1.
"הדיווח על מותי הוא מוגזם" - כך הגיב הסופר האמריקאי מארק טווין למשמע שמועות על מותו ב-1897 לאחר פרסום שגוי של מודעת אבל על כך שהלך לעולמו. כבר מעל שלוש שנים וחצי מרננים אלה שקשה להם לראות בהצלחותיה הכלכליות והמשקיות של ישראל, בשל עיוורון השנאה לממשלה היוצאת בתחום הכלכלי והעסקי, כמו ביקשו לקלל ונמצאו מברכים. בחודשים האחרונים היו אזהרות על נפילת עטרת ישראל, הוא סקטור ההייטק המוביל והמחזיק את המשק על כתפיו. כעת באים הנתונים המצוינים ומכים במומחים הקודרים, חוזי השחורות.
עפ"י נתוני IVC ולאומיטק, זרוע בנקאות ההייטק של בנק לאומי, חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו בחצי הראשון של שנת 2026 סכום של 7.6 מיליארד דולר, עליה אדירה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לא זו בלבד, מתוך סכום זה 4.2 מיליארד דולר גויסו ברבע השני של השנה, לאחר שוך הקרבות מול איראן.
בשנתיים האחרונות הגיוס של סקטור ההייטק מגיע בממוצע לכ-3 מיליארד דולר ברבעון, סכום מדהים על רקע הנסיון של מדינות שונות בעולם לגייס הון בתחום ההייטק. בין המבקשות לרתק הון במקביל לישראל אפשר למנות את יפן, דרום קוריאה, סין וארה"ב. ברבע השני של השנה הגיוס היה גבוה ב-50% מעל הרבע השני של 2020.
ההשקעות של ישראל בהייטק והגיוס האדיר שנמשך מביא לתוצאות יפות וממשיך להיות מגולם בנס יצוא שירותים של הסקטור העסקי של ישראל. שימו לב, יצוא השירותים של ישראל במשך 12 החודשים לחודש אפריל השנה הגיע ל-96.6 מיליארד דולר, לעומת 87.1 מיליארד דולר שנה קודם לכן, בהתאמה. מתוך האמור יצוא השירותים העסקיים בשנה לאפריל השנה היה 83.1 מיליארד דולר לעומת 73.5 מיליארד דולר בשנה לאפריל אשתקד.
הכוכב בנתונים המדהימים של הלמ"ס הוא יצוא שרותי ההייטק של ישראל, שהם חלק מיצוא השירותים העסקיים - יצוא של 66.1 מיליארד דולר בשנה לחודש אפריל השנה לעומת 58.7 מיליארד דולר שנה קודם לכן. בשנה האחרונה לאפריל 2023, כלומר טרם המלחמה, יצוא שרותי ההייטק של ישראל עמד על 50.9 מיליארד דולר. המשמעות היא כי בזמן מלחמה, ובתוך שלוש שנים, יצוא השירותים של ענפיי ההייטק של ישראל זינק ב-30%, שהם תוספת של 15.2 מיליארד דולר. יכולות אלה של ענף ההייטק באו לידי ביטוי בניצחונה של ישראל על אויביה, כפי שהיא נשענת על מלחמה אלקטרונית, בינה מלאכותית, סייבר ומערכות הטעיה.
2.
לעלייה בפעילות ענף ההייטק המגובה עתה בנסיקה של הביקוש העולמי לתעשייה הביטחונית הישראלית יהיו תוצאות יפות בשטח בשנתיים הקרובות. הצלחותיה של ישראל לא נעלמו מעיניה של קרן המטבע הבינלאומית, שזה עתה סיימה דוח העוסק בישראל. חברי הקרן מתפלאים מיכולותיו של המשק הישראלי לעמוד על רגליו בזמן המלחמה, בירכו על כך שהמשק הפגין עמידות, חרף זעזועים חוזרים ונשנים. עם זאת, המנהלים ציינו כי אי-הוודאות הגיאופוליטית האזורית הגבוהה וחסמים מבניים ארוכי שנים צפויים להעיב על התחזית.
