אף מילואימניק לא ישרת פחות: הבטחת הבחירות של שר האוצר

זוכרים את בנימין נתניהו, ערב הבחירות האחרונות לכנסת, עומד ומבטיח להקפיא את המשכנתה או הארנונה (כלומר, הוא התבלבל בין השתיים), אחר כך מצטלם בתחנת דלק ומבטיח להוריד את מחיר הבנזין - וכך הלאה?

ובכן, ריח הדלק (מזל שלמשכנתה וארנונה אין ריח) הזה עולה באף כשמעיינים בתכנית הרפורמה בחינוך שפרסם משרד האוצר או בתכניתו של שר האוצר, תחת השם המאוד לא מוצלח "מילואימניקים הביתה".

נתחיל במערכת החינוך, כיוון שתכנית האוצר לגביה היא לכאורה "עשירית צעד" בכיוון הנכון: מנהלים בחטיבת הביניים ובתיכון יוכלו להעסיק מורים בחוזים אישיים ושכרם של אלה יוכל להגיע עד לכמעט 20,000 שקלים, שהם כ-2,000 שקלים יותר מתקרת השכר שלהם כיום.

אם אכן כך יהיה, הרי שמדובר בצעד מבורך לקראת העלאת איכות כוח האדם במערכת החינוך. אז איפה הקאץ'? כשבוחנים את המספרים: מתברר שהתקרה להעסקת מורים בחוזים אישיים היא עד ל-6% ממספר המורים בבית הספר.

תגידו שגם זה צעד, גם אם קטן, בכיוון הנכון? יכול מאוד להיות, אלא שכאשר מדובר באחוז כה קטן (ללא גידול באופק, למשל עד 10% בתוך שנתיים, עד 20% בתוך חמש שנים - וכך הלאה), מתגנב ללב החשש שהכותרת האמיתית של האירוע היא קיבוע מעמדם של 94% הנותרים.

אלה ימשיכו להיות מתוגמלים על פי ותק - ולא על פי הישגים, חסינים מפני פיטורים, ובקיצור - יבטיחו שהמערכת ה"בקושי-מתפקדת" הזאת, תשמר את הבינוניות (במקרה הטוב) שמאפיינת אותה, חוסה תחת כנפיהם של ארגוני מורים שאיש לא מעז להתעסק איתם.

הוסיפו לכך את העובדה שהתכנית מתפרסמת לא רק כ-70 ימים לפני הבחירות אלא גם שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים - ותוכלו להבין מדוע לא צריך להיות חשדן במיוחד כדי לחשוש שמא מדובר בתעמולת בחירות גרידא. במילים אחרות: אם משרד האוצר בראשותו של בצלאל סמוטריץ' היה רוצה לגאול את מערכת החינוך בישראל מהנסיגה המתמדת ברמתה, היו לו ארבע שנים תמימות לעשות כן.

אלא שזו עוד, האמינו או לא, התכנית היותר-רצינית מבין השתיים שהגה שר האוצר. כי בבסיס התכנית השנייה עומדת הפחתת ימי המילואים ל-30 ימים בשנה...

נתחיל בזה שקודם ל-7 באוקטובר, זה היה מספר ימי המילואים הרגיל (לא כולל קצינים), לא כולל הפחתות שונות על ידי הוועדות לקיצור תקופת מילואים (ולת"ם, מילה מגונה בחלק מיחידות השדה). כלומר, אפילו אם מדובר היה בתכנית אמיתית ומושלמת, יש בה בסך הכל כדי להחזיר את המצב לקדמותו.

איך יושג היעד הזה בעת שהצבא נמצא גם כך על סף פגיעה בביטחוננו, בשל מחסור בכוח אדם? כאן עוברת התכנית מהר מדי לסיסמאות: "יגויסו יותר חרדים" מבטיחים לנו, אבל כשבודקים בציציות, מתברר שהכוונה היא לתמרץ גיוס חרדים ולא להטיל סנקציות על משתמטים. האם זה יעזור? אשרי המאמין.

