הגופה בקושי התקררה, אבל סכסוך הירושה המר ניצת כבר במהלך השבעה. אחד האחים, שטיפל באם בשנותיה האחרונות, דרש לפצות את עצמו ולקנות את חלקי אחיו ב"מחיר רצפה", בעוד שהם התבצרו בדרישה למכור את הנכס למרבה במחיר. בחסות המאבק על הדירה שהורישה האם בפתח תקווה בינואר 2020, נכס ששווה שני מיליון שקלים, הופקר לחלוטין.
נרקומנים שזיהו את הטרף הקל לא הסתפקו בקורת גג חינמית, אלא פשטו על הדירה ופירקו אותה מבפנים. "הם אשכרה עקרו תשתיות חשמל כדי למכור חוטי נחושת", משחזר אהרון, אחד האחים המעורבים בסכסוך. "אבל תהרוג אותי, לא מבין למה הם חפרו בקירות ותלשו צינורות. מה יש להם לחפור בקיר? אני גם לא מצליח להבין למה הם שברו בלטות".
רק לפני כשבוע האחים הצליחו סוף סוף להגיע להסכמה: "זה היה סיוט וגם עלה הרבה מאוד כסף", הוא מודה. כמה? הדירה המרוסקת נמכרה ב-1.5 מיליון שקלים בלבד. תוסיפו לזה אובדן שכירות של 4,000 שקלים בחודש לאורך חמש שנות הפקרות (240 אלף שקלים), ותקבלו שורה תחתונה כואבת: הסכסוך עלה ליורשים 740 אלף שקלים - הרבה יותר מהסכום שעליו התווכחו מלכתחילה.
וזה לא המקרה היחיד שהגיע לאחרונה לסיום עגום, שבו דם רע הופך נכס נדל"ן לחורבה ומוביל להפסד כספי אדיר. כשסכסוכי ירושה מתפוצצים והיורשים הופכים לשותפים בעל כורחם, מספיק שאחד יתנגד כדי לתקוע הכל לשנים. קחו לדוגמה דירת ירושה בצפון הישן של תל אביב, נכס ששווה היום למעלה מ-4 מיליון שקלים: ההורים נפטרו, ומיד עם תום האבל, אחד האחים - שסבל מבעיות כלכליות ומאגרנות כפייתית - החליט שזו ההזדמנות שלו. הוא פלש פנימה, החליף את המנעולים, וסירב לאפשר לאחיו אפילו להיכנס להעריך את הנכס.
בזמן שהאחים ניהלו מולו מלחמת התשה משפטית בניסיון להוציא צו פינוי ופירוק שיתוף, הוא הפך את הנכס למזבלת אלקטרוניקה דחוסה עד התקרה. הוא דחס פנימה טלוויזיות CRT, מקררים ישנים וסוללות פגומות שדלפו ואכלו את הריצוף המקורי, בזמן שהמקררים החלידו ומחצו את הרצפה תחת כובד משקלם. "הפינוי שקרה לפני כחודש, הפך פה מסתם סבלות למבצע סיוט שעלה יותר מ-50 אלף שקלים", מתאר אלברט, אחד האחים, את גודל הנזק. לדבריו, "זה דרש מיון של פסולת אלקטרונית ושינוע לאתרי מחזור מורשים, לצד תיקון הנזקים שגרמו כל הסוללות". אם מוסיפים לזה את שכר הטרחה לעורכי הדין על שנות הדיונים ואת אובדן השכירות באזור המבוקש ביותר בארץ, ההפסד הכספי הכולל זינק למאות אלפי שקלים נוספים.
לכאורה, מדובר רק בירידת ערך הנכס, הידרדרות פיזית (רטיבות, מזיקים ולעיתים פולשים), עלויות שיקום והפסד דמי שכירות. אבל בפועל, הנזק הכלכלי בסכסוכים כאלה משמעותי בהרבה. עו"ד שי מורדוב, העוסק במשפט אזרחי-מסחרי ומומחה לנדל"ן, מסביר כי תשלומי הארנונה, ועד הבית והחשבונות ממשיכים לרוץ גם לפני רישום הנכס. במקביל, קונים סבלניים מנצלים את היחלשות כוח המיקוח ככל שהסכסוך נמשך.