המחברים מציינים את החשש מהתעצמות מחודשת של המתיחות האזורית שנותרה סיכון מרכזי להרעה בתחזית החיוביות למשק הישראלי. למרות זאת, קרן המטבע הבינלאומית נאלצת לחזות כי הצמיחה בשנה הבאה, 2027, תהיה 4.4% לאחר 3.5% השנה בהמשך ל-2.9% בשנת 2025. תחזית זו נמוכה מתחזית הבנק המרכזי בדבר צמיחה של 5.5% בשנה הבאה לאחר 4.4% השנה.
עוד מעריכה קרן המטבע הבינלאומית כי שיעור האבטלה יישאר נמוך, 3.1% בשנה הבאה לאחר 3% השנה ובשנת 2025. האינפלציה תרד בשנה הבאה ל-2.1% לאחר 2.3% השנה. הגרעון הממשלתי, שעולה השנה ל-6.2% בגלל המלחמה לאחר 5.2% אשתקד, דווקא צפוי לרדת בשנה הבאה ל-5.1%. בנק ישראל אופטימי יותר: גירעון הממשלה השנה יהיה 4.9% ובשנה הבאה 4.2% - נתון שהרבה מדינות באירופה היו חולמות עליו. בגוש היורו הגרעון 2.9% (צרפת 5.1% ובלגיה 5.2%), בלי הוצאות מלחמה.
עוד אומרת קרן המטבע הבינלאומית כי החוב לתוצר יהיה בשנה הבאה 70.7% לאחר 70.1% השנה. בנק ישראל בדעה דומה, כי החוב לתוצר יתייצב השנה ובשנה הבאה על 69%, למרות הוצאות הבטחון האדירות. גם על המספר הזה יכולים בגוש היורו רק לחלום עם חוב לתוצר של 88.5% (איטליה 137.1%, יוון 146.1%, צרפת 115.6%, בלגיה 107.9% ואפילו גרמניה 63.5%). העודף בחשבון השוטף יעלה בשנה הבאה ל-1.8% מהתוצר לאחר 1.3% השנה ולאחר 1.5% אשתקד. בשנת 2024 העודף בחשבון השוטף היה 2.9% עפ"י הקרן.
3.
נחזור לגיוסי ההייטק. ב-IVC מעריכים כי בחצי הראשון של השנה התבצעו 205 סבבי גיוס, בהם גויסו 4.9 מיליארד דולר. הצלחות אלה פנומנליות לא רק על רקע המלחמה הקשה מסביבנו וימי מילואים של מאות ימים בשנה, אלה גם על רקע ייסוף השקל המקשה על החברות הבינלאומיות, שעלותם להחזיק עובד בישראל במונחי דולר נמצאת בנסיקה מתמדת. בהמשך כמובן יבואו האקזיטים, שיכניסו כסף נוסף למשק הישראלי.
בנק ישראל מצא כי קצב עליית השכר במשק בשלושת החודשים מרס-מאי השנה עלה ב-6.8% לעומת המקבילה אשתקד. תעסוקה זו תביא ברכה לישראלים, ועפ"י בנק ישראל הצריכה הפרטית תעלה בשנה הבאה ב-6.5% לאחר 3% השנה, קרוב לעשרה אחוזים בשנתיים. מה רע?
ההצלחה הישראלית היא על רקע הביקוש העולמי לפתוח מרכזי מחקר בישראל היות והישראלים לא רק מגייסים הון, הם ממשיכים לעסוק במחקר ופיתוח אינטנסיבי שחלקו יוכל לזרום לצרכיה הבטחוניים של ישראל. ישראל היא שיאנית המו"פ ביחס לתוצר בעולם, משאירה אבק מאחוריה למרבית העולם המפותח. שיעור המו"פ ביחס לתוצר לפי ה- OECD והלמ"ס עומד על 6.8% מהתוצר, מו"פ אזרחי. מתוך נתון זה, ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בלבד, ללא מו"פ ביטחוני, עומדת על 6.3% מהתוצר, שהם קרוב ל-120 מיליארד שקל.
שימו לב למאפיין ייחודי למשק הישראלי: בניגוד לרוב מדינות המערב, הפעילות ממומנת ומבוצעת ברובה המכריע, כ-93%, על ידי המגזר העסקי, חברות הייטק, חברות הזנק ומרכזי פיתוח רב-לאומיים. חלקו של המגזר הממשלתי ישירות במו"פ האזרחי נמוך מאוד, כ-1%. בנוסף, כ-45%, ממימון המו"פ העסקי בישראל מגיע ממקורות זרים.
