וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עד 25,000 שקל בחודש: המקצוע שחסין מפני פיטורים - גם בעידן ה-AI

עודכן לאחרונה: 2.6.2026 / 9:15

טלטלת הבינה המלאכותית מכה בחברות ההייטק, אך ברצפת הייצור המצב הפוך. מפעלי התעשייה בארץ חווים מחסור חמור ברתכים מקצועיים, שמקפיץ את התעריפים והופך את מקצוע הכפיים למבוקש ומתגמל במיוחד. יצאנו לבדוק: כמה באמת מרוויח רתך שכיר ומיומן?

קויק: משרד הייטק, אילוסטרציה/envato

"רתך טוב מאוד, בעל ניסיון, שמשתלב במפעל תעשייתי מוביל או מועסק בחוות שרתים, מרוויח גם 200 שקלים לשעה. הפער בין הדימוי של עולם הרתכות לבין המציאות כיום הוא אדיר. יש כאן הזדמנות נהדרת לצעירים בתחילת דרכם, בעלי ידיים טובות וסבלנות, לבנות לעצמם קריירה עם עתיד מובטח. שום בינה מלאכותית לא תחליף רתך שטח. זה מקצוע חסין", כך אומר לוואלה חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות.

תחום הריתוך, בדומה למקצועות טכניים נוספים, עמיד להתפתחות הבינה המלאכותית. למעשה, דווקא התפתחות ה־AI מגדילה את הביקוש לעובדי כפיים מיומנים. הצורך הגובר מונע בעוצמה, בין היתר, מהגידול המשמעותי במספר חוות השרתים המוקמות ברחבי העולם, שהקמתן מחייבת גם רתכי צנרת תעשייתית מיומנים.

לפי נתוני חברת Kelly Services, כפי שפורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל", עובדים שעוברים מענפי בנייה מסורתיים לעבודות תשתית בחוות שרתים נהנים משכר גבוה ב־25% עד 30% מהכנסתם הקודמת. ההעסקה במתקנים אלה מציעה להם יציבות תעסוקתית ורמת תגמול שלא היו זמינות להם בעבר.

הביקוש הגובר מתורגם לרמות שכר חסרות תקדים בענף. מנתוני חברת עוקץ מערכות, שעוסקת בין היתר באספקת תוכנות לחישוב שכר, עולה כי רתכי תעשייה משתכרים בטווח של 9 עד 17 אלף שקלים בחודש, כתלות בוותק ובסוג ההתמחות. רתכים מומחים בפרויקטי תשתית כבדים, צנרת לחץ ומתקנים כימיים מגיעים ל־18 עד 25 אלף שקלים, ובעלי הסמכות בינלאומיות משתכרים אף יותר.

רתך טוב במפעל ביטחוני או בחוות שרתים יכול להגיע ל־180 שקלים לשעה וצפונה. במסלול ניהולי, רתך ותיק שעובר להסמכה כמפקח ריתוך מוסמך (CWI) מגיע ל־15 עד 22 אלף שקלים, ובמגזרים רגישים כמו גז טבעי, אנרגיה וביטחון אף מעבר לכך. גם כעצמאי, רתך מנוסה ומיומן עם ידע טכני עשיר, יכול בהחלט להרוויח סכומים נאים בטווח שבין 1,000 ל־2,000 שקלים ליום עבודה.

"הפער בין הדימוי של עולם הרתכות לבין המציאות כיום הוא אדיר". פועל ריתוך/ShutterStock

המקצוע עצמו מתפצל לכמה התמחויות עיקריות. במכללה לריתוך בתל אביב, הנחשבת למוסד הגדול בישראל בתחום, מציינים כי קיימות שלוש שיטות נפוצות. ריתוך אלקטרודה הוא הוותיק והנפוץ, מבוסס על אלקטרודה מצופה היוצרת קשת חשמלית, ומשמש בפרויקטי תשתיות וקונסטרוקציות בזכות פשטותו וניידותו. ריתוך MIG, המבוסס על חוט מתכת רציף וגז מגן, הוא השיטה המרכזית במפעלי הייצור והתעשייה הכבדה, ועליו מבוססים גם מפעלי הרובוטיקה. ריתוך TIG, המשתמש באלקטרודת טונגסטן וגז ארגון, נחשב למדויק ביותר ומשמש בתעשיות המזון, התרופות, התעופה והביטחון, ושכרו של רתך TIG מקצועי גבוה משמעותית. השיטה הרביעית, אותה ניתן ללמוד באמצעות הכשרות מטעם היצרנים, היא ריתוך לייזר, שבו קרן ממוקדת יוצרת חיבור מדויק במהירות גבוהה, ומשמשת בעיקר בתעשיית הרכב, התעופה, הציוד הרפואי וייצור הסוללות.

