בין בנט לבהרב מיארה: האם ההחלטה הדרמטית הזו תביא את בחורי הישיבות לבקו"ם?

קשה היה להחמיץ אמש את הופעותיו, כמעט בכל ערוצי הטלוויזיה, של המועמד המוביל בסקרים לראשות הממשלה, נפתלי בנט.

אחד הנושאים עליהם חזר בנט בכל הראיונות, היה מה שהוא אולי עקב אכילס של הממשלה הנוכחית, אפילו בעיני חלק מתומכיה: עידוד השתמטות מגיוס על רקע מצב מלחמה מתמשך. איך מתכוון, לדבריו, בנט להצליח? על ידי שלילת תשלומים מטעם מדינת ישראל, למי שאינו מוכן להתגייס לצבאה.

מידת ההצלחה של סנקציות כלכליות להביא את המשתמטים המאורגנים בחסות הדת (הגיע הזמן לקרוא לילדים בשמם, נכון? כלומר - הם גם "בני ישיבות", אבל לעניין הגיוס הם משתמטים מאורגנים בחסות הדת, אם תרצו - נבלים ברשות התורה) אל לשכות הגיוס, אינה ברורה.

על כן אין לנו אלא לשפוט על פי ניסיון שערך פה בעבר אחד משרי האוצר המוצלחים ביותר שהיו כאן, שר האוצר בממשלת שרון, בנימין נתניהו.

נכון שהנושא אז לא היה גיוס אלא הצטרפות לשוק העבודה, אבל נתניהו הוכיח שניתוק מעטיני הכסף הציבורי - אז באמצעות ביטול והפחתת קצבאות הילדים, דוחף את החרדים לצאת ולעבוד, במקרים מסוימים גם לרכוש השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית שתהפוך אותם לבעלי יכולת השתכרות טובה יותר מזו שאליה הכינו אותם לימודי הקודש.

לכן אין להסיק אלא שגם סנקציות כלכליות אפקטיביות יובילו את החרדים להתגייס בשיעורים גבוהים הרבה יותר.

בל ישלה איש את עצמו: המעבר בין "נמות ולא נתגייס" לא יקרה בן לילה. בתחילה זה יהיה במשורה, בטפטוף (כלומר לא יפתור לצה"ל את בעיית כוח האדם במיידי), אבל לאט לאט יחלחל האתוס הצה"לי אל החברה החרדית, כשם שהתקבע כמוטיב מרכזי בהגדרת הזהות הישראלית.

בהתחלה יפחתו ההתקפות על משרתים בצבא בקהילות חרדיות, אחר כך יווצר אט אט מיתוס של גבורה, מעשה אחים גדולים סימן לצעירים - וכך הלאה.

מה שעוד יקרה - וכאן התהליך עשוי להיות מהיר הרבה יותר, הוא הפקעת חלוקת הכספים למגזר החשוב הזה מידי עסקני-דת במסווה של רבנים.

ספק לגבי כנות כוונותיו של נפתלי בנט צריך להתעורר בלב כל אדם סביר. למה? כי גם כאן אין לשפוט אלא על פי ניסיון העבר.

תקציב אחד בלבד זכתה "ממשלת השינוי" להעביר - ובו עברו סכומים פנטסטיים לחרדים. נכון שזה לא השיטפון של ממשלת נתניהו הנוכחית, נכון שאז לא הייתה מלחמה, אבל בנט ולפיד (ואף לא שר האוצר שאז, אביגדור ליברמן) לא עמדו על הרגליים האחוריות בניסיון למגר את המנגנון שמציע מסלול עוקף גיוס באמצעות התחזות ללומדי תורה.

אלא שבחירות חדשות מביאות עמן הבטחות חדשות - ואחרי שהטלנו ספק בכנות כוונותיו של בנט, ניתן לו מעט קרדיט על כך שעתה הוא רואה ביתר שאת את הפוטנציאל האסוני שבהמשך תגמול ההשתמטות ובכוונתו להילחם בכך.

