המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, ושישה חודשים של מלחמה, מצור ימי וסנקציות אמריקניות דוחפים חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה למאבק יומיומי על מזון, דלק ותרופות. הנתונים הרשמיים שפורסמו בימים האחרונים מציירים תמונה חריגה: האינפלציה השנתית באוגוסט הגיעה ל-84.4%, שער המטבע קרס לשפל היסטורי ומחירים של מוצרי מזון בסיסיים זינקו בתוך שנה במאות אחוזים.
לפי הנתונים שפורסמו באיראן, משק בית ממוצע נדרש באוגוסט לשלם 84.4% יותר מאשר בחודש המקביל אשתקד עבור סל זהה של מוצרים ושירותים. שיעור האינפלציה הממוצע ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-65.1%, ואילו בתוך חודש אחד התייקרו הירקות והקטניות ב-8.7%, מוצרי החלב והביצים ב-7.8% ושכר הדירה ב-6%. ביולי כבר עמדה אינפלציית המזון על יותר מ-128% לעומת השנה שעברה.
העליות במוצרים מסוימים חריפות אף יותר. מחירו של שמן צמחי באוגוסט היה גבוה ב-383% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מחיר הביצים זינק ב-294%, העוף התייקר ב-177% והבשר האדום ב-148%. במקביל, האבטלה עלתה בתחילת הקיץ לשיא של ארבע שנים - 9.1% - ואיראנים רבים נאלצים לעבוד ביותר ממשרה אחת כדי להתקיים.
המשמעות ניכרת היטב בחיי היומיום. משפחות מצמצמות את מספר המוצרים שהן קונות, משנות את הרכב הארוחות, מתקנות בגדים ישנים במקום להחליפם ודוחות טיפולים רפואיים. תרופות רבות נמצאות במחסור, אך ניתן להשיגן בשוק השחור במחירים גבוהים.
לפי סוכנות הידיעות האיראנית מהר, הביקוש לבשר אדום באפריל ירד בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל נרשמה עלייה חדה בצריכת תפוחי אדמה, שהפכו לתחליף זול יותר - עד שגם בהם נוצר מחסור.
"מוצרים בסיסיים כמו ביצים כבר אינם בהישג ידן של משפחות ממעמד הביניים וממעמד העובדים", אמרה הפעילה האיראנית גולשן פתחי. "הם לא מבינים שאנשים כבר אינם יכולים להרשות לעצמם אפילו חיים רגילים".
מוחסן זוואר, מהנדס ביו-רפואי, תיאר את השינוי בסדרי העדיפויות של האזרחים: "עבור חלק מהאוכלוסייה, הסוגיה כבר אינה רכישת בית או מכונית. הסוגיה היא ויתור על בשר, הפחתת איכות המזון, דחיית טיפול רפואי והניסיון לגרד את הדרך עד סוף החודש".
גם קריסת המטבע מאיצה את הפגיעה בכוח הקנייה. ב-23 באוגוסט הגיע הדולר בשוק החופשי לכשני מיליון ריאל - שיא שלילי חדש. על פי דיווחים מאיראן, שכר המינימום החודשי שווה כעת לכ-87 דולר בלבד לפי שער השוק, בעוד שמשכורות נפוצות נעות בין 105 ל-157 דולר. פיחות הריאל מייקר עוד יותר מזון, חומרי גלם, ציוד רפואי וכל מוצר שהמדינה נדרשת לייבא.
למשבר המזון הצטרף בימים האחרונים גם מחסור בדלק. תורים ארוכים השתרכו בטהרן ובמשהד, לעיתים לאורך רחובות שלמים, לאחר שתחנות רבות - בהן כמה מהגדולות בערים - נסגרו. השלטונות טענו כי מדובר ברכישות בהלה שנגרמו משמועות על העלאה מתוכננת במחירי הדלק, וכן כתוצאה מהפגיעה הישראלית בשניים משלושת מאגרי הדלק המרכזיים של טהרן.
בתוך הממשלה מתנהלים זה שבועות דיונים על העלאת המחיר, בניסיון לצמצם את עלות הסובסידיות ואת צריכת הדלק. אלא שבכירי המשטר זוכרים היטב את אירועי נובמבר 2019, אז העלאה פתאומית של 50% במחיר הבנזין הציתה מחאות אלימות ברחבי המדינה.
