עמיד, אדיר ומעורר השתאות: המשק הישראלי מנצח את כל התחזיות השחורות

בשבוע שעבר דווח כי אנתרופיק, החברה האמריקאית הקובעת הטון העולמי בתחום הבינה המלאכותית, שלפי שעה אין לה מתחרים של ממש ברמתה, מנהלת מו"מ מתקדם לרכישת הסטארט-אפ הישראלי Decart AI תמורת 6 מיליארד דולר. אם הרכישה תצא לפועל, תהיה זו הרכישה הגדולה ביותר של אנתרופיק, שמתכוונת להנפיק עצמה בבורסה בניו יורק בסתיו הקרוב.

מהו היתרון הסטארטאפ הישראלי? דקארט הפחיתה את עלות האימון של המודלים באמצעות עזרה לשבבי זיכרון לעבד ביעילות, מה שיכול להביא לביקוש גדול יותר לשירותיה של אנתרופיק, שאינה נוהגת לבצע הרבה רכישות ומרבית יכולותיה נבנו מפיתוחים שלה עצמה. דקארט מתמקדת גם בווידאו גנרטיבי תוך שימוש במה שמכונה "מודלי עולם" המסוגלים לשנות הזנות וידאו חי באופן מיידי, עבודה המעידה על כישרון תשתיתי באיכות גבוהה.

הסטארט-אפ של דקארט הוקם בשנת 2023 ובו השקיעו מירב חברות הון סיכון המתמחות בשוק ההייטק הישראלי והשקעה בסטארטאפ, כגון סקויה, בנצ'מרק וזאב ונצ'רס. אם הרכישה תצא לפועל, היא תבוא לאחר שבחצי הראשון של 2026 היה כבר גידול של 50% בהיקף גיוס ההון בהייטק הישראלי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרכישה שבדרך מוכיחה כי ההייטק הישראלי חי, בועט ומצליח גם בתחום הבינה המלאכותית ממנו חששו כי דווקא הוא יפגע בתעשייה, ובעיקר בחברות בתחום התוכנה המורחבת הנפגעת מבינה מלאכותית, מה שבאמת גרם לצניחה חדה בשווין של חברות ישראליות בתחום הנסחרות בארה"ב.

כפי שנראה בהמשך, המשק הישראלי הוא ממש פלא עולמי, שממשיך לצמוח ולהתחזק בשנים האחרונות למרות המלחמה והעומס על המשק והציבור. ההייטק הישראלי ממשיך לצמוח גם שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר. מספר עובדי ההי טק בחודש מאי השנה עלה ב-0.2% לעומת אפריל והגיע ל-397,100 משירות, כך עפ"י הלמ"ס, ולעומת 396,600 במאי אשתקד. משירות השכיר בהייטק הישראלי היו במאי השנה 9.5% מכלל המשירות לעומת 9.7% באפריל.

השכר במגזר ההייטק עלה בשנה האחרונה למאי השנה ב-13.7% ל-35,760 שקל. בתחום מחקר ופיתוח בהייטק השכר גבוה יותר והגיע ל-48,666 שקל בממוצע לחודש. השכר בייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי הגיע ל-37,040 שקל לחודש. לשם השוואה, השכר הממוצע במשק של ישראלים בחודש מאי האחרון היה 14,263 ש"ח לחודש, עליה ריאלית של 4.6% בשנה האחרונה למאי.

פריחת חברות השירותים הביאה לעלייה ביצוא שירותי ענפי ההייטק, נתון שאינו כולל חברות הזנק, בשיעור של 14.3% בשנה האחרונה לחודש מאי ולהיקף של 67.11 מיליארד דולר. בשנת 2023, היא השנה האחרונה לפני המלחמה, יצוא שירותי הייטק הסתכם ב-55.53 מיליארד דולר. זהו הישג אדיר למשק הישראלי, שלמרות המלחמה יצוא שירותי ההייטק ממשיך לדהור ומהווה 68% מכלל יצוא השירותים של המשק הישראלי לעומת 65.4% בשנת 2023.

