הישראלים נוהרים לחו"ל. הנתון המצער הזה קיבל השבוע חיזוק נוסף, כשמחקר של אוניברסיטת תל אביב הצביע על גל ההגירה הגדול ביותר מישראל לפחות ב-15 השנים האחרונות. עכשיו מתברר שלא רק יותר ישראלים עוזבים את הארץ, אלא שגם הפרופיל שלהם השתנה. דוח חדש של רשות המסים מגלה שיותר ויותר בעלי הכנסות גבוהות, עובדי הייטק, רופאים ובני 40 עד 50, שנמצאים בשיא הקריירה שלהם, בוחרים להעתיק את חייהם מעבר לים. המשמעות מבחינת המדינה אינה רק דמוגרפית, אלא גם כלכלית, שכן מדובר באוכלוסייה שנושאת בחלק הארי של תשלומי המס.
המחקר, שערכו ד"ר אריאל גרייזס ונילי בן טובים מהחטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים, בחן את הכנסותיהם ותשלומי המס של ישראלים שהיגרו לחו"ל בין השנים 2015 ל-2024. מהנתונים עולה שבשש השנים האחרונות השתנו מגמות ההגירה באופן דרמטי. מספר המהגרים גדל בכ-50%, אך השינוי המשמעותי יותר הוא בזהותם. מאז שנת 2022, וביתר שאת בשנים 2023 ו-2024, קצב ההגירה בקרב האוכלוסייה האמידה כמעט הוכפל לעומת השנים שקדמו לכך. מחברי המחקר מציינים שלא ניתן לקבוע בוודאות אם השינוי נובע מהשלכות משבר הקורונה או מהאירועים המדיניים והביטחוניים מאז תחילת שנת 2023.
העלייה במספר המהגרים היא רק חלק מהסיפור. בעוד שמספרם גדל בכמחצית, היקף המס ששילמו בשנה שקדמה להגירתם זינק בקצב חד בהרבה. עד שנת 2019 שילמו המהגרים מס הכנסה של כחצי מיליארד שקל בשנה. בשנתיים האחרונות כבר הגיע הסכום לכ-1.2 מיליארד שקל בכל שנה. ברשות המסים מעריכים שמדובר באובדן מס פוטנציאלי של כ-700 מיליון שקל לכל שנתון חדש של מהגרים. אם המגמה תימשך, בתוך חמש שנים עלול אובדן ההכנסות ממסים להגיע לכ-3.5 מיליארד שקל בשנה.
מי שמוביל את המגמה הוא העשירון העליון. שיעור ההגירה ממנו עלה מכ-0.3% ליותר מ-0.5% בשנת 2024, זינוק של כ-80%, בעוד שבעשירונים התחתונים כמעט שלא חל שינוי. בני העשירון העליון אחראים כיום לכ-67% מכלל ההכנסות של המהגרים ולכ-86% ממס ההכנסה ששילמו לפני שעזבו את ישראל. ברשות המסים קובעים ששינוי ההרכב של המהגרים, ועליית משקלו של העשירון העליון, הם הסיבה המרכזית לגידול באובדן הכנסות המדינה ממסים.
השינוי ניכר גם בגילם של המהגרים. בעוד ששיעור בני 20 עד 30 שבוחרים לעבור לחו"ל נותר יציב לאורך העשור, בקרב בני 40 עד 50 נרשם זינוק של כ-60%. חלקה של קבוצת גיל זו מכלל המהגרים עלה מ-13% לפני עשור לכ-20% כיום. מדובר באוכלוסייה שנמצאת בדרך כלל בשיא הקריירה ובעלת הכנסות גבוהות. בהתאם לכך, סך ההכנסות של בני 40 עד 50 לפני ההגירה שולש, מכ-900 מיליון שקל בשנה לכ-2.7 מיליארד שקל.
התמונה דומה גם בחלוקה לפי ענפי התעסוקה. מספר העוברים לחו"ל מענף ההייטק גדל בכ-150%, ומספר המהגרים מענף הבריאות יותר מהוכפל. לעומת זאת, בענפים שבהם השכר נמוך יותר, כמו חינוך ותעשייה, כמעט שלא נרשם שינוי. אם בעבר הייתה הכנסתם של המהגרים דומה להכנסה הממוצעת במשק, כיום היא כבר גבוהה ממנה בכ-50%, נתון שמחזק את המסקנה שמי שבוחר לעזוב את ישראל בשנים האחרונות הם בעיקר בעלי הכנסות גבוהות.
לצד הישראלים שבוחרים לא לחיות כאן, נראה שגם הכסף שלהם עושה את דרכו החוצה. בשנים 2023 ו-2024 הוכפל מספר הישראלים שדיווחו על הוצאת יותר מחצי מיליון שקל מהארץ, ובקרב המהגרים נרשם זינוק של פי 4. אמנם מדובר בעיקר בעצמאים ובבעלי הכנסות גבוהות, ואין מידע על היקף הכספים המדויק שהועבר, אך ברשות המסים מעריכים שהמגמה עשויה להעיד על ניסיון של חלק מהישראלים לפזר סיכונים באמצעות החזקת חלק גדול יותר מנכסיהם מחוץ לישראל.
אם המגמה הזו תימשך, המשמעות עלולה להיות רחבה הרבה יותר מאובדן של מאות מיליוני שקלים בשנה ממסים. השכבות החזקות במשק הן אלה שמקימות חברות, משקיעות, יוצרות מקומות עבודה ומשלמות את עיקר המסים. ככל שחלק גדול יותר מהן בוחר להעתיק את חייו לחו"ל, נפגעים בהדרגה בסיס הצמיחה והיכולת של המדינה לממן את השירותים הציבוריים. מדינות שחוו לאורך שנים הגירה של אוכלוסיות חזקות ומשכילות, ובהן גם לבנון, התקשו לשמור על חוסן כלכלי. עם זאת, במקרה של לבנון ההגירה הייתה רק אחד הגורמים למשבר, לצד קריסה פיננסית, שחיתות עמוקה ומשבר פוליטי מתמשך.