חברה ארגונית מסתורית שרפה סכום עתק של 500 מיליון דולר בחודש אחד בלבד על פלטפורמת הבינה המלאכותית Claude של חברת אנתרופיק (Anthropic), כך על פי דיווח של אתר Axios. הסיבה לבור הכלכלי העצום: הנהלת החברה לא הגדירה מגבלות שימוש ברישיונות של העובדים, מה שהפך ניסוי מבוקר למרחץ דמים פיננסי.
מודל התמחור של קלאוד מבוסס על "טוקנים" (Tokens) - שבהם כל מילה שנכנסת או יוצאת מהמערכת עולה כסף. כלי בינה מלאכותית סוכנותיים (Agentic AI) מסוגלים לצרוך פי 1,000 יותר טוקנים מאשר שאילתת צ'אט רגילה, במיוחד כשהעובדים מפעילים אותם עבור תהליכי עבודה רב-שלביים או אינטגרציות מורכבות. ללא חסמי שימוש, אלפי אנשי צוות קיבלו למעשה גישה בלתי מוגבלת למשאבי מחשוב יקרים, והפכו משימות עסקיות שגרתיות לפעולות יקרות באופן אקספוננציאלי.
משחקים במערכת: תופעת ה-"Tokenmaxxing"
מבני התמריצים בתאגידים הולידו לאחרונה תופעה מדאיגה המכונה "Tokenmaxxing" - עובדים שממקסמים את השימוש ב-AI באופן מכוון כדי להוביל בלוחות המדדים הפנימיים של הארגון, במקום לייצר ערך עסקי אמיתי.
כך למשל, חברת אמזון ביטלה לאחרונה את מערכת מעקב השימוש ב-AI שלה, לאחר שגילתה כי עובדים ניפחו את הצריכה באמצעות שאילתות חסרות משמעות, כמו שימוש במערכות AI מתקדמות רק כדי לבדוק את מזג האוויר. מנכ"ל אובר ציין בהקשר זה כי אין קשר ברור בין צריכת טוקנים קיצונית לבין שילוח של מוצרים שימושיים.
בדיקת מציאות לתעשייה כולה
האסון הפיננסי הזה, בגובה חצי מיליארד דולר, אינו אירוע בודד. לאחרונה ביטלה מיקרוסופט את מרבית רישיונות ה-Claude Code הפנימיים שלה, במה שזכה ב-AI Weekly לכינוי "הנסיגה הברורה ביותר מהוצאות AI בקנה מידה ארגוני עד כה בשנת 2026". על פי הדיווח ב-Axios, מנהלים בעולם העסקי מתחילים לתהות ברצינות האם ההוצאות המאמירות על בינה מלאכותית אכן מספקות תשואה משמעותית.