המציאות מלמדת כי מקרים קיצוניים כאלה 'מתפוצצים' לא פעם בפרויקטים של התחדשות עירונית, כשצריך לאתר יורשים שהם כבר דור שלישי. בלא מעט מקרים, היורשים פשוט הרימו ידיים מהמאבק המתיש, והנכס הופקר ונשכח ככל שהדור המקורי הלך לעולמו. אבל לדבריו, כשמדובר בקרקע שנמצאת בהליכי תכנון, המכה כואבת שבעתיים. בשלב הרגיש של איחוד וחלוקה, בעלי הזכויות חייבים להתאגד ולפעול כקבוצה. יורשים מסוכסכים או מנותקי קשר משלמים ביוקר: מימוש הקרקע נדחק לסוף התור, והם נבלעים על ידי שותפים חזקים. במקרה הרע, ייעוד הקרקע והערך יתרסק. ואם הפגיעה הזו לא מספיקה, הם יחטפו מס שבח והיטל השבחה שינחתו עליהם, עוד לפני שראו שקל אחד מהנכס.
אז איך נמנעים להיקלע לסאגה כזו, שבסוף מגלחת מהחשבון של היורשים הרבה מאוד כסף? שוחחנו עם עו"ד מורדוב כדי להבין.
איך מונעים ויכוח על שווי הנכס ועל קבלת ההחלטות?
ממנים שמאי מוסכם מראש, כך שקביעתו מחייבת את כל היורשים ומונעת מראש ויכוחים על השווי. במקרים רגישים או מורכבים, שבהם העומס הרגשי המשפחתי עלול לשתק את קבלת ההחלטות, עדיף למנות מנהל עיזבון חיצוני ומקצועי, מנותק מהדינמיקה המשפחתית.
מה עדיף? הסכם בין היורשים או הליך משפטי?
עדיפה כמעט תמיד פשרה, גם אם נראית "גרועה" מנקודת מבט של יורש בודד, על פני התדיינות משפטית ממושכת. הליך כזה גוזל שנים, מייקר את העלויות, ובעיקר מחליש את כוח המיקוח של היורשים מול קונים פוטנציאליים.
מה עושים עם הנכס בזמן שאין הסכמה סופית?
אסור להשאיר אותו ריק. יש להשכיר אותו, או לאפשר ליורש אחד לגור בו בתנאי שהוא משלם שכר דירה ליתר השותפים, כאשר התמורה מופקדת בידי נאמן עד להכרעה סופית בין הצדדים.
מי משלם ארנונה, ועד ותיקונים בזמן הסכסוך?
עד לחלוקה הנכס עדיין חלק מהעיזבון, והיורשים צריכים להסדיר ניהול משותף: מי מחזיק מפתח, מי מזמין בעלי מקצוע, תקרת הוצאה בלי אישור נוסף, וחלוקת ארנונה, ועד, ביטוח ותחזוקה. בנזק דחוף - רטיבות, פריצה, סכנת בטיחות - המתנה להסכמה מלאה מייקרת את העלות. תיעוד, חשבוניות והתכתבות כתובה חשובים למקרה של מחלוקת עתידית.
האם יורש שגר לבד בנכס חייב לשלם?
לא אוטומטית - צריך להסדיר זאת מראש ובכתב: האם משלם דמי שימוש, מאיזה מועד, ולמי, ואפשר גם להפקיד את הכסף אצל נאמן. ההסכם צריך לכלול ביטוח, תחזוקה, איסור על הכנסת דיירים או שינוי בנכס בלי הסכמה, ומועד לפינוי או לרכישת חלקי האחרים. בהיעדר הסכמה, החלוקה עשויה להיקבע בצו בית משפט.