הלאה: עוד סעיף בתכנית הוא הגדלת סד"כ המשרתים במילואים ב-50 אלף חיילי מילואים, שנמצאו כשירים לשירות אך אינם משרתים היום מסיבות שונות, העיקרית שבהן היא שהם אינם משתייכים ליחידות מילואים פעילות.

גם כאן צפויה התכנית שנראית פשוטה, כמעט טכנית, על הנייר, להתנפץ על קרקע המציאות: גם בקרב חיילי המילואים המשויכים, נמשכת הירידה באחוזי ההתייצבות (לא סרבנות חלילה, אלא התחמקויות במסגרת החוק, למשל דרך ועדות רפואיות). מי שחושב שאפשר פשוט לבוא ולומר לעשרות אלפי חיילי מילואים ששכחו כבר איך נראים מדים ונשק "גויסתם!", פשוט לא מבין היכן הוא חי.

הרגל השלישית של החיה המוזרה הזאת שנקראת "מילואמניקים הביתה" מבטיחה לחוקק "חוק משרתים" שיתעדף מילואימניקים בתחומים כמו דיור, השכלה גבוהה ועוד. מעבר לעובדה שלא בטוח שמדובר בחקיקה חוקתית, הרי שבפועל פעל סמוטריץ' להיפך במשך כמעט ארבע שנים שבהן הזרים מיליארדים למימון הטבות למשתמטים.

כל זה עוד לפני ששאלנו איך בדיוק מתיישבת התכנית הגרנדיוזית לצמצום כה דרסטי בימי המילואים לא רק עם צרכי הביטחון השוטף של ישראל, אלא עם תכניות מרחיקות לכת שלהן שותפה סיעת "הציונות הדתית" בכנסת, כמו הקמה מחדש של גוש קטיף או התיישבות בבשן...

המטרה כאן אינה לנגח את אלה מבחינה רעיונית דווקא, אלא רק להראות שמדובר במטרות שיחייבו, בהכרח, את הגדלת הכוחות בשטח.

אז אם אין כאן תכנית ישימה לצמצום ימי המילואים, מה יש פה באמת? ובכן, תכנית שלא תצמצם את מספר ימי המילואים אפילו בשעה, אבל אולי תצמצם את ההתרסקות בסקרים, שבהם מדשדשת "הציונות הדתית" קצת מעל לאחוז החסימה.

סמוטריץ' הצליח אולי לעצור את הסחף אצל חלק מקהל הבוחרים שלו, עם הפנייה של מיליארדי שקלים למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק, אבל לא כל הקהל הפוטנציאלי שלו מתגורר בהתנחלויות. להפך - חלק גדול ממנו נמצא בערים, תומך במפעל ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון (וזוכר בכאב את הפינוי-גירוש מגוש קטיף), אבל לא נמנה עליו.

מדובר בציבור דתי-לאומי שהשתייך בעבר לבני עקיבא ולמפד"ל המיתולוגית - והלך איתה ימינה, אבל הוא אינו מסונוור עד כדי כך שלא ישים לב לעובדה ששר האוצר "שלו" היה שותף בכיר למפעל ההשתמטות האדיר שחוללה הממשלה הנוכחית.

בקרב הציבור הזה שואף סמוטריץ' למזער נזקים, אך ספק אם יש ולו מצביע פוטנציאלי אחד שעדיין מאמין להבטחות הסרק האלה, שכמותן כהבטחות הסרק של בנימין נתניהו בשעתו, להפחית או להקפיא את הארנונה או המשכנתה (מי שתבוא קודם).

"מילואימניקים הביתה"? נשמע נהדר על הנייר, אבל כאשר משווים בין ההצהרות הבומבסטיות של שר האוצר לגבי המילואימניקים לבין מה שעשה למענם בפועל, מתחשק לשלוח הביתה לא את המילואימניק, אלא את ההוא שבקושי עשה צבא.