הרשת הכי יקרה בפירות וירקות: מאבטיח עד אפרסק - תג המחיר שיוציא לכם את התיאבון

הקיץ הגיע. לא לפי לוח השנה הגרגוריאני בלבד, אלא לפי סל הקניות. הרגע שהאבטיח מופיע בכניסה לרשת המזון, שהאפרסקים והנקטרינות מסודרת בערימות צבעוניות ליד הכניסה, ושהענבים כבר מציצים מהמדפים הקרים, כולם מסמנים עבורנו שהקיץ הישראלי כאן. אבל בשנת 2026, לצד הצבעים והריחות של הפירות הטריים, מגיח משהו שאיננו רוצים לראות כל כך: תג מחיר שמפתיע, מדאיג, ולעיתים מקומם.

מחירי הירקות והפירות בישראל ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אבל 2026 מציגה תמונה שונה. הצרכן הישראלי, שכבר הסתגל לאינפלציה מתמשכת בסל המזון, מגלה כעת שדווקא מחלקת הירקות והפירות, שנתפסת לעיתים כ"בריאה" ו"הטבעית" שבכל הקנייה, הפכה לאחד הכאבים הגדולים בעגלת הקניות.

ירקות ופירות מהווים כ-11 אחוזים מסל הקניות הממוצע של משק הבית הישראלי בהוצאות על מוצרי מזון וצריכה שוטפת. זהו לא מספר קטן. בבית ממוצע שמוציא כ-3,500 שקלים בחודש על מזון, מדובר על כ-385 שקלים שהולכים לפירות וירקות. הנתון הזה לא מפתיע את מי שיוצא לסופרמרקט בשבוע, אבל הוא מפתיע כאשר מבינים כמה תנודתי ובלתי צפוי הוא הרכיב הזה בתוך הסל. שלא כמו חבילת פסטה, בקבוק שמן או שקית קמח שמחירם יחסית יציב לאורך זמן, ירקות ופירות יכולים להשתנות בין שבוע לשבוע ובין חנות לחנות בצורה שמשאירה את הצרכן מבולבל וחסר אונים.

מחקרים על דפוסי צריכה מראים שהישראלי הממוצע קונה ירקות ופירות בתדירות גבוהה מאשר כל קטגוריה אחרת, לרוב מספר פעמים בשבוע. אך בניגוד לדעה הרווחת, תדירות הקנייה אינה מתאימה בהכרח עם מידת הבקיאות במחיר. כשאנחנו נכנסים לסופרמרקט כדי לאסוף כמה עגבניות, קילו מלפפונים ואולי פרי עונה אחד, אנחנו נוטים לבצע את הקנייה ה"אוטומטית" בלי להשוות מחירים, מתוך הרגל ושגרה שהרשתות יודעות לנצל היטב.

אחת התופעות הבולטות בתמחור רשתות המזון היא מה שניתן לכנות "מחיר מותנה". הצרכן מקבל מסרון, רואה שלט צבעוני ומושך, או נתקל בפרסומת שמודיעה: עגבנייה ב-1.90 לקילוגרם, תפוח ב-3.90 לקילוגרם. מחיר שנשמע מצוין, כמעט כמו ימי שוק של פעם.

אבל כשמגיעים לקופה, מתברר שהמחיר המפתה הזה מותנה בקנייה מינימלית של מוצרים אחרים בחנות: מאה שקלים, מאה וחמישים שקלים, לעיתים יותר. ולא מדובר בירקות ופירות נוספים שבכל מקרה תכננתם לקנות, אלא בסל כולל של מוצרי מדף, יבשים, מוצרי ניקוי ולחמניות. מי שירד לסופרמרקט רק לקנות כמה ירקות טריים ופרי לסלט, מוצא את עצמו עומד בפני דילמה לא נעימה: לשלם מחיר מופקע על הירקות שרצה, או למלא את העגלה במוצרים שלא תכנן ולא צרכם בסדר עדיפויות אמיתי, כדי לזכות במחיר ה"זול".

