הביקוש לעובדים בשנת 2025 עלה בחדות והוריד את שיעור האבטלה המותאם לשנה זו על כ-3.5% ו-3.2% ללא החריגה של מבצע "עם כלביא" - רמה נמוכה ברמה היסטורית. כך על פי דו"ח שוק העבודה של משרד העבודה לשנת 2025.
על פי הדו"ח עמד שיעור התעסוקה סביב 60.3% - נמוך רק במעט מרמתו טרום מלחמת 'התקומה', אז עמד על כ-61%. הפער מיוחס על ידי מחברי הדו"ח באגף הבכיר לאסטרטגיה ותכנון מדיניות של המשרד בעיקר ל"ירידה בשיעור התעסוקה של צעירים (גילאי 25-40) ולירידה בתעסוקה ביישובי הצפון".
בהקשר לתושבי הצפון הדו"ח מסכם כי המלחמה "השפיעה קשות על התעסוקה ביישובים שפונו ובמיוחד ביישובי קו העימות בצפון שטרם התאוששו. שיעור התעסוקה שם עומד על 74% בלבד, לעומת 77.6% לפני המלחמה. מי שספגו את הפגיעה הקשה ביותר הם הגברים הצפונים, ששיעור התעסוקה שלהם ירד מ-79% לפני המלחמה ל-64% בחציון השני של 2025".
בנוסף הדו"ח מראה כי איכות ואופי התעסוקה ביישובי תנופה חוו פגיעה המיוחסת לריכוזיות הענפית ולתלות הגבוהה בענפי הייצור (תעשייה, בינוי, חקלאות), אשר "ככל הנראה מתקשים יותר בהעסקת עובדים בשעת משבר".
בהסתכלות רחבה על כלל המשק, עם זאת, הנתונים מראים כי לאורך כל 2025 נחוו ביקושים גבוהים לעובדים, שהותירו את שיעור המשרות הפנויות ברמה גבוהה של 4.6% המתורגמים לכ-152 אלף משרות, ומשקפים בעיקר את הקושי באיוש המשרות במרבית ענפי המשק, ובמיוחד בענפי הבינוי, האירוח והמסחר.
לצד זאת, למרות הביקושים הגבוהים לעובדים, השכר הריאלי במשק עלה בכ-0.3% בלבד, וזאת בעיקר בשל ירידה בשכר במגזר הציבורי של כ-1.6%, עיקר הביקושים מענפים בעלי שכר נמוך וריסון בענף ההייטק.
בהקשר לדברים אלה מציינים במשרד העבודה כי "הגדלת המכסות לעובדים זרים, שמספרם עמד בסוף הרבעון הרביעי של 2025 על כ-230 אלף, הביאה להקלה במחסור בקרב עובדי בניין, וצפויה להקל גם על קושי במציאת עובדים בתחומים נוספים אליהם כבר הורחבה מכסת העובדים הזרים".
במשרד מציינים עם זאת גם כי "כניסה של עובדים זרים מעלה חשש לצמצום אפשרויות התעסוקה לעובדים מקומיים, ליצירת תלות גדולה של המשק בעובדים חיצוניים במיוחד בעת חירום ולפגיעה בשכר ובפריון של עובדים ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה".
מספר המועסקים בענף ההייטק הישראלי חזר להתרחב ועלה בכ-2.3% ובכך העמיד מספר העובדים בתעשייה על כ-405 אלף. ההתאוששות, לפי הדו"ח, נשענת על "מועסקים טכנולוגיים", ששיעורם עלה בכ-4%, בעוד שמקצועות המעטפת דוגמת שיווק והנהלה המשיכו להצטמצם.
"התפתחות זו מצביעה על התחזקות מגמה ארוכת טווח של שינוי במבנה ההעסקה בענף לכיוון ליבת הטכנולוגיה על חשבון תפקידי מעטפת כגון מנהלה ושיווק", כותבים מחברי הדו"ח, כאשר במקביל מספר המועסקים הטכנולוגיים בשאר ענפי המשק - מגמה המרמזת על זליגת הון אנושי חזרה אל ענף ההייטק עם תחילת התאוששותו.
