העיתונאים יושבים באולם ומחכים. המצלמות מכוונות לבמה, אליה נכנסים שר האוצר ונגיד בנק ישראל. שר האוצר פונה דרכם לציבור ואומר: "אזרחי ישראל, פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ואני עומדים פה היום כדי לטפל יחד בבעיה שמסכנת את הכלכלה הישראלית. שגינו, לא טיפלנו בזמן בירידת שער הדולר, ועכשיו אנחנו כאן, יחד, נחושים לפתור אותה, כיוון שחולשת המטבע האמריקאי משפיעה באופן רוחבי ואקוטי על המשק הישראלי וגורמת לו נזק עצום".
אין צורך לצבוט את עצמכם, כי גם אתם יודעים שמדובר בחלום מנותק מהמציאות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל מנהלים מערכת יחסים קשה ורצופת עלבונות מצידו של השר, והחזון של לראות אותם משלבים ידיים כדי למנוע מהשקל לפגוש את הספרה שתיים מלמטה, נראה בלתי אפשרי.
יוסי פרנק, המנכ"ל והבעלים של "אנרג'י פייננס", זה בדיוק מה שצריך לקרות. רק שיתוף פעולה פומבי בין האוצר לבנק ישראל, כזה שיתחיל בהצפת הבעיה מול הציבור, יכול לשנות את הכיוון שאליו הולך שוק המט"ח.
"אנשים צריכים להבין שאין רצפה לשער הדולר-שקל", אומר פרנק. "הוא יכול להגיע הרבה יותר נמוך ממה שאנחנו חושבים. למה זה קורה? כי פעולת המוסדיים עיוותה לחלוטין את שוויו הכלכלי של השקל. הרי יכול להיות מצב שהאיראנים יוותרו על האורניום ודגלי ישראל יתנופפו בטהרן, אבל בארצות הברית יהיה משבר אשראי, נאסד"ק ייפול ב-40% והופ, הדולר יקפוץ לארבעה שקלים. מנגד, יכול להיות מצב שבו הכלכלה הישראלית מתרסקת, ההייטק עובר לחו"ל, הכנסות המדינה ממסים קטנות דרמטית, הגירעון גדל, ובארצות הברית הנאסד"ק עולה בצורה דרמטית, המצב הכלכלי משתפר והופ, הדולר שלנו יורד.
"הדוגמאות האלה מראות את העיוות והאנומליה המוחלטת שיש היום, שכאמור אחראים לה המוסדיים ואיתם ספקולנטים שמצטרפים אליהם ורוכבים על הגל.
"אי אפשר להכריח את המוסדיים לציית לכל מיני הגבלות רגולטוריות, אבל מה שכן אפשר לעשות, הפתרון האמיתי מתחיל בזה שבנק ישראל והאוצר יצאו לציבור ויגידו: יש פה בעיה, וכדי לפתור אותה אנחנו מקימים בנק בשיתוף פעולה של בנק ישראל והאוצר. נקרא לו, נגיד, 'בנק מוסד'. את כל פעילות מטבע החוץ המוסדיים יחויבו לעשות מולו. זאת אומרת שאם חברת ביטוח או חברת השקעות קונה מניות וצריכה למכור דולרים, היא תהיה מחויבת לעשות את זה דרך 'בנק מוסד', ותראי איך הדולר קופץ ב-5%".
איך זה יעזור לחזק את שער הדולר?
"היום המוסדיים עובדים מול חו"ל דרך הבנקים המקומיים והזרים או באמצעות אופציות דרך הבורסה. כל פעולה כזאת נעשית במכירת דולרים שמשפיעים על ערך השקל. ברגע שיהיה למדינה בנק כזה, הוא ישתמש ביתרות הדולרים של המדינה ולכן לא יהיה צורך למכור דולרים ולהשפיע על השוק. ככה אפשר לנטרל את ההשפעות של המוסדיים. אז נכון, הבנקים והבורסה יצעקו געוואלד, כי הם יפסידו עמלות, אבל זה יפתור את בעיית שער החליפין. יכלו ליישם את זה מזמן".
אז מישהו נרדם בשמירה.
"אין ספק. כבר ברבעון השלישי של 2025 אפשר היה לזהות את הבעיה ולטפל בה. זה כמו מחלה ממאירה. אם לא מטפלים בה מיד, היא מתפשטת. אבל לאוצר היה מאוד נוח להתבשם בשקל החזק ולהראות איך גברת רינה ממטולה קונה בזול באמזון, ובנק ישראל פשוט לא היה מספיק חד ופעיל".
הורדת הריבית יכולה גם היא להשפיע?
"בשוליים. זה חלק ממכלול הכלים שיכולים לסייע, אבל הוא קטן מאוד. הכי חשוב כרגע ששר האוצר והנגיד יעשו שלום, ייפגשו, יגבשו תוכנית ויבינו שכשלראשונה בהיסטוריה של ישראל יש יותר עובדי הייטק בחו"ל מאשר פה, והיקף הגיוסים אומנם עלה, אבל הוא עדיין הנמוך ביותר מאז 2018, צריך להתגבר על האגו ולהתחיל לזוז"