1.
מהפכת תוחלת החיים בישראל נמשכת: תוחלת החיים של גברים בני 67, גיל היציאה לפנסיה אליו מגיעים מרבית הגברים, הגיע ל-18.4 שנים, בעוד תוחלת החיים של נשים בגיל 62, לפי הנוסחה הישנה של יציאת נשים לפנסיה, עומדת לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס על 25.2 שנה.
גיל זקנה הוא 65 ומעלה, וגיל זקנה מופלגת עומד על 85 ומעלה. תוחלת החיים אצל גברים יהודים בני 85 מגיעה ל-6.9 שנים ואצל נשים יהודיות בנות 85 ל-7.6 שנים. נתונים אלה אפשר לזקוף לטובת מערכת הבריאות המצוינת של ישראל, בין הטובות בעולם ובמחיר שווה וזול לכל נפש; לירידה בהיקף העישון, בעיקר בחברה היהודית; לעלייה בהיקף ההשכלה (נמצא קשר ישיר בין מידת ההשכלה לתוחלת החיים); ולנורמה החדשה שמתפתחת למניעת בדידות באמצעות "זוגיות פרק ב'", שכן יש הטוענים כי בדידות גורמת לקיצור תוחלת החיים כמו עישון סיגריות.
תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה עלתה בשני העשורים האחרונים בין 3 ל-4 שנים; ב-30 השנים האחרונות בין 5 ל-7 שנים; וב-50 השנים האחרונות בין 10 ל-12 שנים. אפשר לומר כי בכל דור ישנה עלייה בתוחלת החיים של כשש שנים - שש שנים נוספות לעומת ההורים ועוד 12 שנים לעומת הסבים והסבתות. תוספת זו מצריכה עוד ועוד מקורות כספיים לעת זקנה. נדרש תכנון כספי מדוקדק לצרכים העולים. ובעוד מול חלק מהמחלות המדע מצליח להתמודד היטב, נתקלים במקביל, בשל העלייה בתוחלת החיים, במחלות שמרבית הציבור לא חלה בהם קודם לכן.
בישראל ישנה ירידה דרסטית ממוות ממחלות סופניות מוכרות וידיעות, במקומן מופיעה מחלת הדימנציה, שבדורות הקודמים כלל לא הגיעו אליה מפני שהזקנים כבר עברו קודם לכן לעולם שכולו אמת.
2.
בין 1996 לשנת 2022, שנות דור בערך, שיעור המתים ממחלת הסרטן ירד מ-248.6 לכל מאה אלף איש ל-164.9; מוות ממחלות לב ירד מ-197.4 למאה אלף ל-49.4 למאה אלף; מוות עקב סוכרת מ-52.3 ל-35.7; מוות כתוצאה ממחלות כלי דם במוח מ-119.6 ל-29.8. נתונים אלה הם ציון שבח לרפואה הישראלית. רק במחלות זיהומיות נרשמה עלייה מ-20.2 לכל מאה אלף איש ל-36.5 לכל מאה אלף. הסיבה העיקרית היא השימוש הגובר באנטיביוטיקה, המביא ל"חיידקי על" חסינים, יחד עם צפיפות המיטות בבתי החולים.
שיעורי התמותה ממחלת הסרטן בישראל נמוכים בהרבה ממוצע ממדינות ה-OECD, שם נרשמים 197.5 מקרי מוות מסרטן לכל 100,000 איש, ו-114.3 ממחלות לב לכל 100,000 איש. תמותה מסוכרת בישראל גבוהה יותר (30.8 לכל 100 אלף איש ב-OECD) וממחלות זיהומיות אפילו עוד יותר (13.6 לכל 100 אלף איש ב-OECD). תוחלת החיים של גברים בישראל במקום השביעי ב-OECD, כמו אוסטרליה, יפן ואיסלנד. תוחלת החיים של הנשים במקום השמיני בעולם.
אריכות הימים הביאה כאמור למפגש שנחשב בעבר לנדיר עם הדמנציה. המוות מדמנציה עלה בשנת 2022 לשיעור של 8.3 לכל 100,000 לעומת 2.3 בלבד בשנת 1998 - זינוק של 263%. העלייה בתוחלת החיים מביאה גם לעלייה במקרי המוות ממחלת האלצהיימר (2.7 נפטרים לכל 100,000 - עלייה של 65%). מנגד, מספר הנפטרים מפרקינסון ירד ב-8% באותה תקופה ל-1.8 לכל 100,000.
