המשק הישראלי העשיר הגדיל את הלוואותיו לחו"ל מאז פרצה המלחמה ב-109.75 מיליארד דולר נטו, לכ-350 מיליארד דולר בסוף הרבע השני של השנה, כך עפ"י נתונים רשמיים. מדובר בעלייה של 46%. ההלוואות של המשק הישראלי לעולם הן נטו, במכשירי חוב - כלומר היקף ההלוואות שהמשק הישראלי מלווה לעולם, פחות היקף ההלוואות שהמשק הישראלי נוטל ממשקים בחו"ל. היקף ההלוואות נטו שהמשק הישראלי מעמיד לגורמים במשקים אחרים בעולם מהווה כ-50.5% מהתוצר של ישראל, העומד עפ"י נתונים אחרונים על 692.4 מיליארד דולר. ישראל במקום הרביעי בעולם במתן אשראי נטו למשקים אחרים ביחס לתוצר, אחרי נורווגיה הראשונה (1.4 טריליון דולר הלוואות נטו לעולם במכשירי חוב, המהווים 278% מהתוצר העומד על 504 מיליארד דולר), שווייץ (900 מיליארד דולר הלוואות נטו, שהם כ-96% מהתוצר העומד על 942 מיליארד דולר) ויפן, עם הלוואות נטו במכשירי חוב של 3.2 טריליון דולר, המהווים קרוב ל-72% מהתוצר העומד על 4.47 טריליון דולר.
מקור העושר בנורווגיה המאפשר מתן הלוואות לעולם הוא בעיקר מתקבולי קידוחי הנפט והגז בים הצפוני. הכנסות נורבגיה ממיסוי הפקת הנפט והגז יגיעו השנה ל-686 מיליארד קרונה, הכוללים מס שולי של 78% על רווחי החברות המפיקות וכן הכנסות המדינה מבעלות על בארות הנפט והגז, בנוסף לדיווידנדים. למרות העושר הרב, מס הפחמן והאגרות מביאות למחיר בנזין שווה ערך ל-9.56 שקלים לליטר - מסוי כבד הנועד להותיר כסף לדורות הבאים.
מה שמאפשר לשווייץ להיות מדינה המעמידה אשראי לעולם הוא שיעור החיסכון האדיר של משקי הבית שנמצא בעלייה, עם זינוק של 27.4% מההכנסה הגולמית הפנויה לעומת 19.6% בשנת 1995. השווייצרים חוסכים וחוסכים - יש הטוענים שגם מתקמצנים - על רקע התפיסה הקלוויניסטית הדוגלת בחיסכון כדרך חיים וכרוכה באמונה דתית של הזרם בנצרות הפרוטסטנטית בעיר ז'נבה, שהפכה ללב הפועם של תנועה זו.
לעומת השווייצרים, יפן, שהייתה חסכנית בעבר, עוברת תהליך הזדקנות אדיר שהביא להפחתת שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה מ-15%-20% בשנות ה-70 וה-80 ל-0 (או אחוזים בודדים), או לחסכון שלילי קט בשנים האחרונות. היקף מתן האשראי למדינות מחוץ ליפן נובע ממדיניות הריבית האפסית ואף השלילית שהייתה נהוגה ביפן מאז 1991, עת היה משבר כלכלי, ועד לתחילת העלאת הריבית בשלוש השנים האחרונות לשיעור סביר יותר היום.
היפנים התרגלו להשקיע בחו"ל באמצעות רכישת אג"ח אמריקאי עם תשואה גבוהה יותר עבור קרנות הפנסיה והחסכון היפניות מאשר להלוות לממשלת יפן בריבית שלילית או אפסית, והתמונה נמצא עתה בשינוי קרדינלי.
היכולת המפתיעה של ישראל היא בעיקר בזכות תעשיית ההייטק, בין המובילות העיקריות בעולם בתחום, לרבות האקזיטים, רזרבות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל והמשך זרימת "השקעות זרות ישירות" המציפות את שוק ההון הישראלי בשיעורים מדהימים. שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה בישראל עומד על כ-12%-15% בשנים האחרונות, לעומת 10%-12% במדינות ה-OECD וכ-14%-15% בגוש היורו. חלק גדול מהחיסכון הזה הוא חסכון חובה עפ"י חוק, המוכר לכם כחיסכון פנסיוני שנע בין 12.5%-14.33%, גם באמצעות המעביד. חלק נוסף שמוכר לכם הוא קרנות ההשתלמות לחלק גדול מהשכירים ואף לעצמאיים.
