רק לפני כמה חודשים הוא היה בקשר עם בכירי מערכות ביטחון בעולם בנושאים הכי רגישים לביטחון מדינת ישראל. עכשיו הוא יתקשר כדי למכור להם נשק.
דדי ברנע, ראש המוסד לשעבר, לא לקח אפילו שנת צינון אחרי המערכה מול איראן שזיכתה אותו בהערכה עולמית, לפני שהצטרף לאחת מהחברות הביטחוניות המסקרנות בארה"ב, זו שמסתערת בשנה האחרונה על השוק הישראלי, במסע של רכישת חברות וגיוס בכירים, תוך הרמת גבה במערכת הביטחון ולא מעט סימני שאלה.
אונדס, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 4.8 מיליארד דולר, ופועלת בתחומי התקשורת והרובוטיקה, הרחיבה בשנים האחרונות באופן משמעותי את פעילותה בישראל. במסגרת זו ביצעה החברה סדרה של גיוסים אסטרטגיים מקרב צמרת מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בארץ.
בשנה האחרונה היא גייסה את תא"ל (מיל') אושרי לוגסי, לשעבר סמנכ"ל שיווק ישראל ברפאל וקצין הנדסה ראשי בצה"ל למנהל הפעילות בארץ, את אלוף (מיל') יואב הר אבן, לשעבר מנכ"ל רפאל וראש אגף המבצעים בצה"ל, לצד שורה של בכירים נוספים, בעיקר מרפאל.
במקביל, רכשה החברה שורה של חברות ביטחוניות קטנות בארץ: חברת הרחפנים איירובוטיקס, שמייצרת גם רחפני יירוט, אומניסיס שמפתחת מערכות בינה מלאכותית לתכנון משימות, אופטימיזציה וניהול משאבי קרב, בירד אירוסיסטמס שמפתחת ומייצרת מערכות הגנה אוויריות לכלי טיס ופתרונות משימה ימיים ואוויריים, רובוטים שמפתחת מערכות רובוטיקה קרקעיות לשימושים צבאיים וביטחוניים, סנטריקס שמפתחת טכנולוגיות לגילוי, ניטור ויירוט רחפנים ואינדו שעוסקת בציוד הנדסי כבד לשימושים אזרחיים וביטחוניים.
כולן רכישות בתחומים הכי חמים בתעשיות הביטחוניות העולמיות, שמתכתבים עם הלקחים מהמלחמות באיראן ובאוקראינה, אבל אינן ספקיות קריטיות לצה"ל. אבל כאשר ניסתה החברה לרכוש שליטה באמפרסט, שמפתחת ומייצרת את מערכת השליטה והבקרה שמשמשת כמוח של כיפת ברזל, היא נעצרה במשרד הביטחון. אונדס ניסתה לרכוש את השליטה בחברה דרך רכישת מניות מבעלי מניות קיימים, מה שהיה דוחק את חברת רפאל שמחזיקה בנתח משמעותי לעמדת מיעוט.
העסקה נמצאת כבר חודשים ארוכים בבדיקה של מלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) ואגף הפיקוח על היצוא הביטחוני, עקב החשש מהעברת שליטה בתוכנה אסטרטגית לידיים זרות. אחת הבעיות היא גיוס משמעותי שביצעה החברה בשווי מיליארד דולר, מידי משקיע שהיא מסרבת לחשוף את זהותו.
הפעילות של אונדס בארץ, לצד הגיוסים הרבים, מזרימים דולרים למשק, והיא חלק מפעילות כלכלית חופשי ותחרותי. אבל הרווחים שתרשום החברה יירשמו בארה"ב וישלמו שם מסים. החשש במערכת הביטחון נוגע יותר לזליגת ידע טכנולוגי וניסיון מבצעי יקרי ערך שנצברו במשך שנים רבות בתקציבים לאומיים. האם משרד הביטחון באמת יוכל לפקח על כל עסקה שתבצע אונדס בעולם ומבוססת על טכנולוגיה ישראלית?
דוגמה לכך ראינו לאחרונה בפעילות של חברת ביטחונית אמריקנית אחרת, קובננט. הסניף הישראלי שלה מפתח בחשאיות טיל שיוט זול, שכפי שפורסם בוואלה, גרמניה מגלה בו עניין. על העסקה מול גרמניה יהיה אחראי הסניף הגרמני של קובננט. אבל בניגוד לישראל, בגרמניה לא פותחו טילי שיוט שצברו ניסיון מבצעי בעשורים האחרונים.
האם הטיל של קובננט מבוסס על ידע ישראלי או גרמני-אמריקני? גרמניה היא בכל מקרה בעלת ברית קרובה לישראל, שמכרה לה את אחת המערכות הכי רגישות של צה"ל, החץ-3. אבל מה יקרה אם קובננט תציע את הטילים שלה למדינות פחות ידידותיות לישראל?
כך או כך, מאז הפרסום אתמול על הגיוס של ברנע זינקה מניית אונדס ב-8%. תנאי השכר של ברנע יפורסמו רק בדוחות הבאים של החברה.