מחלות אלה, שהן תוצאה ישירה של העלייה בתוחלת החיים, מהוות נטל כבד על משפחות הנדרשות לטפל בנזקי ונזקקי השיכחה: הזקנה, העייפות, הירידה בכושר הקוגניטיבי והמצב הבריאותי הכללי המידרדר ככל שמתבגרים.
בגיל 65 נשים צפויות לחיות בהמשך חייהן 11 שנים במצב בריאותי ירוד חלקית, וגברים בגיל 65 צפויים לחיות 7.6 שנים במצב תפקודי ירוד חלקית. זקן או זקנה סיעודית יצריכו את המשפחה להפריש מדי חודש סכום ממוצע של 35,000 שקל בכדי לשמור על כבודם של הנזקקים ברמה סבירה. לעתים זקוקים למטפלים ועוד נותני שירות.
3.
בכלל, משפחות עלולות לפשוט רגל בניסיונן לשמור על כבוד זקני המשפחה. משרד האוצר, שנמצא בחוסר במקורות בגלל המלחמה האדירה לאחר שנתן מעין צ'ק פתוח למערכת הביטחון, מחפש כעת דרכים לחסוך בהוצאותיו, ונראה כי התוכנית הבאה היא צמצום ההטבות לאוכלוסייה החוסכת לפנסיה וליום סגריר. האוצר מקווה לחסוך 3 מיליארד שקל בשנה, אולי אפילו יותר, באמצעות רפורמה שלמה בתחום החסכון הפנסיוני - כמובן הכל לאחר הבחירות לאחר שייבחר שר אוצר חדש.
היות ומדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי מוקפאות, בכדי לממן המלחמה, מה שגורר שיעורי מס גבוהים יותר בפועל, האוצר שוקל להפחית את הפרשת החובה לפנסיה מ-18.5% בשכר ל-14%. הנטו יעלה מיידית, הפנסיה העתידית תרד ומצוקת המזדקנים תגבר. עוד ישנה כוונה לצמצום הפטור ממס רווחי הון בקצבאות, ביטול ההטבות במסגרת "תיקון 190" לפקודת מס הכנסה. כיום אפשר להפוך חלק מהחיסכון שלכם עפ"י הפקודה לקצבה לעת זקנה, ללא מס, מעל גיל 75 אין גם מס רווחי הון.
האוצר מבקש להטיל מס בשעור ריאלי של 25%, כאילו בכדי להוות תחרות לקרנות נאמנות וקופות גמל ופקדונות. המוסדיים כמובן ישמחו שכסף יזרום אליהן על חשבון חברות הביטוח. השינוי יבטל למעשה את ההטבות במסלול זה, והציבור ייאלץ למצוא דרכים אחרות לחסוך.
מה על הציבור לעשות? החל משנות ה-50 לחייכם, לאחר שמשק הבית גידל ילדים שהגיעו בדרך כלל לבגרות והצלחתם לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית, ישנם מספר צעדים שאפשר לנקוט בכדי שלא ליפול למעמסה על המשפחה, החברה או שרותי הרווחה. הצעד ראשון: הגדילו את שיעור החיסכון הפרטי, שכן הסתמכות על הכנסות מפנסיית חובה אינה מספיקה. אפשר לבצע השלמות באמצעות קופות גמל להשקעה שנמצאות בדרך כלל במערכת חברות הביטוח, עוד בטרם יורעו התנאים. כדאי לעמוד מול המעסיק על הזכות לקרן השתלמות, שבצדה הכנסה פטורה ממסים.
בנוסף, בכדי להבטיח שעור חיסכון לצורכי העתיד, יש לדחות גיל הפנסיה ככל האפשר - הן כדי להבטיח הכנסה שוטפת לאורך שנים והן על מנת להבטיח בריאות בשל הימנעות מבדידות אצל חלק מהציבור. אם בכל זאת המעסיק מוציא אותכם לפנסיה - זכותו - עדיף שתחפשו מבעוד מועד מקום עבודה חלופי המתאים לכישוריכם.
כמובן, הבעיה היא שכישורים שהיו רלוונטיים קודם לכן, עלולים להיות חסרי תועלת לעת זקנה. מכאן שלימוד והכשרה מקצועית רלוונטית למשק הישראלי הדינמי היא חיונית, וכל כמה שנים יהיה עליכם להשקיע בלימודים נוספים ולאסוף כמה שיותר יכולות לאורך שנים בכדי להישאר ברי תחרות מול הצעירים והוותיקים שעדיין בשוק העבודה.
