הבינה המלאכותית אמורה להפוך עובדים להרבה יותר פרודוקטיביים. אבל מה יעשו המעסיקים עם כל הפרודוקטיביות החדשה הזאת? ריד הייסטינגס, מייסד נטפליקס והמנכ"ל שהוביל אותה במשך יותר משני עשורים, מציג שתי אפשרויות, ואחת מהן לא נשמעת מעודדת במיוחד לעובדים.
בראיון שפורסם לאחרונה אמר הייסטינגס כי ככל שכלי AI ישתפרו, מנהלים יצטרכו לבחור כיצד לנצל את העלייה העצומה בתפוקה: לצמוח במהירות עם כוח האדם הקיים, או לצמצם משמעותית את מספר העובדים הדרוש כדי לבצע את אותה כמות עבודה.
הייסטינגס, שמכהן כיום גם בדירקטוריון חברת ה-AI Anthropic, המחיש את הדילמה באמצעות תרחיש קיצוני: אם הטכנולוגיה תאפשר לכל עובד להיות פרודוקטיבי פי שניים, חברה תוכל לנסות לייצר פי שניים - או, לפחות תיאורטית, לבצע את אותה עבודה עם מחצית מכוח האדם.
מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>
אותו עסק, חצי מהעובדים?
הייסטינגס מעריך שהשיפור שאנחנו רואים כיום הוא רק ההתחלה. לדבריו, אם יכולות מודלי ה-AI ימשיכו להכפיל את עצמן בערך מדי שנה, בעוד חמש שנים הן עשויות להיות חזקות פי 32, ובעשור בסדר גודל של פי 1,000 לעומת היום. מדובר בתחזית שלו, כמובן, ולא בקצב שיפור מובטח.
אבל מבחינת שוק העבודה, המספר המדויק אולי פחות חשוב מהשאלה שהוא מעלה. עד עכשיו חלק גדול מהדיון סביב AI התמקד בשאלה אילו מקצועות הטכנולוגיה תחליף. הייסטינגס מציע להסתכל על הנושא אחרת: גם אם AI לא יחליף תפקיד שלם, הוא עשוי לאפשר לעובד אחד לבצע עבודה שבעבר דרשה שניים. במקרה כזה, ההחלטה אם הטכנולוגיה תייצר יותר צמיחה או פחות משרות תהיה במידה רבה החלטה ניהולית.
זו דילמה שכבר מתחילה להופיע בחברות. כלי AI מאפשרים לעובדים לכתוב קוד, לנתח מידע, להכין מסמכים ולבצע משימות במהירות גבוהה יותר. אלא שהזמן שנחסך לא בהכרח מתורגם ליום עבודה קצר יותר. הוא יכול להפוך לעוד משימות, ליעדי תפוקה גבוהים יותר, או לצורך קטן יותר בגיוס עובדים נוספים.
מבחינת העובדים, זו אולי אחת השאלות החשובות ביותר של מהפכת ה-AI. הטכנולוגיה יכולה לאפשר לחברה לעשות הרבה יותר עם אותם אנשים. אבל היא יכולה גם לאפשר לה לעשות בדיוק את אותו הדבר עם הרבה פחות מהם.
ומה קורה כשלא עובדים בחג?
המחלוקת השלישית נגעה לדמי חגים. לפי התביעה, החברה נמנעה מתשלום דמי חג לעובדים שהוצאו לחופשה מאורגנת ולא עבדו ביום שלפני החג או ביום שאחריו, וכן לא שילמה לטענת המבקש את התוספת הנדרשת לעובדים שעבדו בחג.
בית הדין קבע כי הנטל להוכיח שעובד נעדר מרצונו מוטל על המעסיק. כאשר אין הוכחה כזו, נקבע, העובד זכאי לתשלום.
מנגד, דומינו'ס פיצה טענה כי למבקש אין עילת תביעה אישית וכי הסוגיות שהעלה מצריכות בירור פרטני של תנאי ההעסקה והתפקידים השונים בחברה ולכן אינן מתאימות להתברר במסגרת תביעה ייצוגית. החברה טענה עוד כי פעלה כחוק ואף לפנים משורת הדין.
בית הדין דחה בשלב זה את הטענות וקבע כי מתקיימים התנאים הדרושים לניהול ההליך כייצוגי, ובהם קיומן של שאלות משותפות לחברי הקבוצה וסבירות שהן יוכרעו לטובתה. בנוסף נפסק לבא כוח המבקש שכר טרחה של 20 אלף שקל בתוספת מע"מ, שישולם על ידי החברה בתוך 30 יום.
עו"ד אסף כהן, המייצג את התובע הייצוגי, מסר כי ההחלטה "מניפה דגל אדום" בפני עובדים ומעסיקים בכל הנוגע להגדרת יום המנוחה השבועי ולתשלום תוספות שכר. לדבריו, "אם ההסכם מגדיר את יום המנוחה כיום 'שבת' ללא החרגת שעות מוצ"ש, העובדים זכאים לתוספת של 50% לשכר גם עבור עבודתם במוצ"ש".
כהן הוסיף כי ההחלטה מבהירה לדבריו כי "כל ניסיון של המעסיקים לשלם שכר במסווה של 'תוספת/בונוס' במטרה להתחמק מתשלום הזכויות הסוציאליות הנגזרות מהתשלום לא יצלח", וכן מחזקת את האפשרות לתבוע זכויות עובדים במסגרת תביעה ייצוגית.