גם זירת התעסוקה רחבה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה רתכות היא מקצוע של עובדי צווארון כחול המועסקים במסגריות או בעבודות שטח, ניתוח מודעות דרושים מלמד כי המציאות שונה לגמרי. רתכים משתלבים כיום כמעט בכל ענפי התעשייה המבוססים על מתכת, ובהם מפעלי מתכת, עיבוד שבבי, זיווד אלקטרוני, תעשיית הרכב, התעשייה האווירית, מפעלי אלומיניום ופרויקטי תשתית כגון גשרים, צנרת לחץ ומבני תעשייה.

אז איך הגענו למחסור החריף הזה? "הבעיה היא כי את רוב רובה של התעשייה איישו עד היום בני העלייה מברית המועצות לשעבר, שהגיעו ארצה בשנות התשעים. גל ההגירה הזה הזרים לישראל אנשי מקצוע מיומנים, שלא ראו בעבודה התעשייתית פחיתות כבוד. אלא שמאז חלפו שלושים שנה, רובם פרשו לגמלאות או נמצאים על סף פרישה, ומחליפים כמעט אין", מציין מולכו. לדבריו, "מעסיקים רבים אינם משחררים עובדים גם לאחר גיל הפרישה, פשוט מכיוון שאין מי שיחליף אותם".

לצד עלייה חד ספרתית במספר הנרשמים לקורסי ריתוך בשנה האחרונה לעומת אשתקד, ניכר זינוק דרמטי של כ-20% במספר המתעניינים. "כל כתבה שבה מנכ"ל אנבידיה מפרט אילו מקצועות לא ייעלמו בעקבות מהפכת ה־AI מעניקה דחיפה משמעותית לתחום, וכך גם בתחומי לימוד נוספים כמו אינסטלציה", מציינים באתר 'לימודים בישראל STUDY'.

sheen-shitof

עוד בוואלה

גיל המעבר: התקופה שמגיעה בלי הוראות הפעלה

בשיתוף כללית

"כל פעם שמנכ"ל אנבידיה מפרט אילו מקצועותחסינים למהפכת ה־AI מעניקה דחיפה משמעותית לתחום"/רויטרס

מעבר לקריירה, מסתבר כי הריתוך זוכה לעדנה גם כתחביב, ותקופת הקורונה סימנה את נקודת המפנה. ב-"שזר כלי עבודה" מציינים כי מאז חל שינוי משמעותי בהרכב הלקוחות. "אם בעבר עבדנו כמעט בלעדית מול מסגריות ורתכים מקצועיים, היום אנחנו רואים זרם הולך וגובר של תלמידים ואנשים שמרתכים כתחביב", מסבירים בחברה. "השינוי הזה דרש מאיתנו להתאים את המלאי, ולהחזיק לצד הציוד התעשייתי גם רתכות אינוורטר קומפקטיות, מסכות אלקטרוניות וציוד מיגון בסיסי, שיאפשרו למתחילים להרכיב ערכת עבודה בטיחותית". טווח המחירים בענף משקף את המנעד הזה: רתכת אלקטרודה בסיסית מתחילה במאות שקלים, ומערכות מקצועיות נמכרות באלפי שקלים, בהתאם לסוג ולמורכבות.

לצד ההזדמנויות, חשוב לזכור שהמקצוע אינו נטול סיכונים. רתכים חשופים בו זמנית למספר גורמי סיכון: נדפי מתכות וחלקיקים מזיקים, גזים, רעש, קרינה אולטרה סגולה ואינפרה אדומה ועומס על מערכת השלד והשריר, כשנדפי הריתוך עלולים לגרום לפגיעה בדרכי הנשימה ולמחלות נוספות.

בה בעת, מחקרים בתעשייה מראים שיישום מסודר של אמצעי מיגון אישיים, ובהם קסדת ריתוך, משקפי מגן, ביגוד וכפפות עמידות לחום, נעלי עבודה ואמצעי הגנה נשימתית, מפחית את מדדי הפציעות והחשיפה בעשרות אחוזים, לעיתים סביב שליש ואף יותר, אם כי אין מספר רשמי אחד המוקדש דווקא לרתכים. הנתונים מציינים כי נהלי עבודה נכונים מסוגלים למנוע חלק גדול מאוד מהפגיעות החמורות, ובהן כוויות, פגיעות עיניים, התחשמלות וחשיפה חריגה לעשן מתכתי.

  • עוד באותו נושא:
  • משכורות

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully