1.
מחיר ליטר בנזין בישראל לאחר ההעלאה האחרונה עומד על 8.25 שקלים לליטר, שהם כ-2.76 דולר לליטר - מקום רביעי בגובהו בעולם לאחר הונג קונג הראשונה (4.17 דולר לליטר), סינגפור (3.34), הולנד (2.9) ודנמרק (2.83 דולר לליטר בנזין). המסים על הבנזין בישראל מהווים 59% מהמחיר, בלו ומע"מ יחדיו, כלומר אם שילמתם למילוי מיכל הדלק שלכם 300 שקלים, אזי 177 מהם הולכים מיד לקופת המדינה, וכל השאר הם עלות היבוא, שינוע, זיקוק, מרווח לתחנות הדלק ושאר הוצאות.
ההכנסות ממסוי דלק בחצי הראשון של השנה עמדו על 12.6 מיליארד שקל, קצב שנתי של קרוב ל-30 מיליארד שקל, כאשר המע"מ (18%) כבר כולל בכך. כלומר, ההכנסות ממסוי הדלק מהוות נדבך חשוב מכלל הכנסות המדינה ממסים, שהיו בחצי הראשון של השנה 297 מיליארד שקל. תחזית הכנסות המדינה ממסים, שעודכנה בתחילת יוני השנה, צופה הכנסות האוצר השנה מכלל המסים של 567.4 מיליארד שקל.
בפועל, הכנסות המדינה ממסים עולות בקצב מהיר מהמצופה מדי חודש בחודשו בגלל התייעלות מערכת גביית המסים, המקשה על העלמות מס, ובעיקר פרויקט "חשבונית ישראל" עליה כבר כתבנו כאן בעבר, וכן המשך הדיגיטציה והקישור של רשתות מחשוב - ועתה גם הבינה המלאכותית המאפשרת קשירת עסקים לעסקים אחרים, לבנקים ולמוסדות כספיים, וכן לגופים ציבוריים, במערכת מסועפת המקשה יותר ויותר על העלמות מסים (למעט הסקטור החרדי והערבי, כמובן).
גביית כלל המסים בחודש יוני הייתה גבוהה בשעור של 16% מקו המגמה ארוך הטווח. הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע גם בחודש יולי, שבו נגבו מסים בהיקף של 55 מיליארד שקל. בשבעת החודשים הראשונים של השנה נגבו 362.1 מיליארד שקל מסים, עלייה של 11.8% (!) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות הממשלה עלו ב-3.5% בלבד בשבעת החודשים הראשונים של השנה בשל צמצום פעולות המלחמה.
לכן, כתוצאה מכך נמצא הגרעון התקציבי ממש מתחת ליעד הגרעון השנתי של הממשלה העומד על 4.9%, ולפי שעה ב-12 החודשים האחרונים ליולי הגרעון התקציבי ביחס לתוצר רק 3.3%.
2.
במרבית העולם - למעט ארה"ב, שם מחיר הבנזין 0.95 דולר לליטר, המסים כבדים על הדלקים בכדי לממן תקציב וכדי להטיל עומס על המזהמים בשל שימוש בסוגי דלקים למיניהם. מחיר הבנזין בגרמניה עומד על 2.55 דולר לליטר, בפינלנד 2.53, באיטליה 2.45, בצרפת 2.42, בבריטניה 2.19, בספרד 2.09 ובפולין 1.87 דולר לליטר בנזין.
מדינות אלה ואחרות מודעות לאיום הרוסי לאחר הפלישה לאוקראינה, והן מתחמשות בסכומי עתק בכדי לעמוד ביום הדין מול רוסיה, במקרה של פלישה נוספת למערב אירופה. לכן, אך טבעי היה אצל מדינות אלה להעלות את שיעור הבלו על הבנזין בכדי לממן את הוצאות הביטחון שלהן שיעדן הוא עלייה בתוך מספר שנים ל-5% מהתוצר.
מדינות אלה, כמו פולין ופינלנד, אינן מכבידות ידן על מחיר הבנזין בצורה עוד יותר קשה, מפני שאינן רוצות להכביד על הפעילות המשקית השוטפת שלהן. מס מוגזם, כפי שישראל מטילה כבר שנים על הבנזין והסולר, משמעותו פגיעה בצמיחה, מה עוד שגביית כלל המסים נבנית יפה והיטב כפי שצוין לעיל.
כל מנגנון אוטומטי של העלאות מחירים או מסים הוא לרועץ עבור המשק הישראלי, כפי שחווינו במשך שנים עד לתוכניות הייצוב של המשק בסוף העשור האחרון של המאה הקודמת ומתחילת המאה הנוכחית. מנגנון של העלאת מחירים אוטומטיים מבטיח אינפלציה אוטומטית.
כך לדוגמה, שיעור העלאת הארנונה עם מנגנון אוטומטי מורכב מ-50% עליית השכר בסקטור הציבורי ועוד 50% עלייה בשעור האינפלציה. מנגנון זה של "טייס אוטומטי" בלשון הכלכלנים, מחולל אינפלציה בעצמו, באמצעות חישוב העלאת הארנונה בשנה לאחר מכן. שיעור זה של העלאות הארנונה מביא לסיאוב מנגנונים במערכת השלטון המקומי, שהפכה לבלתי יעילה בעליל.
בשנת 2025 הארנונה עלתה בשיעור מטורף של 5.29%, בשנת 2026 בעוד 1.626% ובשנה הבאה, ינואר 2027, יעלה בשיעור של עוד 3.05%. טירוף מערכות. כך גם בנושא מחירי הדלקים: המדינה הטילה בלו על מחיר הבנזין, בנוסף מוטל מע"מ שמוטל על כל מרכיבי עלות הבנזין כולל הבלו, כפל מסים - מע"מ שהוא מס, על בלו שהוא מס.
מסוי על מסוי, כפי שהיה נהוג בתקופת מפא"י. לא זו בלבד, משרד האוצר, שברצונו להימנע מהפסד הערך הריאלי של המסים הכפולים, מעדכן את המס על הבנזין באמצעות הבלו בהצמדה למדד המחירים לצרכן מדי פעם בפעם. כך שמי שתורם לעלייה בשעור האינפלציה הן העלאות המסים על הבנזין והסולר, מה שמביא לעליה בשעור הבלו, שמביא לאינפלציה, שמביא לעלייה בשעור הבלו. מעגל קסמים ושהוא אחד מבסיסי ההיפר-אינפלציה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.
בעדכון האחרון של מחיר הבנזין הוסיף האוצר עוד 4-5 אגורות למחיר, בטענת עדכון אינפלציוני של הבלו. האוצר גילה חריצות בעדכון האוטומטי של הארנונה והבלו, אבל "שכח" כי בגלל מצוקת השעה אין יותר, מאז תחילת 2025, עדכון מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי ושאר הטבות מסוי בתחום השכר והגמל. הטייס אוטומטי של האוצר עובד בכיוון אחד בלבד.
3.
מנגד, יש גם יתרון במערכת גביית המסים על הדלקים (עד גבול מסוים, לא כמו ההגזמה של העלאת הבלו האוטומטית). ישנן שתי קבוצות שממש מקפידות על הימנעות מתשלומי מסים: אלה הם החרדים והערבים. הדרך היחידה לגבות מהם מסים היא ביציאה מכפריהם או מעיירותיהם בתוך ישראל.
בניגוד למסחר הער, הנסתר מעיני שלטונות המס בתוך בתי התושבים בערי החרדים, בחדרי מדרגות, בסמטאות או בבתי מגורים, הרי שלחרדים אין אפשרות לזקק נפט, ולכן הנסיעות שלהם מחייבות מעבר בתחנת הדלק. לעתים מדובר במפגש העיקרי של אוכלוסייה זו עם שלטונות המס.
דבר דומה אצל הכפריים והשכונתיים בקרב חלק מהערבים, שאף הם אינם מתלהבים לשלם מסים. כאמור, המשיק בין מערכת המס ולמעלימי מסים אלה היא דרך תחנות הדלק, שם עם מילוי הבנזין או הסולר ישנו צינור ישיר המעביר מסים מהארנק לקופת המדינה. סיבה זו אינה צריכה להביא להגזמה בשעור המס על הדלקים אפשר לעבור לממוצע מדינות האיחוד האירופי (7.43 שקלים לליטר) ואף מעט יותר, למה להגזים?
העלאת מחיר הבנזין לרמות כה גבוהות פוגעת בעיקר בתושבי הספר והפריפריה, שאת שמם הממשלות נושאות לשווא בעיקר בתקופת בחירות. אזרו חלק מהישראלים אומץ לאחר הטבח בעוטף עזה, או עוטף ישראל, דווקא עברו להתיישב באופקים ושאר יישובי הנגב מתוך שליחות ואמונה במדינת ישראל, אך העלאת מחיר הבנזין בצורה מוגזמת תפגע בהם קשות. כך גם באלה שהעזו לשוב לגור בצפון על גבול הלבנון.
גם מעוטי היכולת ייפגעו. הרכב משמש לא רק למשפחה, אלא ככלי עבודה של משקי הבית שאין להם רכב צמוד ממקום העבודה. הכל עניין של פרופורציה בסופו של דבר. העלאת מחיר הבנזין אמורה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך הקישורים בין קו למשנהו קשים. מסים כבדים יותר יפחיתו זיהום האוויר, אך בפועל באין חלופות הפקקים גם במחיר הבנזין האלה הם כמעט מסביב לשעון, ישלמו יותר עם פקקים נתונים, אפילו בכבשי האגרה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביטל בתחילת כהונתו את העלייה במחירי הדלק באמצעות ביטול חלק מהבלו, מה שגרר להפחתת המחיר ב-10-13 אגורות. עתה הוא רוצה לעכב פעם נוספת העלאת הבלו. מי שעומד מול האוצר זאת ממשלת הצללים בדמות פקידים לא נבחרים שלא יכלו למנוע את המהלך שעשה באפריל 2022 שר האוצר דאז אביגדור ליברמן, כמענה לעליית מחירי הדלק בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
בשיא, אוגוסט 2022, הפחית ליברמן הבלו בשקל אחד שלם לכל ליטר בנזין. איפה הייתה אז היועצת הממשלתית לממשלה? זו שהפכה, יחד עם מנגנוני מערכת המשפט, לרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת כאחת?