בשבעה בספטמבר, ממש על הבאזר שלפני סגירת הרשימות לכנסת, פרסם יו"ר מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט הודעה שבה בירך את משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, על הצטרפותו לרשימה שלו לכנסת.
העובדה שאדם כמו דוידוביץ' נכנס לפוליטיקה לא הפתיעה אף אחד. מדובר בראש הרשות הבולט ביותר בצפון, שבשלוש השנים האחרונות צבר קילומטראז' בכנסת ובעבודה מול הממשלה, אבל גם הרבה תסכול בדרך, כשהוביל את המאבק על זכויותיהם של תושבי הצפון, שפונו מבתיהם עם כניסת חיזבאללה למלחמת חרבות ברזל, ושבו אליהם לפני שנה וחצי.
מה שהפתיע היה המיקום שלו ב"ישר!", במקום ה-40 הלא ריאלי. היה מצופה שאדם מנוסה כמוהו יגיע היישר לצמרת הרשימה ולא יסתפק בדשדוש מאחור. אלא שמתברר שליו"ר פורום קו העימות דווקא הוצע להתמקם גבוה, בין חמשת הגברים הראשונים, אבל הוא סירב בנימוס והעדיף לקבל על עצמו, לדבריו, את תפקיד שר התשתיות הלאומיות והאחראי על הצפון והדרום, ומי שאמור להיות מופקד על תקציבים של עשרות מיליארדי שקלים.
"אני לא הולך להיות בשום אופן ובשום דרך חבר כנסת", הוא אומר. "הזדמנה בפניי ההצעה לסייע בתפקיד ביצועי שיכול לשנות את פני המדינה, ובפרט את שני חבלי הארץ העמוקים והחבולים, שזקוקים לצמיחה: הצפון והנגב. אני לא רוצה להיות פרלמנטר שמדבר בוועדות".
זאת לא בושה להיות חבר כנסת.
"ממש לא. אבל אני לא רואה את עצמי כחבר כנסת. אני איש ביצוע, ואני אוהב לחרוש את השטח ולפעול לקידום מיזמים ותהליכים שיריצו קדימה את הגליל בחינוך, ברפואה ותשתיות. אני מעריך חברי כנסת שבאים כדי לעבוד, ויש כאלה, מתי מעט, שעושים את עבודתם הפרלמנטרית נאמנה. לאלה אני מצדיע. ראיתי איך עבדו במהלך המלחמה, בעיקר בוועדת הכספים. אבל כמי שהיה יושב ראש פורום קו העימות וראש מועצת מטה אשר במלחמה הארורה הזו, אני שואף להיות שר ביצועי. וכפי שגדי ראה את זה, שר התשתיות שאחראי על הנגב והגליל".
איזנקוט מתכוון לבטל את משרד הנגב והגליל?
"אריאל שרון היה שר התשתיות הלאומיות. זה היה מוסד ביצועי שכלל גם את האנרגיה, הכבישים והמסילות. אם רוצים לפתח את חבל הארץ שבו נולדתי וככל הנראה שבו אסיים את חיי, צריך לשלב את הטיפול בנגב ובגליל בתוך משרד התשתיות, כי הצפון והדרום הם השכפ"ץ, המגן והעתיד של מדינת ישראל".
הוא בן 59, גר במושב בוסתן הגליל עם קרן ושלושת ילדיהם. את צעדיו הראשונים בזירה הציבורית החל בשנות ה-90 בעיריית עכו, שם טיפס בסולם התפקידים מעוזר מנכ"ל ועד למינויו כמנכ"ל העירייה. בהמשך הרחיב את פעילותו ברמה האזורית והלאומית כשכיהן כמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל. בשנת 2018 נבחר לראש המועצה האזורית מטה אשר ולסגן יו"ר אשכול רשויות גליל מערבי. במקביל לניהול השוטף של המועצה, קיבל על עצמו את תפקיד יו"ר פורום קו העימות, שבו הוא מכהן גם היום.
מיד אחרי הפרסום על הצטרפותו לפוליטיקה, הוציא מכתב לתושבי מטה אשר, שבו הבהיר שהוא לא הולך לשום מקום וממשיך למלא את שני התפקידים. סוג של צפירת הרגעה למי שלא הלכו לבחור בכלל בבחירות המוניציפליות האחרונות, כי דוידוביץ' היה המועמד היחיד לראשות המועצה.
ראיינתי אותו אינספור פעמים בתוכנית שלי ברדיו צפון, בתשע השנים האחרונות. מדובר באדם מסור מאוד, ערכי ופיקח, שיודע להלך בין הטיפות, מה צריך להגיד ולמי ואיך לא להרגיז את מקבלי ההחלטות יותר מדי, גם כשאתה לעומתי. סט תכונות שהיו יכולות לסייע מאוד לרשימה חסרת הניסיון של איזנקוט, שלצערו לא הצליח לשכנע אותו להיות חלק משמעותי ממנה.
"נער הייתי וגם בגרתי, וכשאני מביט על כל אלה שמתיימרים, רוצים, שואפים או חולמים להיות ראש ממשלה, אני מחפש מי שמביט בגובה העיניים לתושב ולא מוכר צ'יזבטים, ואומר את מה שהעם רוצה לשמוע, אלא את האמת. גדי יכול לחבר בין חלקי העם, לתקן את מה שדרוש תיקון ולהוביל אותו קדימה. מכל המעמדים ראיתי בו את הענווה, את האדם הטוב שיעטוף את המדינה בחום ואהב אותה".
אין ספק שאיזנקוט ראוי ומוערך, אבל הוא לא פוליטיקאי.
"אולי זה יתרון. פוליטיקאי הפך למילה נרדפת למי שמספר לך את מה שאת רוצה לשמוע. ולא אדם שמספר את הסיפור הישראלי של להיות ביחד, להיות ישירים וישרים ולא נכלוליים".
להיות פוליטיקאי זה לדעת לשלוף סכינים כשצריך ואיך להעביר חוק.
"גדי לא צריך להעביר חוק. כשמדברים על בנט או על כל מועמד אחר, אז יכול להיות שחסר לו אולי ותק פוליטי, אבל בעיניי זה יתרון ולא חיסרון. כי הפוליטיקאים מתקלקלים מהר מאוד. הוא רוצה להביא פוליטיקה מסוג אחר, להיות חלק מהעם, בלי לרמות אותו".
אני מזכירה שגם בנט ירד לשטח ודיבר בגובה העיניים.
"אני מסכים. אבל בנט כבר נכווה ברותחין והיום הוא נזהר בצוננים. הוא יותר פוליטיקאי. אני מחפש את האמת, היושרה והניסיון שלו בצה"ל, כי אין מקום שהוא כור היתוך כמו צה"ל".
מי שהיה גנרל בצבא, הוא לא בהכרח פוליטיקאי טוב. אנשי השלטון המקומי כמוך, שעבדו מול השלטון המרכזי באופן יומיומי, מבינים את השפה ואת ההתנהלות. פוליטיקה זה לא צבא.
"אנשי השלטון המקומי הוכיחו לאורך השנים החולפות שהם עמוד השדרה של מדינת ישראל, ובלעדיהם המדינה לא הייתה שורדת את המכה הגדולה ביותר שספגה מאז הקמתה".
ערב אל-ערמשה נמצאת בתחום השיפוט של המועצה שלך. אתה מזדהה עם אמירתו של איזנקוט שלא יקים ממשלה עם מנסור עבאס?
"גדי יקים ממשלה עם כל מי שיעמוד בשלושת העקרונות המהווים את עמודי התווך: הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוצק, דמוקרטית וליברלית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, וחובת שירות לכל, שירות בצה"ל, שירות לאומי או שירות אזרחי, לפי המתווה שייקבע".
שאלתי אותו אם בעמידתו הפומבית מאחורי איזנקוט, הוא לא פוחד להיות אביחי שטרן הבא אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, ולהפוך או לשק חבטות או לראש רשות שמתעלמים ממנו. "מעולם לא עשיתי שיקולים אישיים כשנקטתי עמדות שנגעו לעתיד ילדיי, הוריי או התושבים שלי".
גם שטרן לא שקל שיקולים אישיים, ועבר התעללות שיטתית מצד רוב שרי הממשלה.
"אביחי שילם ואני משלם. שילמתי התעלמות. ובכל זאת, מה שהוביל ומוביל אותי כנר התמיד וכאור לפני המחנה זה מה טוב לתושבי מטה אשר וקו העימות. אני שליח מצווה ומשרת ציבור. מי שחושב להתעמר בי או בתושביי עושה מקח טעות. מי שמתעמר בתושבי קו העימות הישראלי או משרת ציבור כזה או אחר, הציבור יוקיע אותו ויתחשבן איתו. אני לא פוחד מאף גורם ממשלתי, מהממשלה או מראש הממשלה. אני מכבד כל אדם, גם כשהוא מעדיף להפנות לי את הגב".
מה היה הרגע הכי קשה שלך בשלוש השנים האחרונות?
"אני לא רוצה לבחור רגע קשה, אלא ברגע מכונן. את ליווית אותנו בתשע השנים האחרונות בנושא המיגון של קו העימות. ואת יודעת איך עבדו עלינו, כמה שיקרו לנו. אנחנו עוד מעט בשנת 2027, כמעט תשע שנים אחרי ההכרזה של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הפנים דאז, שימגנו את הצפון. אנחנו עדיין נלחמים על ממ"דים ביישובי הגדר. נכון לעכשיו, ביישובים כמו ערב אל-ערמשה, אדמית וחניתה, יש סדר גודל של 35% מהתושבים שאין להם מיגון. ואני מדבר על יישובי גדר. ביישובים מרוחקים יותר המצב יותר גרוע.
"ואת יודעת מה? זה הדבר הקדוש ביותר. הזכות לחיים, ולא למוות. וכשמזלזלים בחיים, הכל מתגמד. זה מדהים שכל דבר שקשור לצפון הופך למאבק, למלחמה. כל זה על דברים שהמדינה הייתה צריכה לתת לנו בדין. ומכאן אני רוצה לקחת אותך לסוגיה שבנפשי. סוגיה שאלחם ואנצח בה מול כל ממשלה שתקום. כשעומדים ראש הממשלה ושר האוצר ומכריזים על חקיקה להטבות מס שכל כך נדרשות ויכולות לקדם את הצמיחה בקו העימות ולא עומדים בהבטחתם, זה דבר שלא יכול לקרות.
"ומה שעוד יותר אבסורדי זה שהם נותנים את זה לכל בוחריהם האחרים ולא לתושבי קו העימות. אני אלחם עד טיפת הדם האחרונה שהאנשים הלא כנים האלה ישלמו את המחיר על העבודה בעיניים למי שמגן על הארץ הזאת בגופו ובגוף ילדיו. ישב מולי שר האוצר, הסתכל לי בלבן של העיניים ואמר אתם תקבלו. אבל כל מה שנעשה היה אך ורק ממניעים פוליטיים צרים".
כאמור, דוידוביץ' יודע היטב לשמור על נימה ממלכתית ודיפלומטית, לשייף את הקצה החד של העוקץ לפני שהוא מחדיר אותו לעור ולעשות את זה באלגנטיות. שיכאב, אבל לא יפגע. לכן הוא גם נזהר בכבודו של נתניהו, כשאני מנסה להבין אם נפגע כשראש הממשלה העדיף להגיע בשבוע שעבר לטבריה ולא לקו העימות.
"אני לא רוצה לעסוק באיפה נתניהו היה ולאן הוא הגיע. אני רוצה להישיר מבט גם לנתניהו ולכל מי שהוביל את המדינה. תראו את תושבי קו העימות שפונו מבתיהם, ותראו לאיזה שפל הבאתם אותם ואת הצפון. הדבר החשוב ביותר כרגע, שקשור ליישובי הצפון ולקו העימות, זה הנושא הכלכלי והביטחוני. שני גורמים שיכולים להרים את הצפון ובעיקר את קו העימות, או להפיל אותם: ממשלה שאמורה לטפל ב-250 אלף תושבים בלי שהיא נותנת כלים להרים פה תעסוקה, כלכלה, חקלאות, היא ממשלה פושעת שמוכרת את התושבים בנזיד עדשים. לא נסכים שיתנו לנו פירורים.
"אנשים לא מבינים עד כמה המצב גרוע. העסקים בצפון משוועים לסיוע ממשלתי אחרי שלוש שנים שבהן היו סגורים. מתן מענקים הוא תנאי הכרחי אחרי דימום וגסיסה. ענפי התיירות והחקלאות ספגו מכה אנושה וללא תמריצים לא ניתן יהיה להתרומם, בטח כשעדיין מרחפת מעל סכנת התלקחות מלבנון.
"ענף התיירות בקו העימות מצוי במגמה קיצונית, כשחלק ניכר מהפעילות מושבתת ולא נפתחה עקב קשיי תזרים מימוני, ובכלל זה התחשבנות שלא הסתיימה מול רשות המיסים, וגם הדרה ופחד להגיע למקומות שבהם נשמעים מדי יום הדי פיצוצים".
גם במהלך הקדנציה האחרונה לא הסכמתם וזה מה שקיבלתם. לא סופרים אתכם.
"נפגשנו עם ארבע מפלגות שרוצות להיות מפלגות שלטון והודענו שמפלגה שלא תחרוט על דגלה את שגשוג הצפון, לא את שיקום הצפון, אלא זו שלא תסייע לו לפרוץ קדימה, היא מפלגה שלא נמליץ לתושבים שלנו לבחור בה. אז נכון שכל אחד מהאזרחים מצביע לפי נטיית הלב בקלפי, אבל אנחנו נדרוש ונצעק לא להצביע".
נפגשתם עם הליכוד?
"נפגשנו עם איזנקוט, עם בנט, עם ליברמן ועם גולן. פנינו כמובן גם לנתניהו ואנשיו שוקלים וחוככים אם להיפגש איתנו".
ומה עם סמוטריץ'?
"לא קיבלנו תאריך לפגישה. הוא עושה קמפיינים להתיישבות בצפון. מוטב היה שבמקום זה היה משקיע יותר כסף בצפון".
אנשי הציונות הדתית, חובשי כיפות, מציפים את היישובים בצפון, כמו מטולה למשל. מתעורר חשש בקרב חלק מהתושבים שהם ישנו את הצביון שלהם. אתה חושש מזה?
"מעולם לא נקטתי בעמדה של פסילת מישהו שמגיע למקום מסוים. הפירמידה הפוכה. במקום לשלוח אנשים מתמריץ אידיאולוגי, הייתי מעדיף שמדינת הסייבר והביטחון לא תשלח לצפון אנשים, אלא שהאנשים ירצו לבוא מעצמם".
זאת ביקורת על שרת ההתיישבות אורית סטרוק? יכול להיות שהיא לא מילאה את תפקידה כמו שצריך בצפון?
"סטרוק היא לא הבעיה שלי. הבעיה היא שמדינת ישראל נותנת אגוזים למי שאין לו שיניים, מפלה בין אזרחים לאזרחים".
למי אתה מתכוון?
"תבדקי מי קיבל ומי לא".
למה לא להגיד איו"ש וזהו?
"כי זה לא רק. בחצי השנה האחרונה גם איו"ש וגם ערים בדרום ובצפון שאינן בקו העימות קיבלו הטבות מס, ושיבושם להם. אבל תושבי קו העימות היו צריכים לקבל אותן לפניהם".
הטחת האשמות בממשלה היא ברירת מחדל נוחה. אבל אין ספק שחלק מהאשמה נופל גם על כתפיהם של ראשי הרשויות בצפון. די לראות איך מתנהלים המקבילים שלהם בדרום, כולם יחד, כאגרוף קפוץ, לעומת הצפוניים, שלא מצליחים ליישר קו לגבי שום דבר, וכך יוצא שכל ראש רשות אומר דבר אחר.
דוגמה קלאסית לכך הייתה במסיבת עיתונאים דחופה שקיימו ב-27 באפריל 2026 במושב שתולה, שבה הודיעו על השבתת הלימודים ביישובי הגדר ומעבר למדיניות התגוננות עצמאית. ראשי הרשויות הודיעו חגיגית על הפסקה מיידית של פעילות מערכת החינוך ביישובי קו העימות. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת פיקוד העורף, שהמשיך לאפשר קיום לימודים באותם אזורים תחת הגבלות מסוימות.
ראשי הרשויות דרשו מהממשלה שלא לעצור את הלחימה בצפון עד לפירוק מוחלט של ארגון חיזבאללה מנשקו. ההצהרה הייתה עוצמתית. הביצוע דרדלה. יישום ההשבתה נתקל בקשיים ובמחלוקות, כשבחלק מהמקומות המערך המשיך לפעול או התפתח דיון מול ההורים ומשרד החינוך. קובעי המדיניות הבינו מהר מאוד שאין צורך להתרגש מהאולטימטום הריק.
"אצלנו יש גיוון פוליטי בקרב ראשי הרשויות, ובדרום זה יותר הומוגני, מה גם שיש שם פחות ממחצית ממספר ראשי הרשויות בצפון. ראשי הרשויות לא רוצים לצאת חוצץ נגד הממשלה, זאת בעיה להפגין חזית אחידה. למרות שהיו פעמים שבהן היינו מאוחדים ועמדנו יחד. כשזה לא קרה, כמו במסיבת העיתונאים בשתולה, כשחלקם לא קיימו את ההחלטה, ככה זה נראה. אני אוהב את כולם ואני מקווה שהלקח נלמד".
תגיד, יש לך מושג למה לא עמד אף מועמד מולך בבחירות האחרונות?
"אולי היו נסיבות וסיבות לא להעמיד נגדי מועמדים. אני לא יודע. אבל אם יש דבר אחד שלא תשמעי בריאיון הזה, זו לא זחיחות, לא יהירות מול האתגרים שעומדים בפנינו. כל בוקר אני שואל את עצמי האם אני נהנה ונחוש כדי להמשיך".
אתה נהנה ונחוש כדי להמשיך?
"לפעמים אני לא נהנה, אבל יש לי רצון עז להמשיך ולשרת את תושבי מטה אשר וקו העימות. וחוץ מרצון יש לי את האהבה אליהם שמנצחת את הכל".