אם אכן כך יהיה, הרי שהוראתה החדשה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה לרשות המיסים, לפיה עליה להיערך לביטול הטבת המס המכונה "סעיף 46", היא לא פחות מדרמטית. בואו ניקח רגע צעד לאחור וננסה להבין את משמעות הסעיף והשפעתו על מוסדות שנתמכים בכספים פרטיים (תרומות).

המשפט הבא אינו מדויק מבחינה חשבונאית, אבל הוא יסייע להבין את הלך הרוח שמאחורי הסעיף האמור: סעיף 46 הופך את התרומה למוסד שחוסה תחתיה (כלומר שהתרומות לו מוכרות לפי הסעיף) למעין הוצאה מוכרת, כלומר - הוצאה שהיא בגין ייצור הכנסה, כלומר, מקזזת את הרווח ממנו נגזר שיעור המס.

אם גם ההגדרה הזאת נשמעת למישהו מסובכת, הרי שננסה לפשט עוד יותר ולומר שאם הסכום בגינו נדרשתי לשלם מס הוא (נניח) מיליון שקל, הרי שאם תרמתי ממנו, כיחיד או כעוסק מורשה, חברה פרטית או ציבורית, נניח 200 אלף שקל, הרי שאלה מוכרים לי ברשות המיסים, מה שמפחית משמעותית את תשלומי המס שלי.

אם תרצו, יש כאן מסלול מבורך שעוקף את תקציב המדינה: במקום שהמיסים יעברו במלואם לקופת המדינה - ומשם יחולקו על פי הבנתה (למרבה הצער, פעמים רבות למטרות נפסדות בעיני חלק הארי של משלמי המיסים בישראל), הרי שהמדינה מאפשרת לתורמים לחלק את הכסף הזה על פי הבנתם.

באופן הזה מעודדים את המגזר העסקי להשקיע מכספו כתרומה למוסדות וארגונים שפועלים למען הכלל. עד כה כללו אלה גם את הארגונים השונים שמפעילים את מרבית הישיבות (לבגירים) בישראל.

מה עשתה היועצת המשפטית לממשלה, בהשראת החלטת בג"ץ לשלול הטבות כספיות מאוכלוסייה מפרת חוק (החוק בישראל קובע שעל כל מי שקיבל צו גיוס להתייצב בלשכת הגיוס)?

בהרב-מיארה קבעה שסעיף 46 כמוהו כהשתתפות עקיפה של המדינה במימון. כלומר, התרומה היא אולי פרטית, אבל הטבת המס היא כבר כספי ציבור, שאותם קבע בית המשפט שיש למנוע ממפירי החוק, במקרה דנן - ישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים.

מדובר בסנקציה משמעותית מאוד, כמעט דרמטית נגד המשתמטים מגיוס. נכון שמי שירצה מאוד יוכל להמשיך ותרום גם ללא הטבת המס, אבל בכל הקשור לתרומות מהמגזר העסקי, הרי שאלה צפויות לפחות מאוד.

חשוב להבהיר שמשמעות ההנחיה הזאת היא עתידית: ממילא עד שייבחן הנושא ויוסדר, תחלוף לה שנת המס ועמה מערכת הבחירות של אוקטובר 2026 (נכון לעכשיו), אבל אם אכן יתרחשו חילופי שלטון במדינת ישראל - ובהנחה שעידוד גיוס באמצעות הפסקת תגמול ההשתמטות יעמוד בראש מעייניה של הממשלה החדשה, הרי שהיועצת המשפטית הניחה בידי מי שירצה בכך, נשק משמעותי מאוד.

במילים אחרות: ביטול הטבת המס המכונה "סעיף 46" למוסדות המשתמטים, עוד עשוי להזרים לצה"ל לא מעט בעלי פרופיל 97.