כללי המשחק משתנים: רעידת אדמה בשוק הקריפטו בישראל

רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ממשיכה לקדם את הסדרת שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל. לאחר שבשבוע שעבר פרסם בנק ישראל טיוטת הנחיות שנועדה להקל על הפקדת כספי קריפטו במערכת הבנקאית, פרסמה כעת הרשות מסמכי הנחיות מחייבים חדשים, שנחשבים לאחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו עד היום בתחום.

אותן הנחיות אמורות להיכנס לתוקף בעוד שישה חודשים, והן מחייבות את כלל החברות המחזיקות ברישיון למתן שירותים בנכסים פיננסיים להתאים את פעילותן למסגרת פיקוח מחמירה יותר. מטרת המהלך היא לחזק את ההגנה על כספי הלקוחות, לצמצם את הסיכון במקרה של מתקפות סייבר, כשלים תפעוליים או קריסת חברה, ולהתאים את השוק הישראלי לסטנדרטים הנהוגים בעולם.

אחד השינויים המרכזיים נוגע לדרישות ההון העצמי. חברה המספקת שירותי קריפטו אך אינה מחזיקה את נכסי הלקוחות תידרש להון עצמי של לפחות שני מיליון שקל. חברה המספקת גם שירותי משמורת תחויב בהון עצמי של לפחות שניים וחצי מיליון שקל. מעבר לכך, חברות המשמורת יחויבו להחזיק הון נוסף בגובה רבע אחוז משווי כלל נכסי הלקוחות שבמשמורתן, כך שככל שהיקף הפעילות יגדל, כך גם דרישות ההון יעלו.

הרשות גם קבעה כי ההון העצמי לא יוכל להיות מושקע במטבעות דיגיטליים. הוא יוחזק רק במזומנים, פיקדונות בנקאיים או איגרות חוב ממשלתיות קצרות, במטרה להבטיח שבמקרה של משבר יהיו לחברה מקורות נזילים לעמוד בהתחייבויותיה.

במקביל, מהלך זה מסדיר לראשונה באופן מפורט את תחום המשמורת על נכסי לקוחות. החברות יחויבו להפריד באופן מוחלט בין נכסי הלקוחות לבין נכסי החברה, ולא יוכלו לעשות בהם כל שימוש שאינו נדרש לצורך מתן השירות. הנכסים יוחזקו בחשבונות ייעודיים, כך שגם במקרה של חדלות פירעון, נושי החברה לא יוכלו לדרוש אותם.

גם ניהול הארנקים הדיגיטליים הופך למחמיר יותר. כל העברה של מטבעות דיגיטליים, ובפרט בין ארנקים חמים לארנקים קרים, תחייב אישור של מספר בעלי תפקידים ותבוצע באמצעות מנגנוני Multi-Signature ואמצעי אבטחה מתקדמים. בנוסף, כל חברה תחויב לנהל רישום יומי של נכסי הלקוחות, להעמיד אזור אישי שבו כל לקוח יוכל לצפות בנכסיו בכל רגע, ולהבטיח שגם במקרה של עומסי מערכת או מתקפת סייבר, ניתן יהיה למשוך את הנכסים בתוך זמן סביר.

ההנחיות מחייבות גם חיזוק משמעותי של מנגנוני הבקרה הפנימיים. כל חברה תמנה אחראי ייעודי לשמירת נכסי לקוחות, שאינו חבר דירקטוריון, ותידרש לבצע ביקורות שוטפות. בנוסף, חברות המספקות שירותי משמורת יחויבו בבקרות רבעוניות של רואה חשבון חיצוני בלתי תלוי.

גם השימוש במשמורנים זרים הוסדר במסגרת ההוראות החדשות. חברות ישראליות יוכלו להיעזר בגופי משמורת בינלאומיים רק אם הם פועלים תחת רגולציה מוכרת, כדוגמת רשות ה-FCA בבריטניה או רגולציית MiCA באיחוד האירופי. גם במקרה כזה האחריות נותרת בידי החברה הישראלית, שתידרש לבצע ניטור יומי של הנכסים ולספק ללקוחות גילוי מלא על זהות המשמורן והמסגרת המשפטית החלה עליו.

המהלך משתלב בשורה של צעדים רגולטוריים שמקדמות הרשויות בישראל בחודשים האחרונים. רק בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל טיוטת הנחיות חדשה, שלפיה כספים שמקורם בקריפטו ועברו דרך גוף בעל רישיון של רשות שוק ההון ייחשבו לבעלי רמת סיכון נמוכה יותר, מה שעשוי להקל משמעותית על הפקדתם במערכת הבנקאית. במקביל מקדמת המדינה גם חקיקה שתסדיר את תחום המטבעות היציבים (Stablecoins) ותעניק לרשות שוק ההון סמכויות פיקוח גם בתחום זה.

עבור המשקיעים, המשמעות המרכזית היא הגדלת רמת ההגנה על הנכסים המוחזקים אצל גופים מפוקחים. הפרדת נכסי הלקוחות, חובת ההון העצמי, מנגנוני האבטחה והבקרות החדשות נועדו לצמצם את הסיכון לאירועים כמו קריסות פלטפורמות או אובדן נכסים, כפי שנראו בשנים האחרונות בזירות קריפטו ברחבי העולם.

מן הצד השני, הדרישות החדשות צפויות גם להעלות את עלויות הפעילות של החברות ולהקשות על כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. עם זאת, ברשות שוק ההון סבורים כי בטווח הארוך מדובר בצעד הכרחי שיחזק את אמון הציבור, יאפשר התפתחות של שוק קריפטו מפוקח ובטוח יותר, ויקרב את ישראל לסטנדרטים הרגולטוריים הנהוגים במדינות המובילות בעולם.