מגדלי ירקות עלים ועשבי תבלין סיפרו על נזקי קרה בעמקים בחודשי החורף. גידולי פלפל ועגבנייה שנפגעו מלחות יתר. מגדלי פירות קיץ שנאלצו להקדים קצירים לפני שהיבול בשל לחלוטין בשל לחצים כלכליים. אך צריך לשאול: עד כמה עליות המחיר שאנו רואים ברשתות נובעות מתנאי שדה אמיתיים, ועד כמה הן מנצלות את אי הוודאות של הצרכן שבלאו הכי לא יכול לדעת מה גדל היכן ובאיזה תנאי?

הדפוס החוזר הוא שמחירי ירקות ופירות עולים מהר יותר מאשר הם יורדים. כשיש עיכוב באספקה, המחיר מזנק ביום. כשהאספקה חוזרת לנורמה, המחיר יורד לאט ולעיתים אינו חוזר לנקודת הפתיחה. זהו כשל שוק קלאסי שהוזכר כבר בעשרות מחקרים אקדמיים על שרשראות אספקה חקלאיות.

המכון לחקר הקמעונאות ערך, באמצעות אתר פרייסז, סקר מחירים מקיף של 58 מוצרי ירקות ופירות ב-10 רשתות מזון: רמי לוי, אושר עד, יוחננוף, קרפור היפר, ויקטורי, שופרסל דיל, פרשמרקט, שוק העיר, קשת טעמים ומחסני השוק. הסקר נערך ב-30 באפריל 2026, וכלל מוצרים שנסקרו ללא הנחות מועדון, ללא מבצעים מותנים וללא כל התניה, כלומר: המחיר שתשלמו אם באתם לקנות ירקות ופירות בלבד.

הסל הממוצע הגיע ל-500.80 שקלים. הסל הזול ביותר, ברמי לוי, עמד על 418.15 שקלים. הסל היקר ביותר, בקשת טעמים, הגיע ל-573.12 שקלים. כלומר, פער של 154.97 שקלים בין הזול ליקר, המשקף הפרש של 37 אחוזים.

כאשר מדברים על פערים של 200 ו-240 אחוז על אותו המוצר, אין מדובר על מוצר ארוז ומתועש ואחיד כמו שקית חטיף בוטנים או בקבוק קטשופ. ירקות ופירות הם מוצרים מהצומח שכל עגבנייה שונה מחברתה. יש פרמטרים כמו ארץ הגידול, הזן, הגודל, הטריות ועוד שאשאיר לאגרונומים ולחקלאים. ובכל זאת, אף אחד לא יכול לטעון שהיקר הוא בהכרח האיכותי ביותר, או שהזול הוא הנחות ביותר.

עגבנייה ברמי לוי תעלה לכם 2.90 שקלים לקילוגרם. אותה עגבנייה, שכולנו קונים כמעט בכל שבוע, תעלה בשופרסל דיל 8.90 שקלים לקילוגרם. פער של 207 אחוז. מלפפון עובר מסלול דומה: 2.90 ברמי לוי מול 8.90 בשוק העיר. קישוא: 2.90 מול 8.90. חציל: 2.90 מול 8.90. ארבעת הירקות הבסיסיים ביותר בסלט ישראלי קלאסי כוללים פערים של מאה ועשרים עד מאתיים ושבעה אחוזים.

אבל דווקא כשיוצאים מהסלט הישראלי הבסיסי ונכנסים למוצרים שאינם ברשימת הקנייה היומיומית של כולם, הפערים גדלים עוד יותר. ארטישוק: 4.90 שקלים ביחידה בשוק העיר מול 16.90 שקלים בקשת טעמים, פער של 245 אחוז. שומר: 2.90 ברמי לוי מול 9.90 בקשת טעמים, פער של 241 אחוז. קולורבי: אותם מספרים. לא מדובר בפירות אקזוטיים שנטסו מרחוק, אלא בירקות שורש ישראליים שגדלים בכל עמק בארץ.