הזעם הציבורי התגבר בעקבות הודאה חריגה של סקאב אספהאני, סגנו של נשיא איראן, שלפיה גורמים משני המחנות הפוליטיים במדינה מעורבים בהברחות דלק. "אם אסגור את הפעילות שלהם, הם ישברו לי את החלונות", אמר. הנשיא מסעוד פזשכיאן נקרא לחקור את דבריו.
אלא שבמקום להרחיב את השקיפות, הממשלה נערכת דווקא לצמצם אותה. דוברת הממשלה פאטמה מוהאג'ראני הודיעה כי נתוני העוני יפורסמו מעתה רק באישור המועצה העליונה לביטחון לאומי. בכך הופכת למעשה הירידה ברמת החיים לנתון ביטחוני מסווג.
בכירי המשטר מנסים להציג את המשבר כחלק מהמערכה הלאומית נגד ארצות הברית. חוג'ת אל-אסלאם טאא'ב, מפקדו החדש של כוח הבסיג' ומקורבו של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי, קרא להפחית את צריכת הדלק בשיעור של עד 10%, כדי לצמצם את הצורך ביבוא יקר. מדבריו השתמע כי הימנעות מנסיעות שאינן חיוניות היא מעשה פטריוטי.
מוחסן רזאי, המזכיר החדש של המועצה העליונה לביטחון לאומי, אף הציע לצעירים "להתחיל לייצר בבתיהם את המוצרים שהם והחברה זקוקים להם". עורך כתב העת הכלכלי האיראני "תג'ארת פרדא", מוחמד טאהרי, השווה את ההמלצה ל"כבשני הפלדה בחצר האחורית" של מאו דזה-דונג - ניסיון שנכשל והסתיים באסון כלכלי וחברתי.
הנשיא פזשכיאן עצמו כבר מודה בפומבי בעומק הפגיעה. בריאיון לטלוויזיה הממלכתית אמר כי היבוא והיצוא של איראן נפלו בחודשים האחרונים בשיעור של 25% עד 35%, כשהפגיעה ביבוא הייתה קשה אף יותר. "ואז יש אנשים שאומרים שלסנקציות אין שום השפעה", אמר. "אני באמת לא יודע מה לומר לאנשים האלה".
לדברי הנשיא, המצור על הנמלים והסנקציות פגעו במסחר החיצוני, אף שבתקופה הקצרה שבה היה בתוקף מזכר ההבנות עם וושינגטון ביוני הצליחה איראן למכור כ-90 מיליון חביות נפט. ההסכם קרס לאחר זמן קצר, בין היתר בשל המחלוקת על מיצר הורמוז.
מומחה האנרגיה אמיר-חוסיין האשמי-ג'וויד הזהיר כי שורש המשבר הוא חוסר יכולתה של איראן למכור את הנפט שלה. "הערוצים למכירת נפט איראני הולכים ומתייבשים", אמר. "נפט שאינו יכול להגיע מהבאר אל הלקוחות אינו מספק הכנסות לכלכלה. הוא פשוט הופך לחביות שעלויות ההפקה, האחסון והסיכון שלהן גדלות בכל יום".
כעת מבקשת וושינגטון להדק עוד יותר את הלחץ. ממשל טראמפ השיק מסע סנקציות חדש המכונה "מבצע מנודה כלכלית", שבמסגרתו מתכנן משרד האוצר האמריקני להטיל מדי שבוע סנקציות נוספות על בנקים, חברות ואישים המעורבים בהעברת כספים ובמכירת נפט עבור איראן. שר האוצר סקוט בסנט אמר כי בנק נוסף צפוי להיכלל בקרוב ברשימה, וכי ארצות הברית אינה פוסלת צעדים נגד גורמים בסין - הרוכשת המרכזית של הנפט האיראני.
גורמים איראניים כינו את מסע הסנקציות "טרור ממשלתי" ו"פשע נגד האנושות", בטענה שהוא פוגע בראש ובראשונה באזרחים. אולם בתוך ההנהגה גובר החשש שלא המצוקה הכלכלית כשלעצמה תהיה האיום המרכזי על המשטר, אלא האפשרות שהיא תוביל שוב למחאה רחבה.
לפי מקורות ששוחחו עם רויטרס, בכירי השלטון חוששים כי התייקרות נוספת של מזון או דלק עלולה להצית מחדש תסיסה חברתית.