הדו"ח גם מפנה ל"תפנית בשוק מפתחי התוכנה", כאשר לראשונה מזה עשור חצה יחס ההיצע לביקוש בקרב מפתחי תוכנה, המהווים כמעט רבע מבין בעלי משלחי היד הטכנולוגיים, את רף ה-1.0, מה שמעיד על מעבר ממחסור מבני לעודף מחפשי עבודה.
בניגוד למסקנה העולה בקרב קוראי דו"ח שרות התעסוקה (הכפוף למשרד הכלכלה) עימם שוחח וואלה כסף, בדו"ח של משרד העבודה מציינים, כי השפעת ה-AI היא בהסטת הביקושים לעובדים מעולמות הנתונים וה-AI, וביקושים לעובדים אלו עלו בשיעור של 50%.
בנוסף, במשרד מציינים כי "נראה שהשימוש הגובר בבינה מלאכותית יוצרת, עשוי להמשיך להגדיל את הביקוש לעובדים בעלי משלחי יד בתחום הטכנולוגי, אך גם לחייב את התאמת הידע של העובדים לדרישות השוק המשתנות. כלומר, האתגר המרכזי של בעלי משלחי היד הטכנולוגיים הוא רכישת ידע חדש במקצועם, ולא בהכרח התמודדות עם סיכון גבוה לאובדן תעסוקה".
בהקשר זה מצוין עוד בדו"ח כי נראה ש"הקשיים שחווים מחפשי העבודה בתחומי הפיתוח המסורתיים אינם נותרים בגבולות התעסוקה בלבד. התפתחויות אלו כבר מחלחלות למערכת ההשכלה העל-תיכונית, ומורידות את התמריץ של סטודנטים פוטנציאליים ללמוד מדעי המחשב. כתוצאה מכך נרשמה ירידה במספר הסטודנטים החדשים למקצועות המחשוב באקדמיה ובמה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע). לעומת זאת, מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים במדעי המחשב שמר על גידול יציב בשנים אלו, מה שמתיישב עם עלייה מסתמנת של הביקוש לכוח אדם מיומן יותר בהייטק".
"נמוך מכפי שהיה לפני עשור"
בחינת משרד עבודה את כלל מרכיבי אוכלוסיית ישראל בגילאי העבודה ממציגה "תמונה מורכבת" בעיקר בקרב גברים חרדים, ששיעור תעסוקתם עמד בשנת 2025 על 53% - כמעט ללא שינוי ביחס ל-53.1% בשנת 2022, ועלייה של כ-1% בלבד לעומת 52% בשנת 2015. קרי: קיפאון לאורך עשור שלם.
"נתון זה מעורר פסימיות בנוגע לעמידה ביעד הממשלתי של 65% לשנת 2030", נכתב בדו"ח, כאשר "חלק מהקיפאון מושפע משיעור נמוך של גברים חרדים צעירים בשוק העבודה. שיעור התעסוקה בקבוצה זו לא עלה לאורך כל העשור, ובסוף 2025 עמד על 47.3% בלבד, נמוך משיעור התעסוקה בכל קבוצות האוכלוסייה, גברים ונשים גם יחד, ונמוך מכפי שהיה לפני עשור".
רובי שמש, מנכ"ל משרד העבודה: "ממצאי הדוח מצביעים על כך ששוק העבודה הישראלי שמר גם
בשנת 2025 על יציבות יחסית, למרות המציאות הביטחונית המורכבת. לצד שיעורי אבטלה נמוכים
וביקוש גבוה לעובדים, אנו מזהים שינויים משמעותיים במבנה שוק העבודה, ובהם השפעת הבינה
המלאכותית, השינויים בענף ההייטק והתרחבות ההעסקה של עובדים זרים. האתגר שלנו הוא להתאים
את רמת הידע וכישורי העובדים לעולם המשתנה במהירות, כל זאת נוכל לעשות באמצעות השקעה בהון
האנושי ובהעלאת פריון העבודה".