מחדל בדיקת הטייסים וצוותי התעופה הזרים על ידי אגף הביטחון במשרד התחבורה לא נוגע רק לחברות הזרות שטסות לישראל, אלא גם למטוסים שחוכרות חברות התעופה הישראליות.
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה במאי 2024, שרובו נותר חסוי מטעמי שמירה על ביטחון המדינה, הוא התריע מפני פערים באבטחת התעופה והמליץ לבחון מחדש את חלוקת האחריות בין הגופים. למרות האזהרה, הפער לא נסגר, והנוסעים המשיכו לטוס כשהאחריות לבדיקת הצוותים הזרים נופלת בין הכיסאות.
המצב הביטחוני המתוח, שמעלה את הביקוש לטיסות כחול לבן, מאלץ את חברות התעופה הישראליות להיות יצירתיות. כשחברות זרות מצמצמות פעילות או מפסיקות לטוס לישראל, אל על, ארקיע וישראייר נשארות עם יותר נוסעים ממה שצי המטוסים שלהן יכול לשאת, ולכן הן נעזרות בחכירה רטובה ובקוד שייר. החברות משתמשות בפתרונות האלה גם בעונות השיא בקיץ ובחגים.
בחכירה רטובה החברה הישראלית מוכרת את הכרטיס ומפעילה את הטיסה תחת שמה, אבל שוכרת מחברה זרה את המטוס יחד עם הטייסים, הדיילים ומעטפת הבטיחות. הנוסע קונה כרטיס מחברה ישראלית, אבל מי שיושב בקוקפיט ואחראי על הפעלת המטוס עובד בחברה זרה.
בקוד שייר מדובר בהסכם בין חברות תעופה. החברה הישראלית מוכרת מושבים בטיסה שמפעילה חברה אחרת, כך שהנוסע יכול להזמין ולשלם באתר שלה ובפועל לעלות למטוס זר. בחכירה רטובה החברה הישראלית שוכרת את המטוס והצוות, ואילו בקוד שייר היא גם לא קובעת מי יהיו הטייסים והדיילים שיוצבו בטיסה הספציפית.
החברות הישראליות לא מבצעות בעצמן בדיקות רקע ביטחוניות לטייסים הזרים. אין להן סמכות לכך ואין להן גישה למידע הדרוש. האחריות נמצאת אצל המדינה, ושם מתנהל כבר שנים ריב סמכויות בין הגופים שאמורים לטפל בנושא.
במסמך של המל"ל מה־6 במרץ 2025, שדן בעבודת המטה לבחינת מערך אבטחת התעופה המסחרית הבינלאומית לישראל וממנה ובחלוקת האחריות בין הגופים, נכתב ש"בישראל, באופן שלא דומה לשאר המדינות אין גוף אחד האחראי על אבטחת התעופה". המל"ל הוסיף שקיימת חלוקה היסטורית בין שב"כ למשרד התחבורה, כששב"כ מנחה את החברות הישראליות ומשרד התחבורה מטפל בטיסות הזרות.
בטיסות החכורות החלוקה הזאת יוצרת בעיה. החברה שמוכרת את הכרטיס ישראלית, אבל המטוס והצוות זרים. דוח מבקר המדינה "הציג פער בכל הנוגע לטיסות החכורות אחרי הסרת אחריות שב"כ", צוין במסמך המל"ל, בעקבות החלטת הקבינט מ־25 ביולי 2021. משרד התחבורה "לא פועל במסגרת החלטה", נכתב בהמשך, בהתייחס להחלטה שלפיה רשות התעופה האזרחית אמורה לבדוק שהנחיות האבטחה במדינות הזרות עומדות בהוראות האמנות הבינלאומיות.
בדיקת מבקר המדינה נערכה בין אפריל 2022 ליוני 2023 וכללה את התעופה היוצאת מישראל, את התעופה הישראלית בחו"ל ואת אבטחת המטוסים האזרחיים הזרים והפרטיים שנכנסים למרחב האווירי של ישראל. הבדיקה נערכה בשב"כ, במשרד התחבורה, ברשות שדות התעופה ובמל"ל, ובירורי השלמה נעשו גם במוסד, ברשות התעופה האזרחית ובגופים ביטחוניים נוספים.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה החליטה שלא לפרסם את הפרק המלא מטעמי שמירה על ביטחון המדינה. בחלק שכן פורסם המליץ המבקר למל"ל לקיים עבודת מטה עם משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות שדות התעופה, שב"כ והמשטרה, ולבחון את אבטחת התעופה "על כלל היבטיה", כולל התעופה הזרה שנכנסת לישראל. הוא המליץ גם לבחון מחדש את החלטות הממשלה והקבינט בתחום ולהסדיר את חלוקת האחריות כך שתהיה "ראייה מתכללת".
בעקבות הביקורת הוקם צוות בראשות המל"ל ובהשתתפות משרד התחבורה, רת"א, שב"כ, המוסד ומשרד האוצר. "במהלך עבודת המטה, התגבשה המלצה כי ראוי שמשרד התחבורה יממש אחריותו על טיסות אלה", נכתב במסמך. הצוות המליץ שהטיפול בתוך משרד התחבורה יהיה בידי רשות התעופה האזרחית.
