1.
בהפחתת הריבית השבוע מודה בנק ישראל בכישלונו להיצמד ל"טקסט בוק" שלו עצמו לגבי המדיניות המוניטרית הנדרשת, וטוב שכך. הבה נעמיק בנתונים. אם נבחן מה שהבנק מפרסם בהודעת הריבית שלו, אזי היינו מסיקים שהוא צריך דווקא להעלות הריבית. אקדים ואומר כי לדעתי כבר היינו צריכים להיות בריבית הרבה יותר נמוכה לא רק השנה אלא אשתקד לאורך השנה. הזהרתי עוד בינואר מ"המחלה ההולנדית" בגלל חסכון המשק מגילוי הגז שטומן בחובו ייסוף חד שהורס המשק. בנק ישראל לא שעה.
קצב עליית השכר נע בין 4.6% בחודשיים הראשונים של השנה לעומת החודשים המקבילים אשתקד, בחודש מרץ, השכר כבר בעלייה של 5.9% בהתאמה. בתנאים כאלה יש לרסן עליות שכר כאלה, העלולות להתגלגל לאינפלציה, דווקא באמצעות העלאת ריבית. עליות שכר מסוכנות אלה נובעות בעיקר בגלל מגבלת היצע עבודה, שכן מספר העובדים הזרים נמוך ממה שהיה לפני המלחמה, מחצית מהפלסטינים שעבדו בישראל טרם המלחמה, "כלואים" ביהודה ושומרון, עוד ישראלים ירדו לחו"ל - והשאר נאנקים בשירות המילואים שנוגס בהיקף היצע שעות העבודה במשק.
החרדים אינם בעלי כישורים למשק מודרני, ושיעור האבטלה הנמוך מביא חשש לאינפלציה. לכן נדרשת דווקא עליית ריבית, לפי ה"אני מאמין" של הבנק המרכזי.
2.
נבחן את האינפלציה עצמה. מדד המחירים עלה בשיעור חד בחודש אפריל האחרון. המחירים המקומיים שאינם קשורים למחירים המושפעים מחו"ל, כלומר הסחורות והשירותים הלא סחירים מבחינה בינלאומית, עלו בשיעור שנתי של 2.8% בחודשים מרץ-אפריל, קרוב ליעד העליון של הממשלה העומד על 3%. המשמעות: ייסוף השקל - בשיעור של 8.3% מול הדולר ובשיעור של 7.2% מול היורו, מאז החלטת הריבית הקודמת של הבנק המרכזי - אינו מתגלגל כלל לכיסיהם של הצרכנים.
לכן בנק ישראל אמור היה לקבוע ריבית גבוהה, בטח לא להפחית. הוועדה המוניטרית עצמה אמרה השבוע כי קיימים סיכונים לעלייה מחודשת בשיעור האינפלציה בשל התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על מחירי האנרגיה.
לכך יש להוסיף את ההרחבה הפיסקלית - עלייה בהיקף התקציב למימון המלחמה האחרונה, "שאגת הארי" והמשך המלחמה בעצימות קצת נמוכה יותר בלבנון - מה שהוביל להגדלת תקציב הביטחון ל-171.3 מיליארד ש"ח לעומת 76.6 מיליארד טרם המלחמה. כל זה ודאי מחייב ריבית גבוהה, ולא הוא. רק ייסוף השקל עשוי לפעול לכיוון התמתנות האינפלציה בשל הגורמים האמורים לעיל, קובע בנק ישראל, אך אם כך, הפחתת הריבית שנועדה גם היא למנוע את הייסוף, אינה צעד בכיוון הנכון.
לא זו בלבד, האנומליה הפיננסית העסקית, קרי ריבית גבוהה במשק המעשירה את הבנקים, כלל אינה ממתנת את הביקוש לאשראי בסקטור העסקי, וגם אצל משקי הבית נרשמת עלייה בחובות, אז מה בוער לבנק ישראל להפחית הריבית? מה גם שאי הוודאות הפוליטית בטח אינה תורמת לכיוון הפחתת הריבית.
בכלל, האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות המשקית לאחר מבצע "שאגת הארי", כך אומר הבנק המרכזי, אז בשביל מה צריך לעודד את המשק באמצעות הפחתת הריבית אם ישנה התאוששות?
3.