מי שמרוצה מהצלחת ההייטק היא גם קופת המדינה, שמממנת את הוצאות הבטחון העולות. עלות המלחמה הגיעה ל-450 מיליארד שקל ועוד עלות במקביל לתמיכת הממשלה בקבוצות אוכלוסייה שאינן תורמות למשק לא בגיוס לצבא, לא בהיקף העבודה של הגברים ולא בהשקעה בפוטנציאל המשק הישראלי (שהרי "לימודי ליבה" אינם מקובלים על כל פלגי החרדים). כ-35% מכלל גביית מס הכנסה משכר, מקורו מעובדות ועובדי ההייטק הישראלי. כלל הכנסות המדינה מענף ההייטק - מס הכנסה על העובדים, מס חברות, מס על אופציות ומניות - מגיע ל-25% מכלל הכנסות המדינה שמקורן במגזר העסקי, כך עפ"י רשות החדשנות. בגביית הביטוח הלאומי חלקם של ההייטקסטים הוא 20% מכלל הגבייה.

גם העתיד בהייטק מבטיח: ההשקעה בענפי ICT, ציוד ענפי הטכנולוגיה המידע והתקשורת, עלתה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 23.5% - עלייה של 5.45% ביחס לרבע הראשון של השנה. ענפי ה-ICT כוללים את כלל הפעילויות הכלכליות שעוסקות באיסוף, עיבוד, אחסון, שידור והגנה של מידע באמצעות אמצעים אלקטרוניים ודיגיטליים. לפי הלמ"ס, התחום מתחלק בעיקר לשירותי מחשוב ותוכנה, תשתיות תקשורת, וייצור רכיבים אלקטרוניים.

התוצאות של גביית המסים בשטח בולטות גם בימים אלה. סך כל גביית המסים במשק בשבעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-562.5 מיליארד שקל - עלייה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך עפ"י נתוני החשב הכללי באוצר שפורסמו בשבוע שעבר. מתוך האמור הייתה עלייה בגביית מסים ישירים בשיעור של 17.7% (!) ל-325.2 מיליארד שקל. מסים עקיפים, כגון מע"מ - עלייה של 9.8% ל-225.7 מיליארד שקל.

מובן שאין לייחס את כל העלייה בגביית מסים לענף ההייטק, אלא גם לגורמים נוספים במשק, בהם העלייה בשכר הריאלי, קבוצות נוספות של שכירים הנגררות למדרגות מס הכנסה גבוהות, שם שיעור המסוי גבוה יותר ועוד. סיבה נוספת לעליה בגבייה היא הצלחה אדירה של פרויקט "חשבונית ישראל" המאלצת עוד ועוד מוצאי חשבונית מס לדווח אמת אחרת לא תהיה "הקצאה" של מספר רנדומלי עבור החשבונית, כך שיוכלו לנכות תשומות כחוק.

עם נתונים כל כך חזקים, מה הפלא כי הגירעון התקציבי בשנה ליולי היה 3.3% מהתוצר בלבד זה החודש השני ברציפות, כשיעד הגרעון לכל השנה הוא 4.9% - רחוק כרגע מקו מגמת גביית המסים. מנגד, הוצאות הממשלה יעלו ברבע האחרון בשל תקציב ניהול הבחירות ותוספת לתקציב הבטחון. מתחילת השנה הגרעון התקציבי עומד על 11.5 מיליארד שקל לעומת 37.2 מיליארד בשבעת החודשים הראשונים של 2024. הגרעון במדינות ה-OECD - 4.6% ובגוש היורו - 2.9%.

פריחת המשק המחודשת לאחר ההפסקה של הרבעון הראשון של השנה בשל המלחמה מביאה לשיפור אדיר בתחום התעסוקה. בחודש יוני השנה שיעור המשתתפים בכח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-61.9%, בקרב הגברים 64.8% ובקרב הנשים 59.1%. שיעור האבטלה בקרב הגברים ירד ל-3% ושיעור האבטלה בקרב נשים 2.7%.

בחודש יוני נרשמה עליה בשיעור העובדים במשרד מלאה, היקף מלא, ל-72.8% - וירידה במספר העובדים במשירות חלקיות. עדיין שיעור המשתתפים בכח העבודה בישראל מתרכז בעיקר בתל אביב (66.3%) והמרכז (67%), בעוד שבירושלים שיעור השתתפות נמוך יותר 52.9%. שיעור התעסוקה בתל אביב עומד עת 64.5%, במרכז 65.3% ובירושלים 50.8%.

