המידע שהבוס אוסף עליכם עשוי להגיע גם לפייסבוק ולחברה רוסית

אם המעסיק שלכם התקין תוכנה שעוקבת אחרי שעות העבודה, המיקום או רמת הפעילות שלכם, ייתכן שהוא לא היחיד שנחשף למידע שנאסף עליכם.

חקירה של חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים בארה"ב בדקה תשע מערכות נפוצות לניטור עובדים - וגילתה כי כל תשע המערכות העבירו מידע מזהה על עובדים לחברות חיצוניות. בין החברות שקיבלו מידע נמצאות פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט וחברת הפרסום AppLovin. מידע על פעילות מקוונת נשלח גם לדומיינים של Yandex, ענקית הטכנולוגיה הרוסית המפעילה בין היתר מנוע חיפוש.

הממצאים, שפורסמו במחקר בחודש מאי, זכו בסוף השבוע לחשיפה מחודשת בדיווח של Associated Press ו-Fortune.

מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>

בניגוד לסקר שבו עובדים מתבקשים לספר מה הם חושבים שנאסף עליהם, הפעם החוקרים בדקו בעצמם מה קורה מאחורי הקלעים.

הם נרשמו כמעסיקים לתשע פלטפורמות לניטור עובדים - Apploye, Deputy, Desklog, Hubstaff, Monitask, Buddy Punch, Time Doctor 2, VeriClock ו-When I Work - הפעילו אותן, ולאחר מכן התחברו אליהן כעובדים. כך הם הצליחו לעקוב אחר המידע שהאפליקציות ואתרי האינטרנט שולחים בפועל לשירותים חיצוניים.

התוצאות היו חד-משמעיות: בכל תשע הפלטפורמות זוהתה העברה של מידע מזהה על עובדים, בהם שם פרטי, שם משפחה, כתובת אימייל ושם החברה שבה הם עובדים.

בסך הכול תיעדו החוקרים 121 מקרים ייחודיים של שיתוף מידע על עובדים עם חברות חיצוניות, בהן Facebook, Google, Microsoft ו-AppLovin. בנוסף, מידע על הפעילות המקוונת של העובדים - כמו כתובת IP, פרטי המכשיר, עמודים שבהם ביקרו ומזהים דיגיטליים - נשלח ל-145 דומיינים חיצוניים שונים. ברשימה נמצאים בין היתר Google, LinkedIn, Bing, Stripe וגם Yandex.

חשוב לסייג: עצם שליחת מידע לדומיין של חברה חיצונית אינה בהכרח אומרת שהחברה "מכרה" את המידע או שהמידע שימש בפועל לפרסום. המחקר בדק את זרימת הנתונים מהמערכות לצדדים שלישיים, ולא מה אותם צדדים עשו בו לאחר שקיבלו אותו.

המידע שנאסף לא בהכרח מסתיים בשם ובכתובת האימייל. החוקרים מצאו כי שלוש מתוך תשע המערכות שנבדקו כוללות אפשרויות המאפשרות לעקוב אחר המיקום המדויק של העובד, גם כאשר האפליקציה פועלת ברקע ואף, במקרים מסוימים, כאשר העובד אינו מחובר לעבודה. בשלוש מערכות ניתן גם להגדיר כי עובד יידרש לאפשר גישה לחיישני התנועה של הטלפון, כמו מד תאוצה וג'יירוסקופ, כדי לבצע כניסה למשמרת.

החוקרים טוענים כי חלק משיתופי המידע אינם מוסברים לעובדים בצורה ברורה, ובמקרים מסוימים אף עשויים לעמוד בסתירה למדיניות הפרטיות של הפלטפורמות עצמן. הם קוראים לרגולטורים להגביל את סוגי המידע שמותר לאסוף על עובדים, את משך הזמן שבו ניתן לשמור אותו ואת הגורמים שאליהם ניתן להעבירו.

הנושא הפך משמעותי במיוחד מאז מגפת הקורונה, אז זינק השימוש בתוכנות המכונות לעיתים "Bossware" - מערכות שמאפשרות למעסיקים לעקוב אחרי שעות עבודה, הקלדות, פעילות במחשב, צילומי מסך ולעיתים גם מיקום. כיום, עם יכולות AI וניתוח נתונים מתקדמות יותר, המידע שנאסף יכול לשמש גם לדירוג עובדים ולניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם.

מה יכולים העובדים לעשות? מומחי פרטיות ששוחחו עם AP ממליצים קודם כול לברר אילו כלי ניטור מופעלים בארגון ואיזה מידע הם אוספים.

עצה פשוטה נוספת היא להפריד ככל האפשר בין החיים האישיים לציוד של מקום העבודה: לא להשתמש במחשב או בטלפון שקיבלתם מהמעסיק לעניינים רפואיים, משפחתיים או אישיים רגישים.

כי אם יש דבר אחד שהמחקר הזה ממחיש, הוא שהשאלה כבר אינה רק האם הבוס רואה מה אתם עושים, אלא מי עוד עשוי לראות את המידע שנאסף בדרך.