המציאות הגיאופוליטית המורכבת שבה נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות נותנת כעת את אותותיה הרשמיים גם בזירה הכלכלית-תדמיתית הבינלאומית. מדד "המדינות הטובות בעולם" לשנת 2026, המתפרסם על ידי בית הספר המוביל למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, מציב את ישראל במקום ה-50 בלבד מתוך 85 המדינות שנבחנו. הדירוג הכללי הזה חושף פער דרמטי בין הדרך שבה העולם תופס את העוצמה הצבאית והטכנולוגית של ישראל, לבין הציון המדאיג שהיא מקבלת בכל הקשור לסביבה העסקית היומיומית ולרווחת תושביה.
כשצוללים לתוך נתוני העומק של הזווית הישראלית, מבינים מיד היכן נמצאים מנועי הצמיחה והיכן נדלקות הנורות האדומות. הדו"ח מחמיא מאוד ליכולות המאקרו של ישראל וקובע כי היא נותרה הכלכלה המפותחת, המתוחכמת והחזקה ביותר באזור המזרח התיכון.
בקטגוריית העוצמה הגלובלית, המשקללת השפעה פוליטית, בריתות בינלאומיות וחוזק צבאי, ישראל קוטפת את המקום ה-11 בעולם - מיקום יוצא דופן למדינה בגודלה. במקביל, הרוח היזמית של הסטארט-אפ ניישן עדיין זוהרת, כאשר המדד מציב את ישראל במקום ה-27 בתחום היזמות, הודות לתרבות העסקית היצירתית, כוח האדם המיומן והחיבור ההדוק לשווקים הגלובליים. העולם גם מעניק לישראל קרדיט על יכולת העמידה והסתגלנות שלה בעת משבר, תכונה ששומרת עלינו רלוונטיים גם תחת אש.
ואולם התמונה הופכת קודרת בהרבה כאשר בוחנים את המדדים המשפיעים על הכיס של כולנו ועל היציבות הכלכלית לטווח ארוך. המלחמה המתמשכת, יוקר המחיה והשסע החברתי דרדרו את ישראל למקום ה-63 בלבד בדירוג איכות החיים הגלובלי, ולמקום ה-62 במדד המטרה החברתית והרווחה האזרחית.
הנתון המטלטל ביותר בדו"ח נוגע לאטרקטיביות העסקית הטהורה: בקטגוריית "פתיחות לעסקים", הבוחנת סביבת מס, בירוקרטיה, שקיפות ממשלתית ועלויות ייצור, ישראל צוללת כמעט לתחתית הרשימה ומדורגת במקום ה-83 מתוך 85. מדובר באות אזהרה בוהק עבור קובעי המדיניות בירושלים, שכן תפיסה עולמית כזו מרחיקה משקיעים זרים, פוגעת אנושות בתיירות ומייצרת חסמי כניסה לחברות רב-לאומיות.
מבט רחב יותר על הדירוג העולמי מראה כי היציבות והשקט ממשיכים להוכיח את עצמם כנכסים הכלכליים החזקים ביותר. שווייץ שומרת בגאון על המקום הראשון בעולם, בזכות שילוב מנצח של כלכלה משגשגת, ניטרליות פוליטית ורמת חיים גבוהה. מיד אחריה בצמרת נמצאות דנמרק ושוודיה, שממשיכות להוביל את המודל הסקנדינבי של מדינת רווחה מתקדמת, תשתיות מעולות ויציבות מוסדית. העשירייה הפותחת נותרת ברובה בשליטה אירופית מובהקת, לצד נוכחות חזקה של ארצות הברית במדדי ההשפעה והעוצמה.
בצד השני של הטבלה, המקומות האחרונים מאוכלסים על ידי מדינות הסובלות ממשברים מבניים עמוקים, שחיתות או מלחמות הרסניות. אלג'יריה, בלארוס ואזרבייג'ן סוגרות את הרשימה הכללית עם ציונים נמוכים במיוחד במרבית הקטגוריות. הדוגמה הקיצונית ביותר לדואליות של מלחמה, המזכירה במידה מסוימת את המצב הישראלי, היא אוקראינה. בעוד שהיא זוכה לציון גבוה יחסית בעוצמה ובהשפעה פוליטית בשל הלחימה והסיוע הבינלאומי, היא סוגרת את המדד במקום האחרון בעולם באיכות חיים, כתוצאה ישירה של הרס התשתיות והפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
בשורה התחתונה, מדד 2026 מבהיר כי המותג הלאומי של ישראל נמצא בצומת דרכים קריטי. הכלכלה הישראלית מוכיחה חוסן יוצא דופן והייטק חזק, אך אי אפשר לבסס צמיחה לאורך זמן רק על יזמות ועוצמה צבאית בזמן שהפרמטרים האזרחיים והעסקיים נשחקים. כדי להחזיר את אמון השווקים הבינלאומיים ולשפר את המיקום לקראת השנים הבאות, הממשלה תידרש להפנות משאבים משמעותיים להורדת יוקר המחיה, פירוק בירוקרטיות ושיקום היציבות הפנימית - כי בלי בסיס אזרחי איתן, גם מנועי הצמיחה החזקים ביותר עלולים להאט.