בכירי התעשיות הביטחוניות התפצלו היום בין מי שהמריאו לתערוכת התעופה והביטחון ILA בברלין, לאלה שנשארו בארץ כדי לעלות לירושלים לאירוע לא פחות חשוב: טקס חלוקת פרסי ביטחון ישראל בבית הנשיא.
השנה מחולקים 5 פרסים: למערכת נשק ייחודית שבה נעשה שימוש במערכה באיראן, למערכת מבצעית מסווגת ששיפרה את יכולות איסוף המודיעין של המוסד, לבניית, שיגור וההכנסה לשירות מבצעי של לווייני הריגול "אופק 13" ו"אופק 19", לפיתוח טכנולוגי של יחידה 81 באמ"ן ולמערכות לוחמה אלקטרונית לשמירת העליונות האווירית של חיל האוויר.
השנה בולטת התעשייה האווירית עם שלושה פרסים, שמביאים את סך פרסי ביטחון ישראל שבהם זכתה עד היום ל-46: על לווייני האופק ועל שתי מערכות מסווגות שפותחו עם המוסד ואמ"ן.
"זה היום של האנשים שיושבים במעבדות, מאחורי מסכי מחשב ושולחנות שרטוט, האנשים שאי אפשר להזכיר את השמות שלהם ולהראות את הפנים שלהם", אמר לוואלה יו"ר התעשייה האווירית בועז לוי, בעצמו זוכה פרס ביטחון ישראל על פרויקט החץ-3 שניהל ושימש כמהנדס הראשי שלו.
לדבריו, "פרס ביטחון ישראל זה הרבה פעמים הדרך היחידה לתת להם בציבור הקטן שיודע את ההכרה ואת ההערכה שמגיעה להם אישית. הפרס הזה נחשב מאוד בקהילה הביטחונית, כיום הוא מוענק לפרויקט וכבר לא פרסים אישיים למפתחים. אז יש צוות מצומצם מהפרויקט באולם הטקס ויש אחד שעולה לבמה ולוחץ ידיים לנשיא, לשר הביטחון ולרמטכ"ל ולמנכ"ל משרד הביטחון.
"יכול להיות שהגוף המפעיל כבר שיתף אותו במה שעשה הפרויקט שלו באיראן או בכל מקום אחר, אבל זה הרגע המרגש באמת. הרבה פעמים אלה פרויקטים שאי אפשר לספר עליהם אפילו בבית, לאישה ולילדים. אז הם עדיין לא יודעים על מה אבא או אמא עובדים, אבל לפחות הם יודעים שהם זכו בפרס הביטחוני הכי חשוב. שהם עבדו קשה והצליחו. שהמדינה רואה ערך גדול בעבודה שלהם".
מה אפשר להגיד על הפרויקטים הזוכים?
"פרויקט האופק מקבל את הפרס השלישי שלו ב-30 שנה, הפעם על לוויינים מספר 13 ו-19, שאותו שיגרנו בזמן המלחמה. הפרס הוא לא רק על הלוויינים עצמם, אלא על השדרוג שעבר כל המערך כך שהוא הביא תוצרים מעולים בזמן המלחמה ושידרג את היכולות של מדינת ישראל בהקשר הזה. יש פה יכולת חדשנית שנכנסה לשירות בקבועי זמן מאוד מהירים.
משהו על הפרסים האחרים?
"יש כאן פרויקטים על גבול הדמיון, שנעשו בצורה הטובה ביותר. פרויקטים שנולדו ממוחם של אנשים חדורי משימה שעובדים כבר למעלה משנתיים עוד מעט שלוש שנים לילות וימים. הפרס הזה מבטא בעיני קודם כל את העובדה שהמדינה מוקירה את פועלם של האנשים, שמקבלי ההחלטות יודעים שיש על מי לסמוך.
"הדיבורים על ייצור כחול לבן הם לא סיסמה, הם מראים שדווקא בתקופות מורכבות כמו היום אפשר לסמוך על התעשיות הביטחוניות במדינת ישראל. שצריך להמשיך להעצים אותן, לא רק במישור של תשתיות אלא גם במישור של חינוך המהנדסים הבאים, אלה שיובילו את הפיתוחים שעליהם נקבל את הפרסים הבאים.
"אנחנו מאוד גאים בפרסים האלה, והעברנו את התודה שלנו לכל העובדים. אבל זה גם מטיל עלינו אחריות להסתכל קדימה ולתכנן היום את המוצרים לא של הדור הבא אלא של הדור של אחריו. זה מה שאנחנו עושים זה מה שנמשיך לעשות והמטרה שלנו בסוף לקנות למדינת ישראל את הביטחון שהיא שהיא צריכה לו ואת העליונות שהיא זקוקה לו".
זה יפה שהמדינה מחלקת פרסים לתעשיות הביטחוניות, אולי היא גם תתחיל לשלם לכם? רק לתעשייה האווירית המדינה מאחרת בתשלום במיליארדי שקלים, וגם לאלביט ורפאל נצברו חובות גדולים.
"זה יגיע. בסוף מבין הלקוחות שלנו כנראה שמדינת ישראל היא הלקוח הכי יציב. אז כרגע הוא לא משלם, אבל כולנו חיים באותה סירה ובאותה משימה. מקבלי ההחלטות יודעים שלא נוכל להמשיך ככה ללא גבול, ואנחנו מתקרבים אליו. הולכים על חבל דק. כרגע אנחנו מצליחים באמת להביא את כל מה שאנחנו מחויבים אליו".