בזמן שהוויכוח על גיוס חרדים ממשיך לקרוע את החברה הישראלית, דו"ח חדש מציף שאלה רחבה לא פחות: מה קורה כאשר אותה חברה שנמצאת במרכז הדיון על נשיאה בנטל מתחילה להשתלב במספרים גדלים והולכים באחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של המשק?
"דו"ח ההייטק החרדי 2026", מחקר מקיף וראשון מסוגו של אוניברסיטת תל אביב, קרן תתי"א וארגון קמא-טק, מציג נתון דרמטי: שיעור החרדים הצעירים בגילאי 25-35 העובדים בהייטק שילש את עצמו בתוך עשור, מכ-2% לכ-6%. במקביל, מספר החרדים בענף עלה מכ-8,500 עובדים בשנת 2016 לכ-12,750 עובדים בשנת 2024.
על פניו, זהו סיפור הצלחה. ההייטק, שאחראי כיום לכ-19.7% מהתוצר הלאומי, מצליח למשוך אליו יותר ויותר עובדים מהחברה החרדית. אבל מתחת לזינוק מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה: ההשתלבות החרדית בענף מתרחשת בעיקר דרך נשים, בזמן ששיעור הגברים החרדים כמעט לא זז.
מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>
הנשים מובילות את הזינוק
לפי הדו"ח, שיעור הנשים החרדיות הצעירות המועסקות בהייטק זינק בעשור האחרון ב-77%, מ-3.1% בשנת 2014 ל-5.5% בשנת 2023. מדובר בגידול גבוה ב-23% מעבר למה שניתן לייחס לריבוי הדמוגרפי הטבעי באוכלוסייה.
גם במסלולי ההכשרה ניכרת אותה מגמה. בין השנים 2018-2021 חל זינוק של כ-45% במספר הסטודנטים החרדים למקצועות ההייטק באקדמיה, וכיום מדובר בכ-14,700 סטודנטים. אלא שגם כאן, רוב ברור מהלומדים הן נשים: 67% מהסטודנטים החרדים למקצועות ההייטק הן סטודנטיות. בנוסף, נרשם גידול של 37% בלמידה במסלולי הנדסאות טכנולוגית.
במילים אחרות, החברה החרדית נכנסת להייטק, אבל לא באופן אחיד. מי שמובילות את המהלך הן בעיקר נשים חרדיות, שמצליחות להשתלב במסלולי הכשרה, במשרות טכנולוגיות ובתעשייה שנחשבת לאחד הקטרים המרכזיים של הכלכלה הישראלית.
לעומת זאת, אצל הגברים החרדים התמונה כמעט קפואה. שיעור הגברים החרדים העובדים בהייטק עלה בעשור האחרון מ-0.9% ל-1.1% בלבד. זה אולי אחד הנתונים החשובים ביותר בדו"ח: בזמן שהשיח מדבר על "חרדים בהייטק", בפועל חלק משמעותי מהמגזר עדיין כמעט אינו חלק מהמהפכה.
הזינוק קיים, אבל החסמים נשארים
אחד מתמרורי האזהרה המרכזיים בדו"ח הוא פער השכר בין עובדים חרדים ליהודים לא-חרדים בהייטק, שעומד על כ-57%. בשנת 2019 נשים חרדיות השתכרו בממוצע כ-93 שקל לשעה, בין היתר משום שרבות מהן השתלבו בתפקידי מעטפת, QA, שירותים טכנולוגיים או מיקור חוץ, ופחות בתפקידי ליבה ופיתוח.
לפי המחקר, החסמים המרכזיים להשתלבות מלאה של החברה החרדית בענף הם היעדר לימודי ליבה ואוריינות דיגיטלית בגיל צעיר, כניסה מאוחרת לשוק העבודה בשל מודל "חברת הלומדים" בקרב גברים חרדים, היעדר רשתות קשרים מקצועיות, פערי מיומנויות רכות, וכן חששות והטיות מצד מעסיקים.
ד"ר נחומי יפה מאוניברסיטת תל אביב אומרת כי "המחקר שביצענו שם זרקור על את אחת האוכלוסיות הייחודיות בחברה הישראלית ועל אופן שילובם בענף המרכזי ביותר בכלכלת המדינה והוא ענף ההייטק". לדבריה, "יש רצון מצד רבים מהאוכלוסייה, וישנה התקדמות, ולצד זאת, חסמים רבים שמעכבים את השתלבות האוכלוסייה החרדית במנוע הצמיחה של ההייטק". יפה מוסיפה כי "החרדים, ובייחוד הנשים החרדיות, רואים ערך בעבודה בתחומי ההייטק, גם אם עדיין אינם נמצאים בתפקידי מפתח וליבה".
הדו"ח, שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג באירוע מיוחד לציון עשור לפעילות קמא-טק, מציג את שילוב החרדים בהייטק לא רק כיעד חברתי, אלא כצורך מאקרו-כלכלי.
לפי הדו"ח, בעשור האחרון הוקמו בישראל כ-200 סטארטאפים חרדיים, והיזמים החרדים מהווים כיום 5-9% מכלל הפניות לקבלת מענקי פיתוח מרשות החדשנות.
משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, אומר כי "במשך עשור קמא-טק מלווה חרדים וחרדיות לעבר הכשרה והשתלבות בתפקידים שונים בתעשיית ההייטק הישראלית". לדבריו, "אנחנו עובדים יחד עם הציבור החרדי מצד אחד, ועם חברות הטכנולוגיה הגדולות מצד שני, וכמו שהנתונים מראים, ואנו מרגישים בשטח, יש תוצאות ברוך השם. אך כמובן שיש עוד מקום לשיפור".