אירוע שהחל בחופשה משפחתית בים המלח הדרדר לסכסוך משפטי ולדרישת פיצויים הדדית: אורח שהתארח במלון באזור טוען כי נפצע בפניו לאחר שהתנגש במחסום זכוכית שקוף שלא היה מסומן כראוי. מנגד, הנהלת המלון דוחה את הטענות על הסף, מאשימה את האורח בהתנהלות פרועה ומזלזלת, ודורשת ממנו תשלום של 15 אלף שקלים בגין הנזקים שנגרמו למקום.
האירוע התרחש ב־13 בדצמבר 2025. האורח, ש', תושב ראשון לציון, שהה במלון יחד עם בני משפחתו וחבריו. לפי גרסתו, בשעת ערב מאוחרת ישב בלובי, ובתו ביקשה ממנו להביא דבר מה מהרכב. ש' קם והתקדם לעבר מה שנראה לו כמעבר פתוח לכיוון היציאה. לדבריו, הוא הבחין במדרגה שהייתה לפניו, אך לא זיהה כי בינה לבינו מפריד מחסום זכוכית שקוף לחלוטין וללא כל סימון.
בעקבות זאת, עוצמת ההתנגשות הייתה רבה: ש' נחבל בפניו ובחלקים נוספים בגופו, וחלק ממחסום הזכוכית התנפץ. בני משפחתו ואנשים נוספים שהיו בלובי מיהרו לסייע לו. על פי טענת עורכת הדין ליטל ביבר־חייקין, המייצגת את ש', מנהל המשמרת במלון צפה באירוע במצלמות האבטחה ואף התנצל בפני האורח לאחר התאונה.
ש' פונה על ידי חבריו לקבלת טיפול רפואי במרפאה בערד. המסמכים הרפואיים מעידים כי הוא אובחן כסובל מחתך עמוק בסנטר, חבלות, כאבי ראש וסחרחורת. החתך נתפר, והוא שוחרר לביתו עם הנחיות למעקב ונטילת משככי כאבים. לפי עו"ד ביבר־חייקין, גם לאחר הטיפול סבל ש' מכאבים, נפיחות, רגישות באזור הסנטר והשיניים וקושי בפתיחת הפה, ואף קיים חשש כי תיוותר בפניו צלקת קבועה.
בתחילת ינואר 2026 פנתה עו"ד ביבר־חייקין להנהלת המלון בדרישה להכיר באחריות לאירוע. במכתבה טענה כי התאונה נגרמה כתוצאה ממכשול שקוף באזור המיועד לתנועת אורחים, שלא סומן כנדרש. לפנייה צורפו תמונות מזירת האירוע, תיעוד של הפציעה ומסמכים רפואיים, והמלון התבקש למסור את פרטי חברת הביטוח שביטחה אותו במועד המקרה.
אולם, תגובת המלון הייתה שונה לחלוטין. באי כוחו של המלון דחו את הדרישה וטענו כי עצם הפציעה בשטח המלון אינה מטילה עליו אחריות אוטומטית, וכי על האורחים לנהוג בזהירות ולשים לב לסביבתם. במלון טוענים כי גרסתו של ש' אינה מתיישבת עם מבנה הלובי, וכי האורח רץ במקום והתנהל באופן פרוע, פזיז וחסר זהירות - התנהגות שהובילה לניפוץ הזכוכית ולסיכון האורחים והעובדים.
במקביל, הציב המלון דרישה כספית משלו. לפי הנהלת המלון, עלות תיקון המחיצה שנשברה עמדה על 6,372 שקלים. לזאת נוספו נזקים ישירים ועקיפים, כולל הפסקת עבודתם של עובדים לטיפול באירוע וסגירת חלק מהלובי. לצורכי פשרה, העמיד המלון את דרישתו על 15 אלף שקלים וקצב לש' ארכה של 14 ימים לתשלום הסכום, תוך הבהרה כי אי-תשלום יוביל להליכים משפטיים לגביית מלוא הנזקים בצירוף ריבית, הצמדה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
בעקבות מכתב התשובה, דוחה עו"ד ביבר־חייקין את טענות המלון מכל וכל. לדבריה, החובה לסמן מכשולי זכוכית באזורים המשמשים אורחים היא אמצעי בטיחות בסיסי, וטענות לגבי מהירות ההליכה של הנפגע אינן פוטרות את המלון מחובה זו.
"לא ניתן להסתפק באמירה כללית שלפיה על אורחי המלון להיזהר", אומרת עו"ד ביבר־חייקין. "די בכך שאורח סבור, בגלל קיר זכוכית שקוף, שהדרך לפניו פתוחה, כדי שתתרחש פגיעה קשה".
עורכת הדין מוסיפה כי עצם התנפצות הזכוכית אינה מוכיחה התפרעות, אלא ממחישה את הסיכון הטמון בהצבת קיר זכוכית שקוף בלובי. היא מתארת את דרישת המלון כ"היפוך יוצרות", ומציינת כי אורח שנפצע בפניו ונזקק לתפרים מצא את עצמו מול אולטימטום לתשלום 15 אלף שקלים או התמודדות עם תביעת נזיקין.
לדבריה, הראיות שבידיהם - ובהן סרטוני התאונה המוחזקים בידי המלון - מוכיחות את גרסת מרשה, בעוד גרסת המלון מופרכת. על כן, מבהירה עורכת הדין כי אין כל חשש מבירור הפרשה בין כתלי בית המשפט, אשר יבחן את הפרטים ויפסוק פיצוי בגין הנזקים, הכוללים נכויות זמניות וקבועות, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.