ההסתדרות הלאומית פנתה לנציב שירות המדינה, בדרישה לשנות מדיניות הפוגעת במאות כלכלנים ורואי חשבון בשירות המדינה. לפי המדיניות הנוכחית, כל מעבר תפקיד, ולו באותה דרגה או תוך כדי שהייה באותו משרד, מחייב את העובד בחתימה על חוזה חדש שבו שכר הבסיס נמוך ב-13% מזה שהיה לו עד אז.
לפנייה לנציבות שירות המדינה
חוזה הכלכלנים הוא הסכם אחיד בשירות המדינה, המעניק לרו"ח, לכלכלנים ולאנשי מקצוע נבחרים מסלול שכר ותנאים הנפרד מההסכמים הקיבוציים הרגילים, ואינו פתוח למשא ומתן אישי. עד לפני מספר שנים הועסקו כל הכלכלנים במסגרת חוזה 514, שכלל סעיף הפוטר את העובד מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, אך לא קבע כל הוראה בדבר שכר גלובלי או פיצוי בגין שעות נוספות. המדינה לא שילמה לעובדים גמול נפרד עבור שעות נוספות ועבודה בסופי שבוע ובחגים, תוך הפרת החוק.
בעקבות פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, גיבשה נציבות שירות המדינה מסלול כלכלנים חדש. שכר הבסיס בו נמוך יותר, אך בצדו הפרדה מפורשת בין שכר הבסיס לגמול השעות הנוספות, המשולמות כתוספת שכר עצמאית בהתאם להוראות החוק. השינוי הוחל מכאן ולהבא בלבד, על כלכלנים שנקלטו לשירות המדינה לאחר הפסיקה. מאות עובדים שהועסקו תחת חוזה 514 לא זכו להסדרה רטרואקטיבית, ונותרו תחת החוזה הישן.
כך נותרו כיום מאות של עובדים תחת חוזה הכלכלנים הישן, אולם במקום לתקן העוול, מציין עו"ד אילן קמניצקי, בא כוחה של ההסתדרות, הודיעה נציבות שירות המדינה לעובדים כי אם יבקשו בעתיד לעבור לתפקיד אחר, גם באותה דרגה או בתוך אותו משרד, הם יועברו אוטומטית לחוזה חדש שכולל שכר בסיס שנמוך בשיעור של כ-13% בהשוואה לחוזה הישן.
במקרה מייצג של אחת העובדות מדובר בהפחתה של כ-2,500 שקלים בחודש. לדבריו, הפער הכספי מגושר בפועל רק באמצעות ביצוע של כ-20 עד 22 שעות נוספות מדי חודש, כך שנוצרת מציאות שבה עובד נדרש לעבוד שעות רבות יותר כדי להגיע לאותה רמת שכר כוללת, והוודאות לגבי שכר היסוד נפגעת.
עוד נטען כי השעות הנוספות שעובד נדרש לבצע על מנת להגיע לרמת השכר שהייתה לו טרם שינוי התפקיד אמורות להתבצע רק לאחר קבלת אישור פורמלי מהמנהל. ביצוע השעות הנוספות בכלל ומספרם בחודש תלויים בפקטורים רבים שאינם תלויים בעובד, כמו מדיניות המשרד, רצונו של המנהל הישיר וכו'.
"אנחנו עובדי מדינה מסורים שהשקענו שנים רבות בתפקידים שלנו ורוצים להביא את הניסיון שצברנו לתפקידים בכירים יותר לטובת הציבור. אבל המדינה הציבה בפנינו בחירה בלתי אפשרית: להישאר קפואים במקום, או לשלם על הקידום מכיסנו. זה לא רק עניין של כסף, זו מדיניות שמענישה מסירות ומרתיעה את מי שרוצה לתרום יותר", מציינת עובדת בשירות המדינה שמעוניינת לעבור לתפקיד אחר, שחתומה על חוזה הכלכלנים הישן. לדבריה, "גם עובד שמוכן לקזז את הפחתת השכר דרך שעות נוספות אינו יכול להיות בטוח שיורשה לו לבצע אותן; ואם כן יבצע, שעות אלו אינן צוברות קרן השתלמות. כלומר: הקידום מגיע עם שכר בסיס נמוך יותר, הכנסה שאינה מובטחת, וחיסכון פנסיוני קטן יותר. המדינה מנהלת כלפינו מערכת של סחיטה מוסדית: היא מחזיקה אותנו כבני ערובה".
"המדינה מנצלת את כוחה המונופוליסטי כמעסיק ציבורי ריכוזי. מחד, היא מכירה בקושי המשפטי של החרגת חוק שעות עבודה ומנוחה בחוזה אחיד על קבוצת עובדים, אך מאידך בחרה במודל הכופה על העובד בחירה בלתי אפשרית בין אופק קידום לבין שימור שכר היסוד", מוסיף קמינצקי. לדבריו, "מדובר באסטרטגיה צינית המעודדת כוח אדם ותיק לסיים העסקתו או להישחק בתנאיו ללא נקיטת הליכי פיטורים רשמיים וגלויים במפורש מצד המדינה".
מאבק חוזה הכלכלנים מתנהל על רקע מדיניות ממשלתית כוללת של צמצום כוח האדם בשירות המדינה. לאחרונה התבטא יהלי רוטנבטרג, החשב הכללי, ואמר כי 20 אלף עובדי מדינה, בעיקר בתפקידי מטה, שמהווים שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה, יוחלפו במערכות בינה מלאכותית.
בנוסף, האוצר מעוניין לאמץ מדיניות דומה גם במגזר הממשלתי, שלפיה כל משרד, יחידת סמך או תאגיד ממשלתי, למעט בתי חולים ציבוריים, שמבקש תוספת תקציבית להגדלת כוח האדם שלו בשיעור גבוה יותר מ 5% או 10 תקנים, יידרש לבחון את הכדאיות של הטמעת חלופות דיגיטליות שיאפשרו לבצע את המשימות הנדרשות ללא תוספת עובדים או תוך גידול מתון יותר במספרם.
"העובדים הללו אינם עוד עובדי מטה, אלא מדובר באנשי מקצוע שצברו עשרות שנות ניסיון בהבנת הרגולציה הממשלתית, בניהול תהליכים בירוקרטיים מורכבים ובקשרים מוסדיים שנבנו לאורך שנים. הם יודעים היכן הגמישות האפשרית ואיפה הקיר, ידע שאינו מתועד בשום מסמך", מציין איתמר שרוני, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. לדבריו, "מערכות בינה מלאכותית יכולות לעבד נתונים ולייעל תהליכים חוזרים, אך הן אינן מסוגלות לשחזר את שיקול הדעת המקצועי, את ההיכרות העמוקה עם מקרי הקצה ואת היכולת לנהל משא ומתן מוסדי, שנבנית רק בשטח, לאורך שנים".