שוק העבודה הישראלי מצליח להתאושש ממשברים במהירות הולכת וגוברת, אך מאחורי נתוני ההתאוששות מסתתרת תופעה מדאיגה: אותם עובדים ואותן עובדות נפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה בכל אירוע חירום, כך עולה מדוח מיוחד של שירות התעסוקה, המתפרסם היום (ראשון) ועוסק בדפוסי התעסוקה במשברי שש השנים האחרונות מסגרי הקורונה, דרך מלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא", ועד מבצע "שאגת הארי".
לפי הדו"ח, 71.3% מהנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך "שאגת הארי" נפלטו גם לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשש השנים האחרונות. מחצית מהנשים אף נפגעו בשלושה אירועי חירום לפחות, ולמעלה משליש מהן בארבעה אירועים או יותר.
בשירות התעסוקה מכנים את התופעה "הדלת המסתובבת". מדובר על מצב שבו לא רק קבוצות אוכלוסייה מסוימות נפגעות יותר ממשברים, אלא אותם אנשים עצמם מוצאים את עצמם פעם אחר פעם מחוץ לשוק העבודה. לצד הנשים, גם צעירים עד גיל 34 וחרדים נמנים עם הקבוצות הפגיעות ביותר.
הדו"ח מצביע גם על מקצועות שבהם הסיכון להיפלט ממעגל העבודה גבוה במיוחד. כך, 78% מהמטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה במהלך "שאגת הארי" נרשמו גם לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות. בקרב עובדי המכירות שיעור זה עומד על 75%.
עוד עולה כי מקצועות הכרוכים במפגש פיזי, קבלת קהל, עבודת חוץ או התקהלות נפגעים יותר בזמן חירום. מנגד, עבודה שניתן לבצע מרחוק מהווה מעין "חיסון" מפני פגיעה תעסוקתית. השוואה בין תקופת הקורונה לבין "שאגת הארי" מראה כי ככל שמקצוע מאפשר עבודה היברידית או מרחוק, כך קטן הסיכון של העובדים בו להיפלט ממעגל העבודה בזמן משבר.
לצד הנתונים המדאיגים, הדו"ח מצביע גם על מגמה חיובית - שוק העבודה הישראלי מתאושש ממשברים בקצב הולך וגובר.
בעוד שלאחר משבר הקורונה נדרשו כשנתיים עד לחזרה למספר דורשי העבודה ששרר לפני המשבר, לאחר מלחמת חרבות ברזל נמשכה ההתאוששות כשנה, לאחר מבצע "עם כלביא" כארבעה חודשים בלבד, וב"שאגת הארי" נרשמה ההתאוששות המהירה ביותר עד כה.
בחודש מרץ 2026, שבו התרחשה עיקר הלחימה ב"שאגת הארי", זינק מספר דורשי העבודה ב-154%- מ-155.4 אלף בפברואר ל-395.6 אלף. עם הסרת מגבלות פיקוד העורף החל מספרם לרדת במהירות, ובסוף מאי כבר עמד על כ-180 אלף, מדובר על ירידה של 54% מהשיא שנרשם במהלך המבצע.
על רקע הממצאים ממליצים בשירות התעסוקה לבחון מחדש את מנגנון החל"ת, שלדבריהם מעודד יציאה המונית ממעגל העבודה ואינו נותן מענה מספק לפגיעה המצטברת בקבוצות הפגיעות. בין ההצעות: חל"ת גמיש המאפשר עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה, חלוקת ימי חל"ת בין בני זוג והרחבת האפשרות לעבודה מרחוק ככלי לשימור עובדים בתקופות חירום.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, סיכמה: "ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת המסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד- פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש, המשלבים עבודה חלקית והרחבת יכולת העבודה מרחוק. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו".