בזמן שבוועדת השרים לחקיקה נערכים לאשר את "חוק המשכנתאות" של פרופ' אבי שמחון, בבנק ישראל מפרסמים חוות דעת חריפה ויוצאת דופן שתוקפת חזיתית את היוזמה הממשלתית. בבנק ישראל מבהירים כי לא רק שהמהלך אינו נחוץ, אלא שהוא עלול לצבוע את המשק הישראלי "בצבעים שלא הולמים מדינה מפותחת", ולפגוע אנושות בתדמיתה של ישראל בעולם.
בבנק ישראל פותחים בערעור על עצם הנחת היסוד של הממשלה, לפיה נוטלי המשכנתאות נמצאים תחת נטל כבד מנשוא. לפי נתוני הבנק, הדרך המקצועית לבחון את הנטל היא היחס בין ההחזר החודשי לבין ההכנסה של הלווה. הנתונים מראים תמונה הפוכה מזו שמציגים במועצה הלאומית לכלכלה: מאז ינואר 2022, ההחזר החודשי הממוצע עלה בכ-960 שקלים, אך השכר הממוצע לשכיר זינק בכ-1,880 שקלים - כמעט פי שניים. "נטל החוב על הלווים שנטלו משכנתא לפני עליית הריבית ירד ולא עלה", קובעים בבנק, ומדגישים כי רמת ההוצאה בכרטיסי אשראי של בעלי משכנתאות דווקא שמרה על יציבות ועלתה בשיעור דומה לזה של מי שאינם בעלי משכנתא.
מעבר לניתוח הנתונים, בבנק ישראל תוקפים את "האפליה המובנית" בתוך החוק המוצע. בבנק מצביעים על כך שהסיוע מחריג דווקא את הלווים ה"אקטיביים" - אלו שפעלו לצמצם את נטל התשלום החודשי באמצעות מחזור המשכנתא ופריסתה מחדש. בנוסף, נמתחת ביקורת חריפה על האפליה בין בעלי הנכסים, שערך דירתם עלה בשנים האחרונות, לבין שוכרי הדירות או נוטלי אשראי צרכני, שסובלים מלחץ פיננסי גבוה יותר אך לא יזכו לשום סיוע. "ברמת המשק, אין כל תימוכין מקצועיים לנחיצות הכלכלית לסבסוד הלווים", נכתב במסמך.
סוגיה מרכזית נוספת שמעוררת זעם בבנק המרכזי היא הכוונה לממן את הסבסוד באמצעות היטל על רווחי הבנקים. בבנק ישראל מגדירים את המהלך כ"בעייתי ביותר" וככזה שאינו הולם שוק חופשי. לפי הבנק, המנגנון המוצע, שבו המדינה לוקחת מס מרווחי בנק אחד כדי לסבסד לקוחות של בנק אחר, הוא התערבות בוטה ומלאכותית. "חקיקה המטילה חובה על חברה מסחרית לסבסד בדיעבד מוצרים שכבר שיווקה בעבר היא מהלך חמור", מזהירים בבנק.
גם במשרד האוצר מצטרפים למתקפה ומזהירים מפני "סיכון מוסרי" שיעודד משקי בית לקחת סיכונים מיותרים בעתיד מתוך הנחה שהמדינה תחלץ אותם. הכלכלן הראשי ואגף התקציבים מדגישים כי המהלך, שעלותו מוערכת במיליארדי שקלים ללא מקור תקציבי ברור, עלול להוביל לעליית פרמיית הסיכון של ישראל ולפגוע באמינות הפיסקלית של הממשלה בעולם. "מדובר בצעד שהתועלת ממנו מוטלת בספק ופוטנציאל הנזק ממנו גבוה", מסכמים בבנק ישראל, "הוא אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות".