נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התראיין הערב (שלישי) לענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והציג את השיקולים הכלכליים שהובילו להחלטה להוריד את הריבית לשיעור של 3.25%.
"ההחלטה שהתקבלה היום משקפת ניהול סיכונים", אמר פרופ' ירון. "מצד אחד האינפלציה והפעילות, מול כמובן המשך אי ודאות גבוהה. אבל כשמסתכלים על הנתונים: האינפלציה נמצאת מתחת למרכז היעד באחוז וחצי, ולמרות שאנחנו מודעים לזה שהיא צפויה לעלות בחודשים הבאים, היא אמורה לשהות בשנה הקרובה סביב מרכז היעד. הנדבך השני, הפעילות הכלכלית ברבעון השני אמנם הייתה חזקה, אבל הפעילות ללא ייצוא בחו''ל ממותנת יותר".
הנגיד הוסיף והסביר את התמונה הכלכלית הרחבה התומכת בצעד: "האינדיקטורים ברבעון השלישי מראים על התמתנות מסוימת גם של הביקושים וגם מגבלות ההיצע וכמובן השקל החזק. כששמים את כל האלמנטים הללו, הם תומכים בהורדת הריבית הנוכחית".
בתשובה לשאלה על הפחתת ריבית אפשרית נוספת במהלך השנה, ציין פרופ' ירון: "הפעם ההחלטה לא מלווה בתחזית של חטיבת המחקר, לעומת ההחלטה הקודמת שהייתה תחזית שמדברת על ריבית של 3 אחוזים. בהחלטה הבאה נוציא תחזית חדשה, ואנחנו פועלים בעולם שאנחנו מצד אחד מנסים לתת דגלים לאן הכיוון, אבל כמובן פועלים סביבת אי ודאות גבוהה. אנחנו נמשיך לפעול במצב תלוי נתונים וההתפתחויות הכלכליות".
בהמשך הגיב לניתוח הפיסקלי ולנושא תקציב הביטחון ביחס להפחתות הריבית: "קודם כל, חשוב שכל ממשלה שתקום תנהיג מדיניות תקציבית אחראית ומאוזנת שכוללת החזרה של יחס אחוז לתוצר למסלול יורד ובניית כריות ביטחון פיסקליות חדשות למען זעזועים עתידיים. מצד שני, ישנו מימון צורכי הביטחון, אבל מבלי לדחוק הצידה הוצאות אזרחיות חיוניות. בין היתר, השקעה במנועי צמיחה, דיור, אנרגיה, הון אנושי ולהכניס קבוצות לשיעורי השתתפות בשוק העבודה. בנוסף לכך, הפחתת נושא הנטל הכלכלי שנובע מהיקף שירות המילואים, זה אתגר שיהיה לכל ממשלה שתכנס".
עוד הדגיש הנגיד את הצורך במקורות תקציביים: "בסוף אנחנו חייבים להתכנס לתוואי יורד של יחס חוב-תוצר ולייצר כריות ביטחון פיסקליות, לכן כל גידול בסעיף תקציבי כלשהו כולל תקציב הביטחון צריך להיות מגובה במקורות מימון. הגדלת הכנסות ממיסים או הקטנת הוצאות. לצד זה צריך להמשיך ולחזק סעיפים תומכי צמיחה. אולם לגבי הנקודה הנוכחית, אנחנו באינפלציה של 1.5% ויש לנו את הערכה שנהיה בסביבה מרכז היעד. לכן כנראה שנגיע לתקציב אי שם בחודשים הראשונים של 2027, כך שאת נושא התקציב יצטרכו לנהל סביב הנקודה הזו עבור כל ממשלה שתכנס".
הנגיד התייחס גם להשפעת מחירי האנרגיה והבנזין על האינפלציה והחלטות המדיניות המוניטרית: "קודם כול, אנחנו כמובן גם בהערכות ובניתוחים מבינים מה שקורה בשווקים הגלובליים של מחירי הנפט וגם ספציפית שמחיר הבנזין עלה ל-8.25 ש"ח ומתכללים את זה. למרות כל הדברים, כל עוד אנחנו בסביבה הזו, אנחנו מעריכים שנשאר לאורך השנה הקרובה בסביבת מרכז היעד. זה החלק המרכזי להורדת הריבית הנוכחית. לגבי ספציפית נושא מחירי הדלק, ייתכן שהדבר זמני ולכן לא צריך לעשות צעד במקרה הזה".
על המתרחש בשוק הדיור וההערכות לגבי המשבר במגזר, אמר פרופ' ירון: "אני לא חושב שאנחנו במשבר דיור, אני חושב שקודם כל ראינו עלייה מסוימת בהיקף העסקאות בחודשים האחרונים. מצד אחד, זה עדיין לא ההיקף שראינו אי שם ב-2024, אנחנו רואים מצד שני עדיין פעילות גבוהה מבחינת התחלות וגמר בנייה. אם אנחנו רוצים לראות יותר מכירות, הייתי רוצה לראות את הקבלנים מורידים עוד קצת את המחירים. אולם אנחנו מזהים שבשיעור מסוים בחלק מהפרויקטים ניצול האשראי ביחס למכירות עלה. לא רואים פיגורים אבל מזהים שבפרויקטים מסוימים המכירות לא מדביקות את ניצול האשראי וכמובן נמשיך לבחון את הנושא ואם נצטרך מבחן עם הכלים שלרשותנו".