המתחרות מול ישראל נמצאות מאחור, המרשימה ביותר היא דרום קוריאה עם הוצאה של 5.1% מו"פ ביחס לתוצר. ההשקעות בדרום קוריאה הן של קונגלומרטים אדירים, הצ'בול בשפת המקום, וכן סיוע ממשלתי. רק השבוע הודיעה ענקית שבבי הזיכרון לבינה מלאכותית המצליחה ביותר בעולם, SK Hynix, לכניסה ורישום מניות בנאסד"ק לגיוס 28 מיליארד דולר. ארה"ב, למרות גודלה ועוצמתה, עם שיעור הוצאות של מו"פ ביחס לתוצר של 3.6%.
ארה"ב משקיעה יותר מטריליון דולר בשנה במו"פ ומובילה חזק בתחום הבינה המלאכותית, כשראש החץ הוא חברת Anthropic שמשאירה אבק לשאר החברות בעולם. עוד בארה"ב השקעות אדירות של חברות ההייטק כמו אלה של אילן מאסק, שרק לאחרונה הנפיק את חברת החלל שלו SpaceX וכרך בה גם שירותי בינה מלאכותית ותקשורת בין-לוויינית. כל אלה מעבר לשבע החברות המופלאות, אנבידיה, גוגל, אפל, מיקרוסופט, אמזון, טסלה ומטא.
במקום רביעי בהוצאה למו"פ ביחס לתוצר נמצאת יפן, שמתעקשת לחזור להיות מדינה חדשנית לאחר 35 שנה של קיפאון בשל מדיניות מוניטרית גרועה. יפן מוציאה 3.4% על מו"פ ביחס לתוצר, מגדילה מדי שנה עליה בהוצאות המו"פ ב-5% לשנה, מובילה בבניית תשתית ייחודית לתעשיית שבבי הזכרונות, FAB, Fabrication Plant, שהוא מפעל מיוחד לייצור מוליכים למחצה ושבבים. ממשלת יפן החליטה זה עתה לסבסד בכבדות הקמת מפעלים לשבבי זכרונות של החברה האמריקאית מיקרון בעיר הירושימה.
גרמניה משתרכת מאחור עם הוצאה של 3.1% מו"פ ביחס לתוצר, מפגרת בתחום ההייטק ועסוקה יותר בטכנולוגיות של האתמול. עדיין גרמניה מעל ממוצע ה-OECD עם 2.7% הוצאות מו"פ לתוצר. סין, שנלחמת ראש בראש מול ארה"ב, בין המובילות בתחום הבינה המלאכותית ומקווה גם להתמקד בשליטה על הדור הבא של ההייטק, הוא הקוואנטום. הוצאותיה עומדות על 2.8% מו"פ לתוצר.
4.
חברי קרן המטבע הבינלאומית שסיכמו את הדוח על ישראל מדגישים את החיוניות של קידום רפורמות מבניות, שהוא קריטי להגברת פוטנציאל הצמיחה ולתמיכה בקיימות פיסקלית. קרן המטבע הבינלאומית ממש לא מרוצה מהמדיניות כלפי אוכלוסיית החרדים בישראל, הגם שהמילים לא נאמרו ישירות. חברי הקרן הדגישו את הצורך לטפל בפערים מתמשכים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובמיומנויות, במיוחד בקרב קבוצות אוכלוסייה הצומחות במהירות, כלומר שיעור ילודה גבוה, דהיינו חרדים וערבים.
חברי הקרן הדגישו את החשיבות של הבטחת היצע עבודה הולם ובעל מיומנות מספקת כדי לשמור על היתרון התחרותי בענף ההייטק, לרבות בינה מלאכותית. חשיבות גדולה במיוחד להכשרה מקצועית בכדי להקל על ניידות עובדים. חברי הקרן מברכים על מטרת השלטונות להחזיר את האינפלציה אל תוך טווח היעד. הם הסכימו כי עמדת מדיניות מוניטרית הדוקה שמפעיל הבנק המרכזי כדי לשמור על יציבות המחירים, בהינתן לחצים אינפלציוניים הנובעים ממחירי אנרגיה גבוהים יותר ומזעזועי היצע, כלומר בעיקר מחסור בכח אדם, היא נכונה כעת למשק הישראלי. ואכן, בנק ישראל הפחית את הריבית השבוע ברבע אחוז ל-3.5%.