האוכמניות מספרות סיפור אחר. 125 גרם אוכמניות כחולות טריות נמכרות ב-9.90 שקלים בשוק העיר ו-29.90 שקלים בפרשמרקט. פער של 202 אחוז. פרי הקיץ שהפך לאחד מסמלי הבריאות על מדפי הסופרמרקט ממחיש בדיוק את "נקודת הכאב" שהצרכן הנלהב מצריכה בריאה שמשלם. הנקטרינה: 9.90 בויקטורי ו-23.90 בקשת טעמים. האפרסק: 9.90 בויקטורי ו-27.90 בקשת טעמים.

אחת המפתיעות הייתה הבננה. פרי שנחשב יציב ואחיד, שחוצה גבולות וים ומגיע לישראל בכמויות גדולות. בננה ברמי לוי: 7.90 שקלים לקילוגרם. בננה בפרשמרקט: 14.90 שקלים. כמעט פי שתיים, על אותו פרי שנקטף באותה פרדס בחו"ל ועבר את אותה שרשרת קירור.

מעבר למוצרים שנכללו בסקר, ישנם פירות שלא הצלחנו לכלול בהשוואה מאחר שאינם מופיעים בכל הרשתות באופן עקבי. אבל דווקא שם, בין המוצרים הפחות שגרתיים, המחירים מספרים סיפור בפני עצמו. ענבים שאינם נכללים בהשוואה הישירה יכולים לנוע בין 25 שקלים לקילוגרם ברשת אחת לבין 40 שקלים ברשת אחרת. אננס שלם ייצא אתכם ב-15 שקלים בנקודת מכירה אחת ו-35 שקלים באחרת. קרמבולה, פרי הטרופי שמושך עין ועדיין נחשב לפרי "מיוחד", עומדת על 30 שקלים לקילוגרם ברשת אחת ו-40 בשנייה. המשמש, שהוא כבר פרי ישראלי לכל דבר ועניין, יגיע אליכם ב-15 שקלים לקילוגרם ברשת מסוימת ו-30 שקלים בדיוק ברשת אחרת. פי שתיים, על אותה עונה, אותו שמש, ואותו חקלאי ישראלי שבמקרים רבים גידל את שניהם ואם תסיירו בשווקים העירוניים או בירקניות הפרטיות קרוב לוודאי שתחשפו למחירים גבוהים יותר.

שאלה לגיטימית שיש לשאול היא מה עומד מאחורי הפערים הגדולים הללו. הרשת שמוכרת עגבנייה ב-8.90 שקלים אינה מרוויחה בהכרח אחוזים עצומים. לפעמים מי שמוכר ב-2.90 מפסיד ומממן את המחיר הנמוך כדי להוביל את הצרכן להוציא יותר בחנות, לסל מלא ולא לסלט אחד בלבד. המחלקה הטרייה, ירקות ופירות בפרט, היא לעיתים "מוצר פתיון" שמטרתו לגרור תנועה לחנות.

אך כשהפערים מגיעים ל-240 אחוז על ארטישוק, על אוכמניות, על שומר, על מוצרים שמרבית הצרכנים קונים בתדירות נמוכה, עולה שאלה. דווקא המוצרים שאיננו קונים כל שבוע ולכן גם איננו "מתמחרים" בזיכרון כמו עגבנייה ומלפפון, הם אלה שמאפשרים לרשתות להרוויח הרבה יותר. הצרכן אינו יודע מה "אמור לעלות" ארטישוק, ולכן הוא נוטה לקבל את המחיר כנתון.

לאחר ניתוח 58 מוצרים בעשר רשתות, הממצאים ברורים: ישנה תנודתיות עצומה שאינה נובעת רק מאיכות שונה. חלק ממנה נובע מהבדלי מדיניות תמחור, חלק ממבנה השוק של כל רשת, וחלק לא מבוטל מהנחה שהצרכן לא ישים לב. כל עוד הצרכן לא ישים לב, הפערים יישארו.

קיץ 2026 הוא קיץ יקר. הפירות עסיסיים, הירקות צבעוניים, והעונה מזמינה. אבל המסע הנכון לסופרמרקט הוא כזה שנעשה עם מידע, לא רק עם עגלה.

הסקר נערך באמצעות אתר פרייסז, 30 באפריל 2026