החופש הגדול אמור להיות הזמן שבו הילדים מורידים הילוך. אצל ההורים, בעיקר כשמדובר בשלושה ילדים, קורה בדרך כלל ההפך. הקייטנות מתחילות, הקניות מתרבות, המזגן עובד שעות נוספות, וכל יציאה מהבית הופכת לעוד שורה באפליקציית האשראי. אוגוסט מגיע עם הרבה שעות פנויות ועם מעט מאוד פתרונות חינמיים.
כדי להבין את הטענות עד הסוף, בנינו תרחיש למשפחה עם שני הורים עובדים ושלושה ילדים בני 6 עד 10. נכון ינואר 26, בחודש לימודים רגיל, ההוצאות הקשורות בילדים מגיעות לפי החישוב לכ-8,600 שקל בהתאם לסקר שפורסם בכלכליסט. הסכום כולל מזון, צהרונים, חוגים, תחבורה, בילוי משפחתי, בייביסיטר מזדמן והוצאות ביתיות.
בתרחיש שבו המשפחה נשארת בארץ ולא יוצאת לחופשה עם לינה, ההוצאות הקשורות לילדים מטפסות לכ-17,300 שקל. מדובר בתוספת של כ־8,700 שקל לעומת חודש רגיל, כלומר גידול של מעט יותר מ-100%. החישוב נבנה מטווחי מחירים של קייטנות, בייביסיטר, אטרקציות ושירותים נוספים, לצד הנחות על היקף השימוש של המשפחה.
זהו תרחיש שנועד להמחיש את גודל העומס, ולא ממוצע רשמי שמתאים לכל בית בישראל. הוא מניח ששני ההורים ממשיכים לעבוד, שכל שלושת הילדים זקוקים למסגרת ושבחלק מהימים נדרשת גם עזרה בתשלום. משפחה עם סבים זמינים, עבודה גמישה או ילדים שיכולים להישאר לבד חלק מהיום עשויה להוציא הרבה פחות.
הסעיף הכבד ביותר הוא הקייטנות. עלות ממוצעת לקייטנה באזור המרכז היא כ-3,500 שקל לילד עבור מסגרת קיץ מלאה, כולל הארכות. אם אין לכם סבסוד מהעבודה או ממסגרות אחרות, עבור שלושה ילדים החשבון עשוי להגיע לכ-10,500 שקל. משפחה שתבחר בקייטנות עירוניות קצרות וזולות יותר תשלם פחות, בעוד שקייטנות פרטיות או מתמחות עלולות לדחוף את הסכום למעלה.
כשמדובר בשני הורים שעובדים במשרה מלאה, מחיר הקייטנה הוא רק חלק מהסיפור. מסגרות רבות מסתיימות בשעות הצהריים, בזמן שיום העבודה נמשך. לפי תרחיש של שלוש שעות בייביסיטר במשך 15 ימים, במחיר של 60 שקל לשעה, ההוצאה מגיעה לכ-2,700 שקל.
סבים זמינים, עבודה מהבית או חלוקה גמישה בין ההורים יכולים לחסוך חלק גדול מהסכום. במשפחה שאין לה רשת תמיכה, השעות שבין סיום הקייטנה לסיום העבודה הופכות מהר מאוד לעוד סעיף בחשבון.
באוגוסט שלושה ילדים נמצאים בבית במשך חלק גדול יותר מהיום, והפער הזה מורגש בסל הקניות. יש יותר ארוחות שמכינים בבית, יותר נשנושים ושתייה בין הארוחות, ולעיתים גם הזמנה מהירה כשאין זמן או כוח לבשל. לצורך החישוב הנחנו תוספת של 20 שקל ביום לכל ילד, שמצטברת לכ-1,860 שקל בחודש.
חודש שלם בבית קשה למלא רק בגינות ציבוריות ובמפגשים עם חברים. שתי יציאות משפחתיות בשבוע כבר מייצרות שמונה ימי בילוי: סרט למשפחה בת חמש נפשות עולה כ-250 שקל, כרטיס משפחתי למוזיאון המדע עולה 235 שקל, ביקור בגן לאומי נע בין 94 ל-173 שקל, ויום בימית 2000 מגיע ל-590 שקל.
תמהיל של שמונה יציאות כאלה מצטבר לכ-2,100 - 2,300 שקל בחודש, עוד לפני פופקורן, אוכל וחניה. משפחה שיוצאת שלוש פעמים בשבוע עשויה להגיע לכ-3,000 שקל.
ההשוואה להכנסות מעבודה ממחישה עד כמה מדובר בהוצאה כבדה. השכר החציוני לשכיר בישראל עמד במחצית הראשונה של 2025 על כ-10,586 שקל ברוטו בחודש. כלומר, חשבון אוגוסט בתרחיש הזה כמעט שווה לשתי משכורות חציוניות שלמות, עוד לפני מסים ולפני שהמשפחה שילמה שכר דירה, משכנתה, ארנונה, חשבונות או החזרי הלוואות.
בפתחון לב כ-60% ממקבלי הסיוע הם משפחות בגילי העבודה. מבחינת הארגון, הנתון ממחיש שעבודה לבדה כבר אינה מבטיחה הגנה מפני עוני. עבור משפחה ללא סבים זמינים, גמישות בעבודה או מסגרות מסובסדות, אוגוסט עלול להפוך במהירות ממשכורת נוספת לחור עמוק בתקציב.
בארגון מזמינים כל מי שמרגיש שהוא זקוק לסיוע ליצור קשר, דרך טופס פנייה לסיוע באתר פתחון לב.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון פתחון לב