עקב אכילס של המשק הישראלי הוא הנדל"ן, אומרים חברי הקרן. למרות השבחים למערכת הבנקאות הישראלית עם הלימות הון נאותה וכן נזילות ורווחיים, קרן המטבע הבינלאומית מזהירה שיש צורך בהמשך ערנות, במיוחד בכל הנוגע לחשיפות של הבנקים לנדל"ן - ביקורת אולי על שאננות בנק ישראל בתחום. מנהלי הקרן המליצו על המשך חיזוק מסגרות "מבחני הקיצון", הרחבת הצעדים המבוססים על מאפייני הלווים לגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים. עוד נקודה חשובה המומלצת לממשלת ישראל היא המשך מאמצים לחיזוק המסגרת למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. נזכיר שההון השחור מאפיין בעיקר את החברות החרדיות והערבים, מעבר למימון טרור.
עקב אכילס שני של ישראל הוא תקציב הבטחון הגדל בהתמדה. מנהלי קרן המטבע הבינלאומית בירכו על מחויבותם של השלטונות למשמעת פיסקלית והדגישו כי צמצום הגירעון, הדרגתית ואמינה, חשובה לצורך בנייה מחדש של כריות ביטחון ולייצוב החוב הציבורי. בהתחשב בהוצאות הביטחון הגבוהות וברמות הנמוכות ממילא של ההוצאה האזרחית, המנהלים סברו כי ההתאמה הפיסקלית צריכה להישען בעיקר על צעדים להעלאת מסים - קו ברור לממשלה הבאה שתבוא במקביל למאמצים לייעול ההוצאות, ובשפה שלנו הפחתת תשלומי העברה לחרדים.
חברי קרן המטבע הבינלאומית הדגישו כי בחינה מקיפה של מערכת המס, לרבות הטבות מס ופטורים ממס, חיונית לשפר את הפשטות, היעילות וההוגנות שלה. רמז גס כי מנעמי הקהילה החרדית יופחתו לאחר הבחירות, תהיה הממשלה אשר תהיה. תוצאות הבחירות יכתיבו אם הממשלה הבאה תכניס ידה לכיסם של העמלים, ההייטקסטים, הנושאים בעול המילואים או תעשה סדר מול החרדים. קל יהיה לממשלה להכניס ידה לחזקים שהם, "אבן הראשה" של המשק הישראלי על רקע התעשרות הישראלים מאז תחילת המלחמה ב-19%, בעיקר בשל ביצועי שוק ההון. אלא שזאת תהיה כריתת הענף עליו בנוי המשק הישראלי לטובת הולכי בטל שבשבוע הקרוב, טרם יציאת הכנסת לפגרה עד לאחר הבחירות, ינסו לחוקק חוקים שילבינו השתמטות משרות צבאי וסלחנות כלפי עריקים. הייטק אדיר מול ציבור המאופיין בתכונות של מאות שנים לאחור. חבל.
בהודעה שהוציא השבוע בנק ישראל נאמר כי צריך צעדים תקציביים שיעלו את הכנסות המדינה, כלומר העלאות מסים, ובהמשך מתייחס לחרדים באומרו כי כל זאת רק "לאחר שימוש יעיל יותר בהוצאות הציבוריות, ובפרט צמצום הוצאות המייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון".כלומר, קיצוץ כספים לחרדים.
ההיגיון פשוט: ככל שאוכלוסיות רבות יותר יצטרפו למעגל העבודה, נטל המיסים הנדרש להגדלת ההכנסות יהיה קטן יותר. הממשלה הבאה תצטרך לבחור את הדרך הנכונה בין המשך העול על העמלים העובדים, הלומדים, המשרתים ומשלמי המסים המחזיקים את המשק הישראלי, לבין החרדים העמלים להעביר הצעות מבישות בכנסת ולנגוס בעוגת התוצר מבלי לתרום לאפייתה או שמירה עליה באמצעות שירות צבאי. טוב שיש לנו הייטק, אך עד מתי יחזיק אותנו מול החרדים?