חלק ניכר מהחיסכון בישראל בא לידי ביטוי ברכישת דירה ותשלום משכנתה, כשהחזר המשכנתה הופך למעשה להפרשה מהצריכה השוטפת (אף שמדובר בהחזר חוב). חלק מהחיסכון הישראלי מופנה לחו"ל באמצעות המוסדיים, מטבע הדברים, ומכאן הגידול במתן אשראי בעקיפין לחו"ל. עתה מתנהל דיון האם לדחות את תחילת גיל החובה להפרשה לפנסיה, בכדי להגדיל את שכר הנטו בידי העובד.
אחד הקריטריונים שמודדים הצלחתו של משק בעולם העסקי והמשקי הגלובלי הוא השקעות זרות ישירות, FOREIGN DIRCT INVETMENT, או FDI. השקעות זרות ישירות חשובות מפני שהן נחשבות למדד המשקף את האמון של ציבור המשקיעים בעולם במשק זה או אחר, את הכדאיות לא לטווח הקצר כמו כסף חם הנכנס לקנית מניות או אג"ח, אלא השקעות המאפשרות למשקיע הרוכש מניות או בונה מפעל חברת הייטק, לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים של החברה ולהשתתף בניהול החברה. כלומר, אלה הן השקעות בעלות אופק בינוני עד רחוק.
היקף סך ההשקעות הזרות הישירות בישראל היה ערב 7 באוקטובר 2023 239.2 מיליארד דולר. למרות המלחמה, ואולי גם בזכות הצלחותיה הטכנולוגיות של ישראל במהלכה, ההשקעות הזרות הישירות בישראל זינקו ל-329.6 מיליארד דולר עד סוף הרבע השני של 2026 - עלייה של קרוב ל-38%. אמון המשקיעים העולמיים בישראל גובר.
ההשקעות הזרות הישירות בישראל עמדו בחצי הראשון של השנה על 30.1 מיליארד דולר לעומת 10.4 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025, עליה של למעלה מ-190%. זינוק זה שיקף את חזרתם של המשקיעים הזרים בהיקפים רחבים והרחבת פעילות של ענקיות טכנולוגיה, ועלייה ניכרת בהזרמות ההון הישירות לעומת השנתיים שקדמו לכך. חברות טכנולוגיה זרות רבות, שכבר ביצעו רכישות עבר בישראל, החל מענקיות כמו אינטל, מייקרוסופט, אנבידיה וגוגל, מנהלות מרכזי מו"פ ענקיים. עסקאות הרכישות והמיזוגים, והאינטגרציה של חברות נרכשות חדשות לתוך פעילות אותן ענקיות, מגדילות את הפעילות העסקית בישראל, מה שהופך בהמשך לרווחים שנצברו ומושקעים מחדש במשק הישראלי ומתווספים לחשבון הכולל של השקעות זרות ישירות, או הוצאת רווחים כפי שנראה בהמשך, כטוב בעיניו של המשקיע הזר. בין המשקיעים ידועים וידועים פחות, אנבידיה, פאלו אלטו, גוגל, סיסקו, SERVICENOW ומיודעתנו הוותיקה אינטל, הממשיכה להגדיל השקעותיה מחדש בישראל.
ישראל, בהיותה מעצמת סייבר, מושכת משקיעים מכל העולם. הסייבר המשיך להוות עוגן מרכזי ברכישות של חברות זרות, בין היתר על רקע אתגרי האבטחה הגלובליים המורכבים והביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים לענן ולבינה מלאכותית והחשש הגדל לפריצות של סוכנים של ה-AI הבלתי נשלטים, כפי שמתברר בימים אלה. הרכישות נעות מסטארט-אפים קטנים עד בינוניים, דרך רכישות טכנולוגיה בתחומי עיבוד נתונים ועד לתשתיות לבינה מלאכותית ואופטימיזציה של חומרה ותוכנה למודלים, בדגש על ייעול תהליכים בארגונים, ניהול דאטה בקנה מידה רחב וכלים לשיפור פרודוקטיביות של מפתחים.
עוד תחום של עניין, למרות טלטלות מסוימות, הוא שוק הרכב העולמי. סקטור זה המשיך לראות פעילות רכישות סלקטיבית, במיוחד סביב טכנולוגיות נהיגה אוטונומית, חיישנים מתקדמים ועיבוד תמונה מתקדם. תחום נוסף שחזר לאופנה הוא הפארמה, שעדיין מושך עניין מצד חברות פארמה וציוד רפואי, חברות רב-לאומיות המחפשות חדשנות ישראלית בשילוב של בינה מלאכותית ברפואה, מכשור רפואי זעיר-פולשני וניתוח נתונים קליניים. סך כל ההשקעות הזרות בישראל, כולל ני"ע והשקעות אחרות מעבר להשקעות הישירות, הסתכמו ברבע השני של השנה ב-23.5 מיליארד דולר לאחר 3.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה, עת תבהלה אחזה בעולם ובמזרח התיכון עם חידוש התקיפות הישראליות, עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" החל מ-28 לפברואר.
