המדינה רוצה להחזיר משפחות ליישובים צמודי הגדר, לעודד צעירים להישאר בגליל ולמשוך אליו משפחות חדשות, ולכן הבטיחה סבסוד משמעותי של שכר הלימוד במעונות ובגנים, שאמור להוריד את התשלום של ההורים בכ-2,000 שקל בחודש. אלא שבחלק מיישובי המועצה האזורית מעלה יוסף גילו ההורים, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, שבזמן שהמדינה נותנת ביד אחת, המועצה מכניסה את היד השנייה עמוק לכיס שלהם.
הורים לפעוטות במעונות המועצה הופתעו לגלות שהם נדרשים לשלם בשנת הלימודים הבאה עוד 600 שקל בחודש עבור כל ילד, במסגרת מה שמוגדר "סל חריג". התשלום הזה מגיע בנוסף ליותר מ-4,000 שקל בחודש עבור כל ילד, שאותם נאלצים ההורים לשלם מכיסם בחודשים הראשונים של שנת הלימודים, עד שהסבסוד מהמדינה מאושר ומוחזר להם בדיעבד. עבור משפחה עם 2 ילדים מדובר ביותר מ-9,000 שקל בחודש.
לקראת תום המלחמה החליטה הממשלה לסבסד את שכר הלימוד במעונות ובגנים ביישובים צמודי הגדר, כחלק מהמאמץ לעודד משפחות חדשות להגיע לצפון ולהחזיר את החיים ליישובים שנפגעו. בתחילת שנת הלימודים הקודמת התגאה משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, בראשות השרה אורית סטרוק, בפתיחת מעון חדש בזרעית, אחרי שנים שבהן היה סגור בעקבות התבגרות האוכלוסייה.
רק שההטבה ניתנה למשפחות הגרעין החדש שהגיעו ליישוב. משפחות צעירות שכבר חיו בו, בהן בנים ממשיכים ובני ובנות זוגם, נותרו בלי פתרון ונאלצו להסיע את ילדיהן למעונות מחוץ ליישוב.
שובל עמית אדוני, תושבת זרעית הנשואה לבן היישוב ואם ל-2 ילדים, הצליחה "להסתנן" לקבוצת הווטסאפ של הגרעין החדש וכך להשיג מקום במעון עבור ילדיה. בראיון לרדיו צפון 104.5FM סיפרה שבמסגרת הסבסוד היא אמורה לשלם קצת יותר מ-1,000 שקל בחודש עבור כל ילד. הבעיה היא שהכסף לא מגיע מיד.
"קבלת הכסף מהמדינה לוקחת הרבה זמן", סיפרה. "יש הורים ששנה שלמה לקח להם להתנהל מול התמ"ת עד שקיבלו החזר בסוף השנה, רטרו. אני הצלחתי בין הראשונים יחסית לקבל את ההטבה, כי ישבתי יום-יום בטלפון".
עמית אדוני שילמה את מלוא שכר הלימוד מספטמבר ועד ינואר, ורק לאחר מכן קיבלה את הסבסוד בדיעבד. גם הפעם היא תידרש להוציא יותר מ-4,000 שקל עבור כל אחד מ-2 ילדיה עד שיגיע הכסף, ועל הסכום הזה להוסיף עוד 600 שקל לילד עבור "סל חריג", תשלום שהסבסוד של המדינה לא חל עליו ולא יוחזר לה.
עד עכשיו עמד הסל החריג על 300 שקל בחודש לילד. "בגלל כל התקופה עם איראן, בתור תושבים, לא בדקנו לעומק את הסל החריג הזה", סיפרה. "אמרנו, אוקיי, סכום כזה עוד יחסית, נסתום כרגע, נתרכז בדברים היותר עיקריים, שזה בעצם הילדים שלנו, המלחמה ומה שקורה פה".
