איראן פונה למטבעות דיגיטליים ומקלה את הפיקוח על העברות מטבע חוץ, בניסיון לשמור על הסחר הבינלאומי ולהזרים כסף לכלכלתה תחת המצור האמריקני. כך דיווח היום (רביעי) הפייננשל טיימס, על רקע החרפת הלחץ הכלכלי על טהרן וההסלמה המחודשת במערכה הימית סביב מצר הורמוז.
לפי הדיווח, הבנק המרכזי האיראני החל בחודשים האחרונים לעודד בשקט סוחרים ויצואנים להחזיר את הכנסותיהם למדינה בכל אמצעי אפשרי. בין היתר, עסקים איראניים משתמשים במטבע הדיגיטלי טתר, שערכו מוצמד לדולר, וכן בביטקוין, כדי להסדיר עסקאות חוצות גבולות באמצעות בורסות קריפטו מקומיות.
"הבנק המרכזי אינו שואל כיצד הכסף הועבר", אמר לעיתון איש עסקים המקורב למשטר. לדבריו, ההקלות הפכו לנפוצות מאז שארה"ב וישראל פתחו במלחמה נגד איראן בפברואר. "קבלת מטבעות דיגיטליים כתשלום עבור יצוא היא כיום נוהג מבוסס לחלוטין", הוסיף.
עד המלחמה נדרשו יצואנים איראנים להחזיר למדינה חלק גדול מהכנסותיהם במטבע זר ולמכור אותו באמצעות מערכת ממשלתית, לפי שערי חליפין רשמיים ונמוכים משמעותית ממחיר השוק. השיטה הובילה יצואנים רבים להשאיר את כספם מחוץ לאיראן או להחזירו בלי לדווח עליו.
כעת מתירה טהרן ליצואנים להמיר מטבע חוץ בשוק החופשי ולהשתמש ישירות בהכנסות מהיצוא כדי לממן יבוא, בלי להעביר את הכספים במערכת המטבע הרשמית. עלי־רזא בוזורגמהרי, חבר באיגוד הטרנספורמציה הדיגיטלית של איראן, אישר כי הבנק המרכזי הקל את הפיקוח על בורסות הקריפטו ו"אינו מתעקש עוד" על אכיפה קפדנית של הכללים.
עם זאת, ספק אם המטבעות הדיגיטליים יכולים לספק מענה להיקף הצרכים של המשק האיראני. לפי חברת המחקר טרם לאבס, במהלך 2025 הועברו דרך איראן מטבעות דיגיטליים בשווי של כמעט 10 מיליארד דולר. חברת אליפטיק מעריכה כי כ-4.5% מפעילות כריית הביטקוין העולמית מתבצעת באיראן, הודות למחירי האנרגיה הנמוכים במדינה. הפעילות מאפשרת לטהרן לצבור מדי שנה מאות מיליוני דולרים בנכסים דיגיטליים, שבאמצעותם היא יכולה לרכוש מוצרים מחו"ל ולעקוף את הסנקציות.
גם הנתיב הזה נמצא תחת לחץ אמריקני. משרד האוצר בוושינגטון הזהיר כי המשטר האיראני משתמש יותר ויותר במטבעות דיגיטליים כדי להתחמק מסנקציות, ואיים בצעדים נגד גורמים שיבצעו עמו עסקאות. בחודש אפריל הקפיאה חברת טתר מטבעות בשווי 344 מיליון דולר בארנקים שזוהו בידי הרשויות האמריקניות כקשורים לבנק המרכזי של איראן.
במקביל להקלות, הרשויות בטהרן מגבירות את האכיפה נגד חברות ואנשי עסקים שלטענתן ממשיכים להחזיק הכנסות לא מדווחות. ראש ארגון הפיקוח הכללי של איראן, זביחוללה חודאיאן, אמר כי יותר מ־20 אלף אנשים וחברות לא החזירו למדינה הכנסות בהיקף של כ-94 מיליארד אירו. לדבריו, בין הגופים הללו נמצאות גם חברות נפט וגז ממשלתיות שחשבונותיהן מתנהלים באופן "כאוטי".
הרשויות חוקרות כעת 219 בני אדם וחברות בעקבות היעלמותם של 23.5 מיליארד אירו. דובר מערכת המשפט האיראנית מסר אתמול כי 22 אנשים הקשורים לסוחרי נפט נעצרו, וצווי מעצר הוצאו נגד 19 נוספים.
הורמוז פתוח רק בהצהרות
המעבר לקריפטו ממחיש את חומרת המצוקה שבה נתונה הכלכלה האיראנית. האינפלציה השנתית במדינה הגיעה בחודש שעבר לכ-66%, והריאל איבד חלק ניכר מערכו ונסחר בשוק החופשי ביותר משני מיליון ריאל לדולר. במקביל, המצור הימי שהטילו האמריקנים עצר למעשה את יצוא הנפט האיראני, אחד ממקורות המטבע הזר החשובים ביותר של המשטר.
טראמפ הכריז בחודש שעבר כי "מצר הורמוז פתוח ופועל" וכי לארה"ב שליטה מלאה במעבר הימי. "יש לנו את המצור. אף אונייה לא עוברת אלא אם אנחנו רוצים בכך", טען טראמפ. ואולם, נתוני הספנות מציגים תמונה שונה בתכלית. לפי נתונים ראשוניים של חברת המעקב קפלר, רק שש אוניות סחורות עברו אתמול במצר: חמש מהן נכנסו למפרץ ורק אחת יצאה ממנו. זאת לעומת כ-125 כלי שיט מסחריים גדולים שעברו במצר מדי יום לפני פרוץ המלחמה.
גם אם אין מדובר בסגירה הרמטית, המצר, שדרכו עברו בעבר כ־20% מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם, נותר משותק כמעט לחלוטין. הנתונים אינם כוללים כלי שיט שעשויים לעבור כשמשדרי הזיהוי שלהם כבויים, אך הם ממחישים את הפער החריף בין הצהרות הממשל האמריקני לבין היקף התנועה בפועל.
איראן עצמה הבהירה השבוע כי לא תתחייב לפתוח את המצר כל עוד ארה"ב ממשיכה במצור ובתקיפות. במקביל, משמרות המהפכה הודיעו על כוונתם להרחיב את האזורים האסורים לשיט במפרץ ואיימו לפגוע בכל כלי שיט שייכנס אליהם ללא אישור.
מחיר המלחמה: הנפט חוצה את רף 100 הדולרים
ההסלמה האחרונה כבר מורגשת היטב בשוקי האנרגיה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט חצה היום את רף 100 הדולרים, לראשונה מאז יולי, לאחר שזינק בכ־25% מתחילת אוגוסט. העלייה נרשמה בעקבות גל התקיפות ההדדיות נגד מכליות, השבתת יצוא הנפט האיראני והפגיעה החות'ית במתקני אנרגיה בסעודיה.
לפי רויטרס, ארה"ב השמידה חמש מכליות איראניות בתגובה לניסיונות של משמרות המהפכה לפגוע בספינות מלחמה אמריקניות. איראן טענה מנגד כי תקפה עשר אוניות באזור הורמוז, בגל הפעולות הנרחב ביותר נגד הספנות מאז תחילת המלחמה.
ההתפתחויות מציבות את טהרן במלכוד. סגירת מצר הורמוז מעניקה לה מנוף לחץ משמעותי על ארה"ב ועל הכלכלה העולמית, אך במקביל היא חונקת את נתיבי היצוא והיבוא של איראן עצמה. "ככל שהכלכלה יורדת עמוק יותר למחתרת, כך גובר הצורך להשתמש במטבעות דיגיטליים", אמר הכלכלן הפוליטי האיראני סעיד לילאז. עם זאת, הוא הדגיש כי המצור אינו מוחלט: "יש בו חורים".