האמת היא כי בנק ישראל תפס סוף סוף שעליו לצאת מהקופסה ולראות נוכחה כי מדיניות הריבית הגבוהה שלו פשוט נכשלה. פשטה רגל. בארה"ב הפחיתו את הריבית מ-5.25%-5.5% בספטמבר 2024 ל-3.5%-3.75% עכשיו; בגוש היורו הפחיתו הריבית מ-4% ביוני 2024 ל-2% (!); דרום קוריאה, הקרובה ביותר בעולם במבנה המשק שלה לישראל, גילתה גמישות מחשבתית, ומשיא של 3.5% בשנת 2024 הופחתה הריבית ל-2.5%. הקוריאנים הבינו כי ללא הפחתת הריבית המשק ייכנס להאטה של ממש, והפחתת הריבית עשתה שם פלאים.
באוסטרליה הפחיתו את הריבית בפברואר 2025 ל-4.1%, ובאוגוסט אשתקד כבר ירדה הריבית ביבשת הדרומית לשפל של 3.6%. עכשיו אוסטרליה מתחילה דווקא בגל עליות ריבית בשל התפרצות האינפלציה, והחודש היא עלתה ל-4.35%. בכך אוסטרליה מסמנת את הכיוון החדש בעולם - עולם של עליות ריבית או קיפאון, בטח לא הפחתות. גם בארה"ב כבר לא מדובר השנה על עוד הפחתות ריבית באופק, וכך גם באירופה.
כלומר, בזמן שגל הפחתות הריבית בעולם הסתיים ואף נוצרה אפשרות לשינוי כיוון, נזכר בנק ישראל להפחית את הריבית. זה לא מספיק, ובעיקר מאוחר מדי. אולי החלום של בנק ישראל הוא שיהיו עליות ריבית בעולם בשנה הקרובה, וכך פער הריבית בין ישראל לעולם יפחת ויאפשר בשוליים את הפסקת התחזקות השקל.
4.
בנק ישראל הפחית השבוע את הריבית באיחור רב מאוד. הנזקים למשק כבר גלויים לעין, ולא צריך להיות מומחה בכדי לראות את הבקיעים העסקיים המתרחבים ומבעבעים מהתעשייה המסורתית, דרך עסקים עצמאיים קטנים ובינוניים ועד להייטק. ייסוף השקל המוגזם, שנובע בעיקר מהאיחור בהפחתת הריבית, הביא לפגיעה הקשה בתעשיית ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של המשק שתרם 40% מהצמיחה של הסקטור העסקי בשנים האחרונות.
כבר בסוף ינואר התרעתי פה מהנזקים למשק בשל חוזקו של המטבע הישראלי, והזהרתי כי ישראל נכנסת עמוק ל"מחלה ההולנדית" המאופיינת במטבע חזק מדי לעומת מטבעות העולם. הדברים נפלו על אוזניים ערלות: השקל המשיך להתחזק, מה שכבר הוביל לירידה בגיוסי ההון של חברות ההייטק. חברות נוטשות את ישראל לאירופה הזולה או לארה"ב האטרקטיבית, שם השכר ועלויותיו תחרותיים לישראל.
הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר השבוע במכללה למינהל בראשל"צ כי השקל אינו חזק כפי שנדמה, וכי יש לבחון את הייסוף הריאלי, המנכה את פערי האינפלציה לארצות הסחר של ישראל ומייצג כח הקניה האמיתי. אז בדקנו. השקל התחזק ריאלית בשנה האחרונה לחודש אפריל השנה ב-14.4%, מזה 4.7% בשליש הראשון של השנה מאז הפחתת הריבית הקודמת. מאז ספטמבר 2023, טרם המלחמה, התחזק השקל ריאלית בשיעור של 16.7%! זוהי אינו התחזקות אדירה ההורסת את המשק הישראלי? מאז תחילת המילניום הנוכחי לא היה השקל כל כך חזק ריאלית.
מספר סיבות הביאו את בנק ישראל להפחית הריבית: ראשית, הפחד מהמשך הייסוף שגורר בימים אלה ממש לסגירת מפעלים ופעילות בחברות הייטק. עשרות עובדים פוטרו זה עתה בחברת אינטואיט, המעסיקה כ-500 עובדים בישראל. זום אינפו, חברת המודיעין העסקי האמריקאית הודיעה בתחילת מאי 2026 כשהודיעה במפתיע על סגירה מוחלטת של מרכז הפיתוח שלה ברעננה.
המהלך מוביל לפיטוריהם של כ-300 עובדים, מהנדסים, מפתחים ומנהלי מוצר. הפעילות מועברת בהדרגה למרכזים גלובליים, כחלק מצמצום עלויות חריף בעקבות תחרות בתחום הבינה המלאכותית. גם אשוריון/סולוטו האמריקאית השלימה את המהלך של סגירת מרכז הפיתוח הישראלי שלה, מה שהוביל לפיטורי כ-120 עובדים והעתקת הפעילות לחו"ל.
