1.
עבים שחורים נקשרים ומתחברים זה לזה מעל שמי העולם הפיננסי הבינלאומי, מה שעלול להביא למשבר והפסדים אדירים בשוק ההון העולמי שישפיע על כל העולם וגם על ישראל - עוד לפני סוף השנה. תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב סביב 5%, מה שאומר שמי שרוכש אג"ח של ממשלת ארה"ב בסכום של 100,000 דולר יקבל בעוד עשר שנים 162,890 דולר.
הפעם האחרונה שבה התשואה הייתה 5% הייתה באוקטובר 2023 (5.021% ליתר דיוק), אבל קודם לכן, ביוני 2007, התשואה הייתה בשיא של 5.33%, ממש ערב המשבר הפיננסי הגדול שפרץ בספטמבר 2008 עם התפשטות מחלת הסאב-פריים האמריקאית לכל העולם.
בכדי לרפא מחלה ממארת זו בטרם עת, שר האוצר האמריקאי מנסה ממש בימים אלה להנפיק אג"ח קצר של ממשלת ארה"ב ובכסף שיצבור לרכוש אג"ח עם מח"מ ארוך של ממשלת ארה"ב, עשר עד שלושים שנה, בכדי שהתשואות לטווח ארוך תרדנה. לפי שעה ניסיון זה לא הוכתר כהצלחה.
האמת פשוטה: ארה"ב צוברת גירעונות תקציביים שעולים ללא הפסקה, גם בגין המלחמה מול איראן, מה שמביא לעלייה בריבית שממשלת ארה"ב צריכה לשלם העומדת על טריליון דולר לשנה. ריבית בלבד, מעבר להחזר הקרן, ו-1.25 טריליון דולר לשנה כולל הריבית לקרנות ממשלתיות.
2.
בתום מלחמת העולם השנייה שיעבדה ארה"ב את יפן שהובסה. יפן נאלצה לייצר, לארוז, לשלוח סחורות לארה"ב, מרכב ועד מכונות, חלקי חילוף, ביגוד ופריטים לתעשיית המחשבים ומפעלי שבבי הזכרונות. ארה"ב שילמה ליפנים באמצעות כסף שהדפיסה ללא הפסקה. אחרי משבר הקרקעות והנדל"ן האדיר ביפן בשנת 1991, שבו התפוצצה הבועה היפנית, יפן הנהיגה מדיניות מוניטרית שגויה לחלוטין של ריבית שלילית ואפסית.
כתוצאה מכך, המוסדיים ביפן - קרנות פנסיה וקרנות חסכון ארוכות טווח - העדיפו לרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב בתשואה גבוהה מאוד לעומת תשואת המינוס שהשיאו אג"ח יפניות. התוצאה: קרנות הפנסיה והמוסדיים ביפן מימנו בכבדות לאורך עשרות שנים את הגרעון הממשלתי האמריקאי ואת רמת החיים הגבוהה בארה"ב. במקביל לשעבוד היפני, האמריקאים נהגו לחסוך בסביבות אפס או אפילו חסכון שלילי לאורך שנים.
לא עוד. הנגיד היפני שמונה בתחילת 2024, קאזו אואדה, החל להעלות הריבית במרץ 2024. תשואת האג"ח לעשר שנים ביפן, שהייתה שלילית טרם תחילת כהונתו, הפכה לתשואה חיובית בתוך מספר שנים, והיום כבר קרוב ל-3%. המוסדיים ביפן כבר לא מחפשים תשואות אצל ארה"ב בהיקף שהיה בעבר, משום שעם 3% התושבים היפנים יכולים להסתדר. כתוצאה מכך פחתו אחזקותיה של יפן באג"ח האמריקאי, וביוני השנה היפנים החזיקו 1.12 טריליון דולר חוב אמריקאי לעומת כ-1.3 טריליון דולר בשנת 2021.
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט לחוץ (בצדק), ומבקש מהיפנים באופן גלוי ובסתר להמשיך לרכוש אג"ח אמריקאי. האמריקאים מזכירים ליפנים כי ארה"ב היא המועצה השומרת על שלום העולם ועל יפן כאחד, וכחלק מ"העסקה" היפנים צריכים להחזיק בחוב אמריקאי, גם למימון השמירה.
בעיית האג"ח האמריקאי המחוזק ע"י היפנים תחריף ככל שיתקרב חודש מרץ 2027, סוף שנת התקציב היפנית, אז יותר ויותר כסף יפני יחזור הביתה, מה שיביא ללחץ לעלייה בתשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב בשל המכירה שתימשך ע"י היפנים. המשמעות היא עוד משקולת במשבר הפיננסי העולמי המתהווה.
למעשה, שלא במתכוון מצטרפת יפן לעוד מדינות שמנסות להפחית את החזקת האג"ח האמריקאי, מסיבות אחרות. לאחר הקפאת נכסי האג"ח האמריקאי בבעלות רוסיה, בשל הפלישה לאוקראינה, עוד מדינות מנסות למצוא חלופה להשקעותיהן שאינה תלויה בארה"ב. מדינות אינן אוהבות לראות את ארה"ב מקפיאה את נכסיהן וחסכונותיהן.
בדרך כלל, כאשר ישנה עליה בתשואות והריבית בשווקים, מחיר הזהב אמור לרדת, כי עלות החזקתו היא הפסד הריבית האלטרנטיבית שאותה הזהב אינו נושא. מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 מחירי הזהב החלו לעלות, בתחילה באיטיות ובהמשך בעוצמה, מ-1,900 דולר לאונקיית זהב ל-5,400 דולר לאונקיה בתחילת מרץ השנה, ועתה המחיר מסתובב על כ-4,300 דולר.
מדינות רבות מרחיבות בהתמדה רכישה פיזית של זהב בכדי להבטיח לעצמן מטבע חוץ שאינו תלוי בארה"ב - מדיניות DEDOLARIZATION, כלומר ירידה בהסתמכות על הדולר האמריקאי.
הרוכשות הגדולות של זהב הן סין, שרכשה בשנים האחרונות 350 טונה זהב והיקף החזקתיה הגיע ל-2,300 טונה; פולין, שהגדילה ב-140% ל-550 טונה זהב; טורקיה, שהגדילה את הרכישות ב-55% ל-614 טונה, חלק עבור איראן תוך עשיית רווח מהתיווך; והודו, שרזרבות שלה הגיעו ל-880 טונה. ישראל מכרה לפני עשרות שנים את יתרות הזהב שלה.
3.
עד בחירות האמצע ב-3 לנובמבר ממשלת ארה"ב תעשה כל מאמץ שלא להתגלות במערומיה, באמצעות מכרזים קטנים יותר לאג"ח ארוך טווח, מכרזים גדולים יותר לאג"ח קצר טווח, רכישות אג"ח ע"י ממשלת ארה"ב שהממשלה הנפיקה בעבר בכדי להרגיע ציבור המשקיעים באמצעות "החלקת עקום התשואה".
ההערכה שלי היא כי לאחר הבחירות יו"ר הפד יעלה את הריבית ביתר שאת בכדי להפחית את האינפלציה הנובעת עתה בעיקר מהזינוק במחירי הנפט והאנרגיה, ובכך להרגיע את הצפי להמשך העלייה בתשואות לטווח ארוך.
איתות כזה, אולי בחוזקה, יביא לירידה בצפי האינפלציה ויכול להרגיע את המערבולת הפיננסית הנוכחית ואת החשש ממשבר, ויכול אפילו להועיל לשוק המניות. בנוסף, לאחר בחירות האמצע בתחילת נובמבר, הממשל האמריקאי יוכל בייתר קלות לצמצם תקציבים פדרליים, שעתה אי אפשר לבצע. צמצום התקציבים הפדרליים לא יועיל לשוק המניות.
לפי שעה, בריביות כה גבוהות בארה"ב, ועם תשואות כה גבוהות, הכדאיות להשקיע במשק האמריקאי יורדת, הכדאיות להשקיע בשוק המניות יורדת - אם אפשר לקבל החזר כה גבוה עבור השקעה באג"ח, למה לקחת סיכון מוגבר בהשקעה בשוק המניות.