ואם בכל זאת לא מוצאים מקום עבודה - להפוך לעצמאיים. בישראל כ-487,00 עצמאיים, כ-71% מהם מעסיקים בעסק רק עצמם. אם אתם מעסיקים עצמכם, אף אחד לא יכול לפטר אתכם - אבל יש צורך בהתמדה ומשמעת עצמית, למידה על ציר הזמן, התעניינות וסקרנות אינסופיים תוך מתן שירות משביע רצון.
4.
השקעת חסכונות בשוק ההון היא חיונית להגדלת שיעור ההון העצמי של התא המשפחתי. הפחדנים מעדיפים אפיקים סולידיים יתר על הצורך, באפיקים המניבים תשואה נמוכה לאורך שנים. אומנם אין סיכון, אבל גם אין מספיק רווח לבסס את צרכי האוכלוסייה שתוחלת החיים שלה עולה ללא הפסקה.
אין ברירה, על כל אחד ללמוד ככל יכולותיו את שוק ההון, להתייעץ, ללכת לבתי ספר להשקעות, לפגוש יועצים ברישיון בבנקים ובבתי השקעות (לא יועץ אחד ולא שניים) ולקחת סיכון בכדי להגדיל את ההון שלו תזקקו. נכון, על פי המודל הצ'יליאני יש להפחית את ההשקעות המסוכנות שאינן סולידיות ככל שהגיל עולה, אך גם פה לא צריך להגזים. סיכון מה בשל העלייה בתוחלת החיים הפך לחובה.
אגב, נושא רגיש הוא העזרה לצאצאים. איזה הורה אינו מבקש כי ילדיו שהקימו קן משפחתי יזכו לדירה משלהם? עזרה לילדים טובה וחשובה, אבל על הנדיבים לזכור כי הם עלולים להגיע למצוקה כלכלית בגיל מופלג, וככל שיזדקנו יידרשו לעזרה של מטפלות, מטפלים, תרופות, מכשירים וסיוע לפעמים של שניים-שלושה תומכים ביממה בכדי לשרוד בזקיפות קומה. עדיף שתשאלו לאיזה גיל הגיעו הוריכם, שכן חלק מתוחלת החיים היא גנטית, מעבר לעלייה בשל המהפכה הרפואית.
תוחלת החיים של גבר יהודי וגם אישה יהודייה בגיל 95 עומדת על 3.5 שנים - שנים מאוד יקרות מבחינה כספית. את הכסף וההון שצרבם אל תבזבזו על SHOW OFF ותפאורות חסרי חשיבות - עדיף להשקיע בשימור ובניית המוח, באמצעות למידת שפות והתעקשות להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים - עם עזרה ובהמשך בכוחות עצמכם.
תוחלת החיים בישראל היא ברכה, אך מימוש הפוטנציאל שלה דורש מעבר מודע מתפיסה פסיבית לתפיסה פרואקטיבית. ניהול פיננסי מושכל ומחושב, שמירה עקבית על כושר גופני ותזונה, למידה מתמדת ואימוץ טכנולוגיות חדשות הנולדות מיום ליום, כל אלה תנאי הכרחי להבטחת איכות חיים, כבוד ועצמאות בשנים המתווספות. כ-34% מבני גיל 65 ומעלה חשים בדידות, 42% בקרב בני 75 ומעלה. כ-23% מהזקנים מתגוררים בגפם, כ-61% מהם נשואים ועוד 22% אלמנות ואלמנים. כ-32% מ-712,000 הנשים הזקנות חיות בגפן, כ-13% מ-574,000 הגברים הזקנים גרים בגפם.
ההתלבטות תהיה בין הישארות בתוך המשפחה, לה סייעתם לאורך חייכם, למעבר לדיור מוגן בעלות של מאות אלפי שקלים לשנה. יש לכם את הכסף הזה? על סיעוד וביטוח הסיעוד שנעלם לא דיברנו. האם העמקתם באוריינות דיגיטלית? האם השקעתם נכונה לאורך השנים? האם לא הגיע הזמן להעמיק ברזי שוק ההון, עם כל הסיכון הכרוך בכך? כל זאת בטרם חלילה תיקלעו לדמנציה. לפחות אז לא תבחינו בהרעת התנאים שמשרד האוצר מתניע.