פסק דין: החליקה במדרגות הבניין בדרך לעבודה - ותוכר כנפגעת עבודה

האם נפילה במדרגות הבניין בדרך לעבודה נחשבת לתאונת עבודה או תאונה ביתית, מה קבע ביהמ"ש?
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק להשבוע בסוגיה משפטית מורכבת הנוגעת לקו הגבול שבין "רשות היחיד" ל"רשות הרבים" בעת יציאה לעבודה.

פסק הדין עסק בתביעה של מנהלת בארגון שנפלה ונחבלה בוקר אחד לפני כ-3 שנים בחדר המדרגות בבניין המשותף בו היא מתגוררת, בעת שהייתה בדרכה מביתה אל מקום עבודתה. בעת שהחלה לרדת במדרגות כשהיא נושאת תיק מסמכים, החליקה על מדרגות רטובות ונפלה לכל אורך גרם המדרגות עד לקומת הקרקע. היא נחבלה בראשה ובחלקים נוספים בגופה ופונתה לקבלת טיפול רפואי.

המוסד לביטוח לאומי דחה בתחילה את התביעה בטענה כי האירוע התרחש בשטח ביתה הפרטי בטרם החלה את דרכה לעבודה, אולם בית הדין הפך החלטה זו וקבע כי מדובר בתאונת עבודה.

השאלה המשפטית המרכזית שעמדה לדיון הייתה האם המדרגות המובילות מדירת המנהלת נחשבות לחלק מהמעון שלה או שהן כבר מהוות חלק מה"דרך לעבודה". לפי סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי, תאונה בדרך לעבודה מוכרת כתאונת עבודה. אך בהתבסס פסק דין מבית הדין הארצי לעבודה, זה ייחשב לתאונה בדרך לעבודה מרגע שהעובד חוצה את סף דלת ביתו החוצה. במקרים שבהם התאונה מתרחשת ב"שטח אפור" כמו חדר מדרגות או חצר, המבחן המכריע אינו שאלת הבעלות הפורמלית על המדרגות, אלא מבחן השליטה המלאה על "סיכוני הדרך".

השופטים קיבלו את התביעה בנימוק שלמנהלת לא הייתה שליטה בלעדית על הנעשה בגרם המדרגות. למרות שהמדרגות הובילו לדירתה, דיירים בבניין העידו כי הם עושים בהן שימוש קבוע לצרכיהם, כגון עלייה לגג לצורך תחזוקת דודי שמש, ניקוי מרזבים וביצוע תיקונים שונים. השופטים קבעו כי ברגע שלדיירים נוספים או לבעלי מקצוע יש גישה חופשית לחדר המדרגות, והם אף משתתפים בתחזוקתו ובניקיונו, לא ניתן לראות בשטח זה חלק מ"רשות היחיד" של התובעת.

בפסק הדין הודגש כי חדר מדרגות בבית משותף המהווה רכוש משותף ואינו יכול להיחשב כ"תחום המעון", גם אם מדובר בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירה יחידה בקומה העליונה. היכולת של התובעת לשלוט במפגעים ובסיכונים בשטח זה דומה לזו הקיימת ב"רשות הרבים"- שטח ציבורי, ולא לזו הקיימת בתוך דירתו פנימה. לאור זאת, נקבע כי הנפילה אירעה תוך כדי הליכתה של המנהלת לעבודה, ועל המוסד לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה ולשלם לה את זכויותיה וכן הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

עו"ד שרי דביר שמשרדה מתמחה בנזקי גוף ובכללן תביעות לביטוח לאומי, מסבירה כי "עד היום, הביטוח הלאומי נצמד לפרשנות מצמצמת של סעיף 80 לחוק. הגישה הייתה שאם נפלת בחדר המדרגות בבניין המשותף בו אתה גר, יש לך חלק ברכוש המשותף ומכאן שיש לך שליטה על הנעשה בו. המשמעות הייתה שעובדים רבים שנפצעו רגע לפני שהגיעו לרכב או לאוטובוס, מצאו את עצמם ללא הכרה כנפגעי עבודה, רק כי התאונה קרתה בתוך מבנה המגורים המשותף".

לדבריה, "בפס"ד הכיר בית הדין את חדר המדרגות בבניין המשותף כמקום שאינו בשליטתה המלאה של התובעת ועל כן, אינו חלק ממעונה וכפועל יוצא מכך מדובר בתאונה שהתרחשה בדרכה של התובעת לעבודתה".

היא מציינת כי "פסק הדין מביא איתו בשורה אדירה לציבור העובדים. בשורה המעניקה רשת ביטחון לעובד במקומות שבהם הוא היה חשוף עד כה לתרחיש שבו יקלע לתאונה ולא יוכל לקבל מענה מהמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, אל לנו למהר ולשמוח בטרם עת. סביר להניח שהמוסד לביטוח לאומי, כגוף ששומר על הקופה הציבורית, לא יקבל את פסק הדין הזה בהכנעה".

עו"ד דביר מסכמת: "להערכתי, ערעור על פסק הדין הוא רק עניין של זמן. בביטוח הלאומי וודאי חוששים ובצדק מ"פריצת סכרים" ומצב שבו כל החלקה על קליפת בננה בגרם המדרגות תהפוך לאירוע ביטוחי יקר. הם ינסו להחזיר את הגלגל לאחור ובהקדם. לנו נותר רק לקוות שגם בערכאות הגבוהות יבינו שהדרך לעבודה לא מתחילה בכביש המהיר, אלא כבר בצעד הראשון מחוץ לדלת".