה פיתוח וייצור בשל התמקדות בתעשיית ההייטק.
חיבור מרב התעשייה הישראלית לצינורת הגז, החיוני לעלייה ברווחיות המפעלים בישראל, טרם הושלם. למרות תוכניות מתאר ארציות, כמו תמ"א 37, שקבעו את תוואי הצינורות, החיבור בפועל התעכב עקב חסמים בירוקרטיים, הליכי תכנון ובנייה מורכבים וקשיים בתיאום מול רשויות מקומיות ובעלי תשתיות אחרים.
בעוד שמערכת ההולכה, הצנרת הראשית בלחץ גבוה, הוקמה ברובה לפי התוכנית על ידי נתג"ז, הפער המרכזי נוצר, ברשת החלוקה, היא הצנרת בלחץ נמוך המחברת ישירות למפעלים. חברות החלוקה הפרטיות התקשו לעמוד בלוחות הזמנים של התוכניות המקוריות. במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2015-2016, אושרה רפורמה חקיקתית מקיפה לפישוט הליכי התכנון והקמת מתקני גז בתוך המפעלים. מחכים.
4.
ישראל גם אינם יכולה להרשות לעצמה את המשך בריחת הישראלים, היורדים, המהגרים, הרי-לוקשיינ'ס, תקרא לזה כרצונכם, בעוד אוכלוסיית הזרים גדלה בשעור חד. בשנה האחרונה ליום העצמאות שחל השבוע, גדלה אוכלוסיית הישראלים ב-1.1%, 110,000 נפש, בעוד אוכלוסיית הזרים שהתמקמו בישראל גדלה ב-36,000!
מספר הישראלי "השוהים" בחו"ל, כלומר עוד יורדים, 45,000. העלייה האמורה במספר הזרים כוללת: עובדים זרים, אנשי דת, מתנדבים, מסתננים, בני משפחות של הזרים ותיירים שאשרת הכניסה שלהם פגה ונשארו בישראל מאז 2008. כלומר, פחות ישראלים ויותר מהגרי עבודה למניהם, שבטח לא מהווים פוטנציאל לתעשייה הישראלית או לשירות צבאי.
הריסון התקציבי שהונהג בהולנד אינו ישים בישראל עתה באמצע המלחמה. כמובן שיש מקום לקצץ ולחסוך בתקציב, בעיקר בהטבות מס ופטורים שונים כפי שציינתי במאמריי האחרונים, אבל זה רחוק מהקיצוץ המסיבי והמיידי הנדרש. אפשר וצריך להפחית תקציבים לסקטורים לא יצרניים, כגון החרדים, שתרומתם למשק נמוכה מכלל האוכלוסייה גם בתחום תעסוקת גברים וגם מבחינת הצורך המיידי של הצבא ב-14,000 לוחמים. אך קיצוץ בתקציבים הקואליציוניים העומדים על כ-7 מיליארד שקל, אינו ישים לפני הבחירות, וגם אם יקצצו מחצית לאחר הבחירות, אין בסכום זה לפתור בעיות משבר המטבע החזק המתהווה ממש עכשיו.
אפשר להמשיך ולהתעלם מתושבי גבול הצפון כפי שנעשה היום, לא לבנות להם ממ"ד לאורך שנים, לא לבנות ערים מודרניות עם בתים המכילים ממ"ד מודרני, מקלטים, תשתיות ומערכות חינוך כמו במרכז הארץ, אבל זה יתנקם בנו בהמשך, גם בתעשייה וגם שהפירות שיניבו של בניהם של הסובלים היום מהחשיפה למלתעותיו של החיזבאללה מעבר לגבול, יהיו נמוכים יותר מהרצוי.
מה שדווקא כן אפשר לבצע מיידית היא החלטה שלא מהמניין להפחתת הריבית העומדת על 4% לעומת 3.64% בארה"ב. צפי האינפלציה בישראל לשנה קדימה 2.4% ולשנת 2027 2%, עפ"י ה-OECD, לארה"ב 2.6% ועוד 2.3%. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי ישראל קרובה השנה ליעד אינפלציה של 2% וארה"ב מתרחקת ליעדה לכיוון 3.2%. אז אצלנו צריך להפחית ריבית מיד, למרות המדד לחודש אפריל שיהיה גבוה במיוחד בגלל מחירי הנפט ותזקיקיו, ובארה"ב לא צריך להפחית הריבית כרגע.
את הריבית חייבים להפחית כבר בשבוע הקרוב, ולא להמתין ל-25 במאי. הריבית צריכה לרדת בהחלטה שלא מהמניין. הדיאגנוזה אובחנה, הטיפול חיוני, זה כבר לא Silent Epidemic - זאת שאגה שאף חרשים יכולים לשמוע. להזכירכם, משברים כלכליים לאורך כל ההיסטוריה הכלכלית פורצים לפתע, ביום בהיר, ובדרך כלל אינם מודיעים על בואם מראש. ראו הוזהרתם.