המל"ל הסביר שרת"א עובדת מול רשויות תעופה בחו"ל, מייצגת את ישראל בהסכמי תעופה שבהם יש גם סעיפי ביטחון ומבצעת בקרות בשדות תעופה. אלא שבמרץ 2025, כמעט ארבע שנים אחרי שהשב"כ יצא מהטיפול בטיסות החכורות, משרד התחבורה עדיין לא פעל בהתאם להחלטה שנועדה להסדיר את הטיפול בהן.
משרד התחבורה: "גורמים שונים מתדרכים פייק ושקרים"
ממשרד התחבורה נמסר כי "גורמים שונים מתדרכים פייק ושקרים ומטעים בצורה מכוונת. משרד התחבורה דוחה את הטענות המובאות, המבוססות על ערבוב בין טיסות זרות לבין טיסות חכורות שמפעילות חברות ישראליות. המסמך המדובר שהודלף עוסק בטיסות החכורות בלבד. העברת האחריות שנדונה בו מעולם לא נגעה לטיסות הזרות.
"אגף הביטחון במשרד התחבורה אחראי להסדרי הביטחון בתעופה הזרה הנכנסת לישראל זה עשרות שנים (1977), מכוח המסגרת החוקית והחלטות הממשלה.
"משרד התחבורה מבהיר כי עד שנת 2021 כלל הטיסות החכורות (לא זרות) היו באבטחת השב"כ. בשנת 2021 החליט הקבינט להמשיך לאבטח רק טיסות חכורות שהוגדרו בסיכון גבוה. בעקבות זאת נוצר פער באחריות לאבטחת יתר הטיסות החכורות, סוגיה שעליה הצביע גם מבקר המדינה.
"לאחר עבודת מטה בהובלת המל"ל, ועל אף הסתייגותו מהמהלך, הסכים משרד התחבורה לקבל על עצמו מתחילת שנת 2026 את האחריות לטיסות החכורות שאינן מאובטחות על ידי השב"כ, בכפוף להקצאת התקציב והתקנים הנדרשים לביצוע המשימה.
"לפיכך, השקר והטענה שהאחריות לטיסות הזרות הועברה למשרד לראשונה באמצע שנת 2025 אינה נכונה.
"ביחס לטיסות החכורות, עד שנת 2021 כלל הטיסות הללו היו באבטחת שב"כ. משנת 2021 החליט הקבינט הבטחוני, כי השב"כ יתמקד רק באבטחת טיסות חכורות בסיכון גבוה, ונוצר פער במענה ליתר הטיסות, שאליו התייחס גם מבקר המדינה.
"לאחר עבודת מטה בהובלת המל"ל, משרד התחבורה הסכים לקבל על עצמו את הטיפול בהחלטה, חרף העובדה שטיסות חכורות ישראליות מבחינת האויב הן טיסות ישראליות לכל דבר ועניין. והטיפול בטיסות אלה הוא מתחילת שנת 2026, בכפוף לתקצוב ולתקנים. אין לערבב בין שינוי זה לבין התעופה הזרה.
"הצגת הדיונים המקצועיים מטעה. הדיונים עסקו בהיקף המשימה ובצורך להבטיח סמכויות, כוח אדם, תקציב וסיוע של גורמי הביטחון. משרד התחבורה אינו גוף מודיעיני, ואין בידיו הכלים לבצע בדיקות רקע מודיעיניות לאנשי צוות ולנוסעים.
"המל"ל וגורמי הביטחון אישרו את נהלי אגף הביטחון, ושיטות פעולתו מבוססות על תרחישי הייחוס והערכות האיום שמתקבלים מגורמי הביטחון. הנהלים נסמכים על הסדרי האבטחה במדינות המוצא, לצד דרישות ישראליות נוספות, התחייבויות בכתב ובקרות שמבצע האגף, לרבות בשדות תעופה ובחברות תעופה בחו"ל.
"משרד התחבורה, אחרי עשרות שנים הביא תקציב ייעודי לטיפול במערכות המחשוב בממל"ת ולהסדרת תחום הטיסות החכורות, במטרה לתת מענה לפערים ולחזק את הפיקוח והבקרה.
"שתי ועדות שפעלו בעבר בראשות המל"ל המליצו על הקמת רשות ממלכתית לאבטחת התעופה שתהיה אחראית על כלל הטיסות. משרד התחבורה תמך ועדיין תומך בהקמת גוף מתכלל כזה, אך ההמלצות לא יושמו. הקמת הרשות והסדרת סמכויותיה ומשאביה מחייבות החלטה ממשלתית.
"ביחס לאירוע פליי דובאי, החברה האמירתית קיבלה הנחיות מפורשות, התחייבה לבדיקות הרקע הנדרשות לצוותיה והודיעה בכתב כי הטמיעה את מגבלות הלאומיות במערכת שיבוץ הצוותים. רשימת אנשי הצוות של טיסה FZ1073 לא התקבלה במשרד, ולאגף הביטחון אין גישה לרשימות הטיסות.