פריחת המשק באה לידי ביטוי גם בעלייה דרמטית בפתיחת תיקי עוסקי מע"מ וירידה חריפה בסגירת תיקי מע"מ בשנת 2025. עפ"י הלמ"ס, בחצי השני של שנת 2025 הייתה עלייה של 13.8% בפתיחת תיקי עסקים לעומת החצי השני של 2024 וירידה של 8.1% בסגירת עסקים עפ"י הדיווח למע"מ.

בענפי ההייטק הייתה בחצי השני של שנת 2025 עלייה של 14% בפתיחת עסקים, עפ"י הדיווח למע"מ, בהמשך עלייה של 12.2% לפתיחת תיקי מע"מ, זאת במקביל לירידה בסגירת תיקי מע"מ בענף ההייטק בשיעור של 5% ובהמשך לירידה של 25.6% בסגירת תיקי מע"מ בהייטק בין התקופות, בהתאמה.

חוזקה זו בולטת מול ענף הפעילות בנדל"ן, שם נרשמה עלייה של 1.4% בלבד במספר תיקי מע"מ לאחר עלייה של 12.2% וירידה בסגירה של 4.7% לאחר 2%, בהתאמה. עם שיעורי אבטלה כה נמוכים ועלייה בשכר, גם ענף המסעדנות יצא נשכר, ובחצי השני של 2025 נפתחו תיקי מע"מ בענף האירוח והאוכל עם עליה של 5.4% לעומת החצי השני של 2024.

את הפריחה הכלכלית אפשר לראות ללא נתונים מייגעים גם בעין: מספר כלי הרכב החדשים בכבישים אדיר, הרבה מהם חשמליים או לפחות היברידיים או פלאג-אין, הזוחלים בפקקים העצומים יומם ולילה מסביב לשעון (אבל גם מביאים לירידה במספר תאונות הדרכים עם נפגעים, בשיעור חודשי ממוצע של 1.8% מאפריל 2025 ועד יוני השנה).

המסעדות מלאות, בתי הקפה גדושים ונמל התעופה בן גוריון עמוס מתמיד. יש יותר הכנסה? אז צורכים יותר. פדיון רשתות השיווק עלה בחצי הראשון של השנה ב8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מזה פדיון רשתות השיווק ממכירת מזון עלייה של 5.9%. רק צריכת הדלק בירידה בשל הזליגה לרכב חשמלי.

מי שחוגג ממבול העלייה ברמת החיים הם חברות כרטיסי האשראי, שלא מפסיקות "לנדנד" לציבור לקחת מהן אשראי בריבית נשך, לבזבז ולצרוך היום על חשבון המחר. בחצי הראשון של השנה הייתה עלייה בשיעור של 9.5% בהוצאות באמצעות כרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, במזון ומשקאות עלייה של 8%, ברכישת מוצרי תעשייה כגון הלבשה והנעלה ועד מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וריהוט עליה בשיעור של 17.1%. הקצב השנתי ברבע השני של השנה בכלל הרכישות והשימוש בכרטיסי האשראי היה בשיעור שנתי של 5.7%.

לא רק על שירותי ההייטק והצריכה האדירה של משקי הבית נשען המשק, אלא גם על פעילות יצוא הסחורות מנמלי ישראל (למעט אילת) ודרך האוויר. בחודשים מאי-יולי יצוא הסחורות עלה בשיעור שנתי של 14.8% לאחר עלייה בשיעור שנתי של 9.8% בשלושת החודשים קודם לכן. היבוא עלה בשיעור שנתי של 0.8% לאחר ירידה של 2.5%, בהתאמה. יצוא טכנולוגיה מעורבת עילית עלה ב-12% לאחר 11%, בהתאמה.

על הפוטנציאל לעתיד אפשר ללמוד מעלייה ביבוא חומרי גלם בשיעור שנתי של 8% בהמשך לעלייה של 3%. במוצרי השקעה עלייה בשיעור שנתי של 7% בחודשים מאי-יולי בהמשך לירידה של כ-6%. יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, שם מסתתר יצוא מוצרי הייטק מוחשיים, מהווה 43% מכלל יצוא הסחורות, והוא עלה בשיעור שנתי של 26% בהמשך לעלייה של 19% בשלושת החודשים קודם לכן. מי היה מאמין לביצועי המשק הללו לאחר החרדה והבעתה לאחר הטבח באותו יום ארור? מי?