והפצצה הגדולה היא מטא ישראל, חברת האם של פייסבוק, שמפטרת עכשיו עובדים במסגרת גל פיטורים גלובלי של 10% מכוח האדם שלה, במסגרתו נפגע גם מרכז הפיתוח והמכירות בתל אביב. עשרות עובדים ישראלים זומנו לשימוע לפני פיטורים. Aid Genomics , חברה שעסקה בטכנולוגיות רפואיות וריצוף גנטי, עברה טלטלה קשה וצמצמה משמעותית את נוכחותה בארץ, כשהיא מעבירה חלק ניכר מפעילות המו"פ שלה למרכזים מחוץ לישראל, מהלך שלווה בפיטורים של מאות עובדים.
סיבה נוספת, ואולי שולית, היא הלחץ של הפוליטיקאים, עד כדי כך שיועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון כבר הציע לסבסד משכנתאות בכדי להפחיד ולנגח את בנק ישראל, ההצעה נפלה, וטוב שכך.
5.
המשק הישראלי לא יוכל לחכות עד ה-6 ביולי, עת בנק ישראל יתכנס מחדש לדיון בנושא הריבית. הלחץ במדינה, מדן ועד אילת, מעוסקים זעירים ועד להייטק, יגבר. קול זעקת המשק הישראלי, החזק ביותר בעולם דווקא בשנות המלחמה, יעלה השמיימה. בנק ישראל חייב להתערב בשוק המט"ח בכדי למנוע את המשך הייסוף. מדינות מתערבות בזמני שבר בכדי למנוע ייסוף עודף. הבנק המרכזי של שווייץ מתערב לעתים בשוק המט"ח באמצעות רכישת יורו ודולר עת ישנה נהירה לפרנק שווייצרי, הנחשב למקום מבטחים.
סינגפור מנהלת את כל המדיניות המוניטרית באמצעות שער החליפין. הבנקים המרכזיים של הודו וסין מתערבים בשוק המט"ח באופן רציף בכדי לשמור על האינטרסים המשקיים של מדינותיהם. דרום קוריאה ויפן מתערבות לעתים בכדי למנוע היחלשות המטבע, או לבצע מדיניות "החלקה" של שער החליפין להפחית תנודות. הנשיא דונלד טראמפ החליש במודע את ערכו של הדולר מאז נכנס לתפקיד באמצעות מדיניות מכסים אגרסיבית. באירופה ישנו גוש היורו שהוא למעשה קיבוע שער החליפין בין כל 21 המדינות בגוש, המאפשר קלות במסחר ללא פחד מייסוף או פיחות בין המדינות בגוש.
אין זה סוד כי הנגיד לשעבר פרופ' סטנלי פישר רכש דולרים במרץ 2008, לראשונה זה 11 שנים, בשל התחזקות חריגה של השקל. פרופ' פישר היה בדעה כי בזמן משבר, חושבים מחוץ לקופסה. בין השנים 2009-2019 רכש בנק ישראל מט"ח באופן קבוע בכדי לנטרל השפעת גילוי הגז. בשנת 2021 בנק ישראל בראשותו של הנגיד הנוכחי פרופ' ירון הכריז על רכישת 30 מיליארד דולר בכדי לבלום התחזקות השקל ובכך להגן על היצוא. נו, ולמה לא עכשיו?
נציין כי ארה"ב מעולם לא האשימה או הגדירה רשמית את ישראל כמניפולטורית מט"ח, ובנק ישראל נמנע בשנים האחרונות מהתערבות ישירה בשוק המט"ח בשל החשש מביקורת של משרד האוצר האמריקאי, אשר עוקב מקרוב אחר פעולות מסוג זה אצל שותפות הסחר של ארה"ב, מחשש ליתרון תחרותי לא הוגן בסחר. בימים אלה, במלחמה הארוכה ביותר של ישראל מאז קום המדינה, צריכים להתערב בשוק המט"ח.
אל חשש מארה"ב, המניפולטיבית בעצמה. לא רק על השגי המלחמה תזדקף ישראל, אלא גם חוזקו של המשק שנבנה בעמל רב. בשער הדולר והיורו דהיום מתחיל בתהליך כרסום ונסיגה שיגבר ככל שנקרב למועד הבחירות, וישפיע גם על תוצאות הבחירות עת גל הפיטורין יזעק השמיימה. עורי ישראל, בטרם יהיה מאוחר.