לקראת שנת הלימודים הקרובה הסכום הוכפל ל-600 שקל. בעבר נאמר להורים שהתשלום נועד, בין היתר, למימון ארוחה בשרית בצהריים. אלא שבמעון בזרעית אין ארוחה בשרית. כשבנו את המעון התקינו בו מטבח חלבי בלבד, כך שאין אפשרות להכין בו אוכל בשרי. את הכסף מההורים, לעומת זאת, גבו.
הפעם קיבלו ההורים הסבר נוסף: 600 השקלים נועדו גם למימון תוספות שכר לגננת ולמטפלות. "הם טוענים שה-600 שקל האלה נועדו לתוספת של העלאת משכורות לעובדים, ויחד עם זאת הם טוענים שלא מגיע לנו בתפריט של משרד העבודה מנה בשרית, אז זה כולל מנה בשרית", אמרה.
"אני לא המעסיק הישיר של העובדות והסייעות. הן באמת עושות עבודת קודש, זה חד משמעית", היא אומרת. "המתנ"ס, שזה תחת המועצה, טוענים שהם בסוג של גירעון, ושה-600 שקלים האלה אמורים לעשות להם מרווח נשימה, כדי גם להעלות לעובד את הכסף, אבל הם גם בגירעון. אני מבינה את המצב, אבל כנראה שאם הם בגירעון, אז ההתנהלות היא כושלת. אני לא אמורה לשלם את זה".
גם ההשוואה לרשויות אחרות, לטענתה, מעלה שאלות לגבי גובה התשלום. "הסתכלנו במועצות אחרות. יש מועצה שבכלל לא משלמים סל חריג, ויש מועצה שגובה סל חריג על סך 92 שקלים, שזה עוד מחיר שפוי. איך הגעתם מסכום כזה ל-600 שקל? במיוחד שיש הורים שצריכים להכניס 2 ילדים למסגרות. אז זה עוד 1,200 שקל".
לא פחות מהסכום, ההורים כועסים על העיתוי. לטענתם, רק כשבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, אחרי שכבר רשמו את הילדים ושילמו את דמי הרישום, נודע להם שהסל החריג הוכפל.
"דפקנו על השולחן ואמרנו, אתם העליתם את זה ל-600 שקלים, אתם נתתם לנו לשלם את הרישום השנתי עבור הילדים שלנו. היה לכם חודשיים שלמים לעדכן אותנו שהולך להיות סל חריג במחיר הזה, כדי שנעשה את החושבים אם בכלל להכניס את הילדים למסגרות".
בשביל עמית אדוני, הוויכוח על 600 השקלים כבר הפך לשאלה אם בכלל משתלם לה לצאת לעבוד. "אני נמצאת במקום שסוציו-אקונומית, מבחינת העבודה, מאוד נמוך. השכר השעתי שלי מאוד נמוך. אני לא יודעת איך אני אתחיל את ספטמבר הנוכחי. אני באמת שוקלת אם לשלוח את הילד. אני לא יודעת איך אני אעמוד בזה".
מהמועצה האזורית מעלה יוסף נמסר בתגובה: "המועצה האזורית מעלה יוסף רואה בחינוך הגיל הרך משימה עליונה, ומפעילה 8 מעונות יום עבור כ-200 ילדים. מתוך תפיסה פדגוגית ששמה את הילד במרכז, המועצה בחרה שלא להסתפק ביחס החניכה המינימלי שקבעה המדינה (המגיע ל-2 מטפלות ל-20 ילדים בכיתות בוגרים), והיא מתגברת את כוח האדם ליחס ממוצע של 1:6 עד 1:7. שיפור כוח האדם, לצד סל שירותים מורחב הכולל קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי וחוגים, מייצרים עלות עודפת של כ-2 מיליון ש"ח בשנה. המועצה סופגת כ-50% מעלות זו, כאשר ההורים משתתפים בסכום של 450-600 ש"ח בחודש (בנפרד משכר הלימוד הבסיסי הנקבע ע"י התמ"ת, שבו זכאים ההורים להנחות של אלפי שקלים בהתאם לזכאותם)".