"נסיבות האירוע נמצאות בבדיקת גורמי הביטחון, וככל שתתברר חריגה מההנחיות, היא תטופל בהתאם".
תגובות החברות: "לא משקף את המציאות"
תגובת אל על: "פעילות המטוסים החכורים מתבצעת בעיקרה על ידי סאן דור, חברת הבת של אל על, שמפעילה בעונות השיא את המטוסים לצורך תגבור לוח הטיסות, כפי שמקובל בחברות תעופה ברחבי העולם. היקף הטיסות החכורות של סאן דור שקול לכחמישה אחוזים בלבד מפעילות אל על. בהתאם להנחיות המדינה, פרטי אנשי הצוות בחברות שמהן נחכרים המטוסים מועברים לרשויות, כאשר רובם צוותים קבועים. בנוסף, בכל טיסה מוצב מנהל בטיחות ושירות בטיסה מטעם אל על. בעת הזמנת הטיסה מצוין באופן בולט כי היא מופעלת באמצעות מטוס חכור".
מארקיע נמסר כי "ארקיע מפעילה באופן קבוע מספר חברות תעופה זרות במסגרת חכירה רטובה, כאשר הצוותים של אותן חברות שוהים בישראל בתקופת הפעילות ומתחלפים אחת למספר חודשים.
"אחד התנאים המפורשים של ארקיע מול החברות הזרות הוא שאנשי הצוות המפעילים את טיסות החברה יהיו ממדינות המקיימות יחסים עם מדינת ישראל. בנוסף, הצוותים נבדקים ומאושרים בהתאם לדרישות הביטחון החלות על פעילות ארקיע.
"החברות הזרות שאיתן אנו עובדים באדיקות לאורך שנים, פועלות תחת תכניות ונהלי ביטחון הכוללים דרישות לבדיקות רקע של הגורמים הרלוונטיים, ובהם צוותי אוויר, אנשי תחזוקה ונותני שירות. החברות עוברות גם ביקורות במסגרת IOSA של IATA, שבוחנות באופן מחזורי את מערכות הניהול והתפעול ואת העמידה בסטנדרטים הנדרשים.
"לכן, הטענה שלפיה בטיסת חכירה רטובה ארקיע פשוט שוכרת מטוס וצוות מבלי לדעת או לבדוק מי מפעיל את הטיסה אינה משקפת את המציאות. גם כאשר טיסה מופעלת באמצעות מטוס וצוות של חברה זרה, היא כפופה לדרישות הביטחון והבטיחות החלות על פעילות ארקיע ועוברת את הבדיקות והאישורים הנדרשים.
"מבחינת ארקיע, טיסה המופעלת באמצעות מטוס חכור היא טיסת ארקיע לכל דבר ועניין, ופועלת במעטפת ישראלית ותחת דרישות המחמירות של הביטחון הישראליות. האחריות שלנו כלפי הנוסעים, לבטיחותם ולביטחונם אינה משתנה בהתאם לזהות המפעיל. גם בטיסה חכורה, המטוס והצוותים עוברים את הבדיקות והאישורים הנדרשים ופועלים בהתאם לסטנדרטים ולדרישות שאנו מציבים לכל טיסה של החברה".
מישראייר נמסר כי "בטיחותם וביטחונם של הנוסעים עומדים בראש סדר העדיפויות של ישראייר. החברה פועלת בהתאם להוראות הדין, להנחיות גורמי הביטחון ולדרישות הרגולטוריות של הגורמים המוסמכים.
"הפעלת מטוסים בחכירה רטובה היא חלק ממדיניות ניהול סיכונים בתחום התעופה, אשר הוצגה לראש הממשלה ואושרה על ידו. מדיניות זו נועדה לאזן בין היכולות המוגבלות של מערך אבטחת התעופה הישראלית לבין הצורך לקיים תעופה סדירה לישראל וממנה, לרבות באמצעות חברות תעופה ומטוסים זרים.
"כל חברת תעופה זרה הפועלת בישראל נדרשת לעבור תהליכי בדיקה ואישור של רשות התעופה האזרחית (רת"א) ושל משרד התחבורה. נוסף על כך, ישראייר מקפידה להתקשר במסגרת חכירה עם חברות המעסיקות צוותי אוויר אירופאים בלבד, וזאת לאחר בחינת חוסנן הפיננסי.
"הצוותים הזרים המגיעים לישראל עוברים תהליכי בדיקה ובקרה במסגרת כניסתם לנתב"ג ולישראל, לרבות ביקורת גבולות ובדיקות נוספות המבוצעות על ידי הגורמים המוסמכים. מטבע הדברים, אין באפשרותנו לפרט את מלוא הליכי האבטחה.
"לפיכך, העובדה שבדיקות הרקע הביטחוניות אינן מבוצעות ישירות על ידי ישראייר אינה מעידה על כך שהצוותים אינם נבדקים. הצגת הדברים כאילו חברות התעופה הישראליות "מוכרות ביטחון" מבלי לספקו בפועל אינה משקפת את מערך הבדיקות והבקרות, את חלוקת האחריות בין הגורמים השונים ואת מדיניות אבטחת התעופה בישראל".