בעולם האכזרי שלנו, לפעמים גם לסיפורים קשים יש סוף טוב. זה לא קורה הרבה, ובדרך כלל זה כרוך במאבק סיזיפי, במלחמות מול מערכות גדולות ובלא מעט מאבקים עם טחנות רוח. אבל לפעמים, הצדק בכל זאת מנצח. ציפורה איפראימוב היא מיחידי הסגולה שזכו לכך.
לפני כחצי שנה חשפנו את סיפורה של איפראימוב, פנסיונרית בת 68 מכרמיאל, שעלתה לישראל ומתקיימת מקצבה חודשית של כ-5,600 שקל. לחיצה תמימה על הודעה שקפצה בטלפון הסלולרי שלה הוביל להשתלטות נוכלים שגנבו את זהותה, פתחו חשבונות בוואן זירו ובדיסקונט ונטלו הלוואות מגופים רבים.
במקביל הועברו כספים לחשבונות של מוטבים אחרים ונרכשו מטבעות וירטואליים באמצעות Bit2C. בסך הכל הצליחו הגנבים לגרוף לכיסם יותר מחצי מיליון שקל, והפנסיונרית שמתקיימת מקצבה צנועה הפכה תוך שעות ספורות לבעלת חובות עתק. שיחה עם יועץ משכנתאות, שהבטיח לסייע לה לכסות את ההלוואות שנלקחו בשמה, הובילה להלוואה נוספת של כ-400 אלף שקל ממימון ישיר, שכנגדה שיעבדה את דירתה. בנוסף התחייבה לשלם ליועץ 25 אלף שקל עבור שירותיו.
נחשפתי לסיפור הזה במקרה, דרך ציוץ של אלקס ריף, פעילה חברתית מסורה שמסייעת לעולים מחבר המדינות. משהו בסיפור הזה זעזע אותי. איך קורה ששורת גופים פיננסיים גדולים נפלו בתרגיל שנראה, לפחות בדיעבד, כמעט שקוף? איך איש לא עצר לרגע ושאל אם באמת מדובר באישה שביצעה את כל הפעולות האלה? עם כל הכבוד, מדובר באישה מאותגרת טכנולוגית, שהמקסימום שהיא יודעת לעשות בטלפון הוא לשחק משחקים. היא לא יודעת לפתוח לבד חשבון בבנק דיגיטלי, לא לבצע שרשרת של פעולות פיננסיות מורכבות, ובוודאי לא לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים במאות אלפי שקלים.
והייתה עוד שאלה שלא נתנה לי מנוח: מי אישר הלוואות של מאות אלפי שקלים לפנסיונרית שמתקיימת מקצבה זעומה, שאין לה אפילו כסף לסדר את השיניים? ולא מדובר בכשל של בנק אחד או של חברת אשראי אחת, אלא בכמה וכמה גופים פיננסיים גדולים, מפוקחים ובעלי מערכות בקרה ורגולציה. דווקא משום כך היה קשה להבין איך אף אחד מהם לא הרים דגל אדום בזמן.
הפרסום הוביל לשורת התפתחויות. מימון ישיר הייתה הראשונה שהודיעה כי תבטל את השעבוד על דירתה ותוותר על דרישת התשלום להסרתו. זמן קצר לאחר מכן הודיעו בנק הפועלים, ישראכרט וכאל כי הם מוחלים על החובות שנוצרו בעקבות ההונאה, לאחר שהשתכנעו כי איפראימוב נפלה קורבן לעוקץ מתוחכם ולגניבת זהות. גם Bit2C בחנה את המקרה והגיעה למסקנה שמדובר באירוע חריג.
בעקבות פנייתנו יחד עם עורך הדין שמואל אסף, שנרתם לייצג את המשפחה, פתח בנק ישראל בבדיקת הפרשה. במקביל הודתה המשטרה בפני המשפחה כי על פי החשד העוקצים פועלים מחו"ל, ולרשויות בישראל אין יכולת או אמצעים להגיע אליהם ולהעמידם לדין. היחיד שנותר במערכה היה בנק וואן זירו. במשך חודשים ארוכים התעקש הבנק על עמדתו, אולם גם המאבק הזה הסתיים לאחרונה בהסכמות.
לציפורה היה מזל. העוקץ שלה קיבל תהודה ציבורית וטופל בצורה המיטבית. אבל יש בישראל עוד אלפי קשישים כמוה, שנופלים קורבן לנוכלים מתוחכמים וחייהם מתרסקים לחתיכות. חלקם נפטרים משברון לב, אחרים מגיעים לפת לחם בגילם המבוגר. המדינה ורשויות החוק שלה עומדות מנגד, ולא עושות כמעט דבר.