זאת ועוד, המכפיל בשוק ההון האמריקאי (כלומר, כמה שנים לוקח להחזיר השקעה) של מדד 500 P&S בארה"ב נע בין 24 ל-28 בשנים 2023-2026, ועכשיו כ-26. זאת לעומת ממוצע היסטורי של 15 מאז סוף המאה ה-19. כלומר, כרגע שערי המניות מאוד גבוהים. המכפיל של הנאסד"ק נע בין 28-34, בהתאמה, עכשיו 28.5 כמו הממוצע הרב שנתי.
המשמעות היא כי אם יהיה המשך עלייה בתשואות, יהיה תיקון בשערי המניות שיירדו, ואף עלולים ממש ליפול, כך שמכפיל המניות יירד לרמות הממוצעות הרב-שנתיות.
4.
המגייסים האדירים ביותר של חוב בשנה האחרונה היו חברות ההייטק ובעיקר העוסקים בפיתוח, העמדה ויישום של שירותי בינה מלאכותית, בהיקפים אדירים. כל החברות בתחום חייבות מאות מיליארדי דולר לציבור המשקיעים שרכש את האג"ח שלהן.
ב-12 החודשים האחרונים החברות אלפאבייט (היא גוגל), אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל, גייסו בהנפקות אג"ח 220 מיליארד דולר, עליה של 500% לעומת שנה קודם לכן. ההתחייבויות למעשה גדולות יותר, מפני שחלק מההתחייבויות של חברות הענק אינן מופיעות במאזניהן ומוסתרות באמצעות חוזים ארוכי טווח לרכישת שירותים ארוכי טווח מחברות אחרות, סכום שאולי הגיע ל-1.65 טריליון דולר.
אולי אלה החובות אדירים של חברות הענק האמריקאיות, שיהיה מאוד קשה לגלגל בשנים הבאות אם הריבית לפדיון אג"ח תישאר גבוהה, הם אלה שמביאים את ראשי חברות הבינה המלאכותית לנסות לעצור את המרוץ המטורף בהשקעות, שכלל לא ברור איך יניבו תשואה כפי שהחברות ציפו בעת גיוס ההון.
אולי זאת אחת הסיבות לאזהרות חברות ה-AI שיש סכנה לאנושות בגלל שסוכני בינה מלאכותית החלו להשתולל בפועל וקשרו קשר עם מחשבים וסוכנים אחרים בחברות אחרות ללא הסכמת וידיעת מפעיליהם.
ראשי ה-AI אומרים כי דרושה אסדרה, רגולציה, אולי של החברות עצמן על עצמן. הממשל האמריקאי בוחן הסוגייה, בעיקר מפני שאין אפשר לתאם עם הסינים, המעצמה היחידה מול ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית שממשיכה להעצים את יכולותיה. אולי הנושא יעלה בשיחות הפסגה בין מנהיגי ארה"ב וסין, טרמאפ ומקבילו שי ג'ינפינג, שנקבעה ל-24 בחודש בבית הלבן.
על רקע תנאים אלה בהחלט יכול לבוא תיקון, ואולי חד, בשוק המניות באמצע דצמבר. אם האינפלציה תמשיך לעלות בגלל המלחמה שאינה נגמרת בין איראן לארה"ב, דרך מנגנון מחירי הנפט ועלויות השיט, בהחלט ייתכנו עליות ריבית ע"י הפד לאחר דיונים ב-27-28 לאוקטובר וכן בהחלטה של 8-9 דצמבר השנה.
אמצע דצמבר הוא זמן טוב לחשבון נפש של המשקיעים בשוק ההון בארה"ב והעולם: רבים יוצאים לקראת סוף דצמבר לחופשות חג המולד וחופשת סוף השנה, רבים יחששו להישאר עם פוזיציות פתוחות בימים של בואך סוף השנה, על רקע התנאים שצוירו פה בעולם הפיננסי הבינלאומי, כך שתיקון בשערי המניות בהחלט סביר, וכאמור - אולי אפילו תיקון חד, אם מנהיגי העולם ומנהיגי שוק ההון וחברות הענק לא יעשו צעדים מתואמים למניעת גל ההלם.