"ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את אתגרי המשק" - כך תקף הערב (שני) שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', את החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בשיעור של 0.25% בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות, שבו חשף כי הפציר בבנק המרכזי לבצע הפחתה חדה בהרבה. סמוטריץ' אף טען כי צעד אגרסיבי הוא הדרך הנכונה להקל על יוקר המחיה ולסייע למגזרי ההייטק והייצוא.
אולם למרות הלחצים הציבוריים מהדרג הפוליטי, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בחרה לפעול בשמרנות והודיעה כאמור על הפחתת הריבית ב-0.25% בלבד, לרמה של 3.5%. מדובר בהורדת ריבית שנייה ברציפות והשלישית מתחילת השנה, מהלך שמסמן שינוי מגמה מוניטרי ברור שמטרתו לתמוך בהמשך התאוששות הפעילות הכלכלית במשק.
להתערבות פוליטית בוטה מסוג זה מצד שר האוצר עלול להיות מחיר כבד בשווקים הבינלאומיים. עצמאותו של הבנק המרכזי נחשבת לאחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית בעיני חברות דירוג האשראי הגלובליות, העוקבות מקרוב אחר המתרחש בירושלים. לחצים ישירים על הנגיד בנוגע לגובה הריבית, המהווה את "מחיר הכסף", עלולים להתפרש בעולם כפגיעה מוסדית קשה ובעקבות כך להוביל להורדת דירוג האשראי של המדינה.
השלכות של מהלך כזה הן ייקור דרמטי של גיוס החוב הממשלתי והברחת משקיעים זרים, דווקא בתקופה רגישה שבה המשק מראה סימני התאוששות ראשונים לאחר שנתיים וחצי של לחימה, וחטיבת המחקר של בנק ישראל אף עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה ל-4% בשנת 2026.
החלטתו של בנק ישראל שלא להיענות לדרישות הדרג הפוליטי נבעה, על פי הסברי הבנק, מתוך אחריות ורצון למנוע את התפרצות האינפלציה מחדש. אמנם חתימת מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן הובילה לירידה חדה של כ-30% במחירי הנפט והרגיעה זמנית את פרמיית הסיכון, אך המשק הישראלי עדיין סובל ממוקדי לחץ פנימיים משמעותיים. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק מאוד עם 3% אבטלה בלבד, השכר הממוצע רשם זינוק של 6.8% במרץ-מאי, השקל נחלש ב-3.1% מול הדולר מאז ההחלטה הקודמת, וסעיף הדיור - במיוחד בחוזים שבהם התחלף שוכר - זינק ב-6.8%. הפחתה אגרסיבית מדי, כפי שדרש שר האוצר, עלולה הייתה להערכת הכלכלנים לאבד שליטה על יציבות המחירים.
בשורה לנוטלי המשכנתאות
בזמן שהוויכוח בצמרת נמשך, עבור הציבור הרחב, ובמיוחד עבור בעלי המשכנתאות, ההחלטה מביאה איתה בשורה מעשית ומיידית בשטח. הורדת הריבית המוניטרית מתגלגלת באופן ישיר לריבית הפריים. כדי להבין את המשמעות במספרים: עבור זוג ממוצע שלקח משכנתא בגובה של מיליון שקלים, שבה רכיב הפריים מהווה כשליש מהסך הכל (כ-330 אלף שקלים) לתקופה של 25 שנה, הפחתת הריבית הנוכחית בגובה 0.25% צפויה להביא לחיסכון מיידי של כ-60-50 שקלים בהחזר החודשי.
אם לוקחים בחשבון שמדובר כבר בהורדה השלישית מתחילת השנה, הרי שההחזר החודשי של אותו זוג כבר הצטמצם במצטבר בכ-150-180 שקלים מדי חודש. מעבר לכך, המהלך מוביל להוזלה ישירה של הלוואות שותפות אחרות ושל עלויות החריגה בחשבונות הבנק, צעד שמסייע בהגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים ומעודד את הצריכה הפרטית במשק.
בטווח הבינוני והארוך, הוזלת המשכנתאות לצד ירידה בעלויות המימון של החברות היזמיות צפויות להזרים נזילות וחמצן לשוק הנדל"ן למגורים. ירידת עלויות האשראי עשויה להחזיר רוכשים פוטנציאליים לשוק ובכך לבלום את ירידת מחירי הדירות, מה שמגביר את תחושת העושר אצל הציבור אך עלול להקשות על רוכשי דירה ראשונה. לצד זאת, הירידה בשיעורי ההיוון משפיעה לחיוב על שווי החברות בבורסה ומגדילה את מקורות האשראי, אם כי היא הופכת במקביל את אפיקי החיסכון והפיקדונות בבנקים לפחות אטרקטיביים עבור החוסכים שמחפשים אלטרנטיבות להשקעה.