שף ביוחננוף התעמת עם משגיח כשרות, נדרש להוכיח שהוא יהודי - ופוטר

שף מקצועי בעל ניסיון רב שנים, שעבד ברשת יוחננוף והועבר מסניף בירושלים לסניף ברחובות, מצא את עצמו במרכז פרשה רגישה במיוחד, שנעה בין דיני עבודה, דרישות כשרות, זהות אישית וסמכות המעסיק במקום העבודה.

הכול החל בעקבות עימות שפרץ בינו לבין משגיח הכשרות בסניף. לאחר אותו עימות, דרש המשגיח מהשף להציג בפניו את תעודת הזהות שלו, כדי לברר את יהדותו, והורה לו לחדול מלבשל עד להשלמת הבירור מול הרבנות. בהמשך הותר לשף לחזור לעבודה, אך תחת מגבלה משמעותית: נאסר עליו להדליק אש או להפעיל ציוד בישול מסוים עד לסיום הבירור.

בעקבות השתלשלות האירועים ופיטוריו, הגיש השף תביעה בסך 350 אלף שקל נגד הרשת, בטענה להפליה, השפלה ופגיעה בפרטיותו.

מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>

בלב המחלוקת בין הצדדים עמדה השאלה האם השף הפר את ההוראות שניתנו לו בנוגע להדלקת אש והפעלת ציוד הבישול. לטענת רשת יוחננוף, הובהר לו שוב ושוב, באופן חד משמעי, כי כל עוד בירור הרבנות ביחס ליהדותו לא הסתיים, חל עליו איסור מוחלט להדליק אש או להפעיל תנורים במטבח.

מנגד, השף טען כי בפועל ביצע חלק מפעולות הבישול הללו לעיני מנהליו ולעיני משגיח הכשרות עצמו, ולכן הבין באופן טבעי כי המגבלה שהוטלה עליו כבר אינה בתוקף. לדבריו, אם איש מהגורמים במקום לא עצר אותו בזמן אמת, ניתן היה להבין כי התקבל מעין אישור שבשתיקה לחזור לפעילות רגילה במטבח.

המתח בין הצדדים הגיע לשיאו בסוף חודש מרץ 2020, כאשר הנהלת הרשת טענה כי השף הפר את ההנחיות המפורשות שקיבל, והדליק בעצמו את הכיריים, התנורים, הגריל והצ'יפסר במחלקה. בעקבות זאת זימנה אותו הרשת לשימוע, בטענה כי מעשיו עלולים היו לגרום לנזק משמעותי לעסק ואף לפגוע בתוקף תעודת הכשרות של מחלקת המזון כולה.

בתום ההליך הוחלט לפטר את השף. הוא מצידו טען כי פיטוריו לא נבעו מהפרת הוראות כלשהן, אלא מהרצון להיפטר ממנו לאחר שעמד על זכויותיו והתלונן על היחס המשפיל שחווה.

רשת יוחננוף הדגישה בבית הדין כי לא היא יזמה את בירור הדת, אלא פעלה בהתאם לכללי הכשרות ולדרישות הגורמים המוסמכים. לטענתה, הסיבה היחידה לפיטורים הייתה הפרת הוראה מפורשת בנוגע להדלקת אש, תוך סיכון הכשרות של העסק.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי עצם קיומו של בירור יהדות במסגרת דרישות הכשרות החלות על העסק אינו מהווה, כשלעצמו, אפליה אסורה. בסופו של דבר, התביעה נדחתה.

עו"ד איל צורף, מייסד משרד צורף ושות', המייצג מעסיקים בתחום דיני העבודה, מסביר כי "בית הדין קיבל את עמדת יוחננוף שלפיה ההחלטה לברר את הנושא לא התקבלה על ידה אלא על ידי משגיח הכשרות והרבנות. הנהלת הרשת ניסתה למצוא פתרונות שיאפשרו לשף להמשיך לעבוד ולא הוכחה כוונה לפגוע בו או להשפילו. בית הדין קבע כי השף ידע היטב שאסור לו להדליק אש או להפעיל ציוד מסוים במטבח וכי הטענה שלפיה קיבל 'אישור בשתיקה' לעשות זאת, לא הוכחה".

לדבריו, "התביעה נדחתה הואיל ובית הדין קבע שמדובר בהפרת הוראה מפורשת, וכי ליוחננוף הייתה סיבה עניינית ולגיטימית לזמן את השף לשימוע ולשקול את המשך העסקתו. אמנם נמצאו פגמים מסוימים בהליך השימוע, בעיקר בכל הנוגע לפרק הזמן שניתן לעובד להתכונן אליו, אך בית הדין סבר כי בסופו של דבר נשמעו טענותיו ונשקלו לפני קבלת ההחלטה הסופית".

עו"ד צורף מוסיף כי מצד אחד, בית הדין הכיר בכך שבירור יהדות עלול להיות חוויה קשה ומשפילה עבור עובד. מצד שני, הוא הבהיר כי כאשר מדובר בדרישה עניינית הנובעת ממערך הכשרות ולא מהמעסיק עצמו, אין בכך בהכרח משום אפליה.

יצוין כי השף הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, הערכאה הגבוהה ביותר בתחום דיני העבודה, אך גם הערעור נדחה.