גם החברות הישראליות חידשו את השקעותיהן הישירות בחו"ל. ברבע השני של השנה ההשקעות הישראליות הישירות בחו"ל היו כ-4.2 מיליארד דולר לאחר מימוש של 11.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה. עוד השקיעו ישראלים בחו"ל בניירות ערך סחירים 19.1 מיליארד דולר ברבע השני של השנה לאחר מימוש של 14.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה. סך כל ההשקעות של הישראלים מכל הסוגים, כולל הלוואות לחו"ל, אשראי מסחרי לחו"ל ופקדונות בחו"ל, הסתכמו ברבע השני של השנה ב-26.1 מיליארד דולר לאחר 4.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה.
כאמור, חוזקו של המשק הישראלי הוא בעיקר על טהרת ההייטק, הסייבר שהוא חלק מההי טק, הייצור והיצוא הבטחוני - בעיקר לאחר הוכחת יכולותיהם של כלי המלחמה וההגנה של המערכות הישראליות, והכל על רקע המלחמה הבלתי נגמרת - לא רק במזרח התיכון, אלא גם ברוסיה ובאוקראינה. חוזקה של ישראל ביצוא שירותים עם עודף (יצוא שירותים פחות יבוא שירותים במסחר הבינלאומי) של 18.7 מיליארד דולר בחצי הראשון של השנה, זאת לעומת עודף של 17 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025. בשל היצוא הביטחוני ישנו שיפור גם בתחום הסחר בסחורות, עם גירעון בחשבון הסחורות של 5.9 מיליארד דולר בחצי הראשון של השנה לעומת 10.4 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025.
בחשבון "ההכנסות הראשוניות" של ישראל - המורכב מהכנסות של ישראלים בגין השקעותיהם בחו"ל ועוד הכנסה מעבודה בחו"ל, בניכוי הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות בישראל והכנסות מעבודה בישראל - היה גירעון בחצי הראשון של השנה של 15.6 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד דולר בחצי הראשון של השנה. תופעה זו מתרחשת בעיקר כאשר חברות רב-לאומיות רושמות רווחים בישראל או מחלקות דיבידנדים לבעלי המניות הזרים שלהן, או כאשר משולמים תשלומי ריבית גבוהים יותר על חובות והשקעות זרות. חברות רב-לאומיות רבות הפועלות בישראל, או חברות מקומיות שהפכו לגלובליות וששורשיהן הפיננסיים או הקנייניים מוחזקים חלקית מול חו"ל, מעבירות רווחים החוצה. הגידול ברווחיות של חלק מענפי הפעילות הזרים או הפעילות העסקית הרב-לאומית מתבטא מיד בתשלומי "הכנסה ראשונית" לזכות תושבי חוץ. תופעה זו מהווה גורם מרכזי לכך שבעוד שעודף הסחר של ישראל בסחורות ובשירותים, בעיקר משירותי ההיי-טק, נותר חיובי וחזק, בעוד העודף בחשבון השוטף הכולל של המשק נחתך. התוצאה: הגירעון בחשבון השוטף של ישראל היה בחצי הראשון של השנה 1.35 מיליארד דולר, לעומת עודף של 6.6 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025.
לסיכום נציין כי בסיס המשק הישראלי חזק מאוד בתחום הבינלאומי על רקע חוזקותיו של המשק הישראלי, מה שבא לידי ביטוי בחוזקו של השקל מול מרבית המטבעות בעולם בשנה האחרונה, גם לאחר הפיחות של השקל הישראלי בחג הסוכות. הייסוף בשנה האחרונה הביא להוזלה ניכרת בעלויות היבוא לישראל, כולל נפט במונחי שקל. ללא חוזקו של השקל, מחיר הבנזין היה עולה מעבר ל-8.27 שקלים לליטר מ-1 באוקטובר. השקל החזק מאפשר למיליוני ישראלים לצאת לחו"ל ולהקהות בכך הטראומה של המלחמות בכל החזיתות, עד לכמעט סתימת נתב"ג מעומס היוצאים והנכנסים, התמלאות החניות עד אפס מקום, המחסור במוניות והחשש כי המזוודות לא יגיעו יחד עם הנוסעים. נמל התעופה בן גוריון הוא דוגמה מובהקת לחוזקו של המשק הישראלי.