לא רק צרפת: אירופה שוקעת

אירופה שוקעת. היבשת הישנה עדיין נותרה אחת הכלכלות והאזורים המפותחים, היציבים והעשירים בעולם, עם דמוקרטיה איתנה, רשת ביטחון סוציאלית ומדדי איכות חיים גבוהים - אבל במקביל גם חווה פער צמיחה והתכווצות יחסיים מול ארה"ב ומפגרת מול חדשנות טכנולוגית המובלת בידי ארה"ב וסין בעיקר בחנית הטכנולוגית של הבינה המלאכותית.

צרפת במשבר פוליטי המקרין על כל אירופה וגורר את אירופה לכאוס כלכלי, על רקע העלייה החדה בעלות גיוס ההון לממשלות ביבשת. הממשלות באירופה גירעוניות תקציבית כבר מספר שנים. הן זקוקות לגיוס הון בשווקי ההון הבינלאומיים בכדי לכסות את גירעונן בשל חוסר יכולתן להעלות את עול המס שבלאו הכי מכביד על הפעילות העסקית. תשואת האג"ח לעשר שנים שהנפיקה ממשלת צרפת הגיעה לאחרונה ל-4.9%-4.96% - שיא שלא היה כמותו מאז יולי 2002. כלומר, צרפת במשבר פיננסי שמקרין ויקרין על כלל אירופה.

צרפת, שביקשה להיות רפובליקה של כולם, כולל המהגרים מאפריקה וארצות האיסלם במזרח התיכון ועד מרכז אסיה, משלמת את החשבון. מהומות התלמידים והסטודנטים שהחלו בבעירה והרס בשכונות המהגרים התפשטו לכל צרפת הקורסת.

ממשלת צרפת שילמה לפני חמש שנים ריבית של כ-0.7%-0.9% לגיוס הון ל-30 שנה - ועתה היא נאלצת לשלם בין-5.33%-5.5% ריבית שנתית. שיעורי ריבית אלה מקרינים על כלל המשק הצרפתי, שאין לו סיכוי לתפקד בשערי ריבית כאלה. הצמיחה בצרפת השנה עמדה בקושי על 0.7%, הגירעון התקציבי 5% מהתוצר והחוב לתוצר כבר מזמן עבר את יעד גוש היורו המגביל אותו ל-60%, וזינק השנה ל-121%.

פעם, בתחילת המילניום ועד אמצע העשור השני של המאה כונתה איטליה "האדם החולה של אירופה". היום זוהי צרפת לנוכח כישלונותיה. גירעונות פיסקליים וחובות מוניטריים כבדים, הרבה מאשר למה שמאפשרת "אמנת מאסטריכט" של האיחוד האירופי, וכן שיתוק פוליטי שאינו מאפשר לבצע שינויים מבניים ועלות מימון ומחזור החוב בשיעור גבוה - כל אלה אינם מותירים אופק חיובי לצרפת.

לא מחלתה הכרונית המתפתחת ומתקבעת של צרפת בלבד מעכירה את מצבה של אירופה, כי אם גם הצורך להגדיל תקציב הביטחון של מדינות היבשת על רקע המשך האיום הרוסי והדרישה החד-משמעית של ממשל טראמפ כי אירופה חייבת לסמוך יותר על עצמה מאשר על ארה"ב, כפי שהיה מתום מלחמת העולם השנייה. תקציב הביטחון של 27 מדינות האיחוד האירופי יגיע השנה ל-2.2% מהתוצר ושל 21 מדינות גוש היורו ל-2.4% מהתוצר - שיא היסטורי של 454 מיליארד יורו.

תקציב הבטחון של האיחוד עלה השנה ב-8.6% לעומת 2025 וב-75% לעומת 2021. ארוחות החינם מבחינתה של ארה"ב הגיעו לסיומן. ההשקעות במערכות הביטחון של אירופה כוללות 36% בהוצאה לציוד ומכונות בכדי להביא כושר הייצור של הציוד הצבאי והבטחוני בשנים הבאות, היקף הגדול ביותר מ-20% לעומת השנים הקודמות בעקבות האיום הרוסי והדרישה האמריקאית.

העלייה בעלות גיוס ההון - כלומר גיוס לשם מימון הגירעון - מביאה בהכרח לעלייה בעלות גיוס ההון אצל שאר החברות בגוש היורו, שהרי בהשקעות הכל יחסי. תשואת האג"ח לעשר שנים בגרמניה, המדינה שהיא קנה המידה אליו מתייחסים באירופה כבסיס לכל השוואה, כבר קפצה ל-3.4%, ול-30 שנה התשואה עלתה ל-3.82%. לפני חמש שנים ממשלת גרמניה גייסה הון לעשר שנים במינוס 0.3% ול-30 שנה במינוס 0.04%. אכן, מי שרצה לפני חמש שנים להחזיק באג"ח של ממשלת גרמניה, היה צריך לשלם.

הצמיחה בגרמניה השנה ובשנה הבאה מוערכת בכ-1.1% לשנה. גרמניה פצועה, מדממת, לאחר שאיבדה את הבכורה בתעשיית הרכב העולמית לסין. עשרות אלפי גרמנים מפוטרים מתעשיית הגאווה של גרמניה מאז תום מלחמת העולם השנייה, בעיקר בפולקסווגן. האינפלציה הפכה ל"דביקה" - כרגע 3.3% ובשנה הבאה אולי 3% או יותר.

נפילת ערכו של היורו השבוע לשפל של חצי שנה רק תגביר את שיעור האינפלציה, בעיקר דרך מנגנון ההמרה של מחירי הנפט ושאר מחירי היבוא נקובי הדולר. החוב לתוצר בגרמניה כבר 66% ויגיע ל-70% בשנת 2030 על רקע המשך ההשקעות הציבורית, כאשר מקור ההשקעה הוא במחיר הון מגויס יקר בכדי למנוע מיתון, אך עדיין נמוך מממוצע גוש היורו העומד על 88%.

הוצאות הביטחון של גרמניה בעלייה מתמשכת - כבר 2.2% מהתוצר ויעלו ל3.5% מהתוצר עד 2029 ועוד בהמשך. הוצאות ביטחון אלה כבר מביאות לעלייה בגירעון התקציבי בגרמניה השנה ל-3.7% ובשנת 2027 4.1%, שהרי יותר גירעון גורר בהכרח לעלייה במחיר ההון שהממשלה הפדרלית מגייסת, באין כוונה להעלות מסים.

ואגב, הייתם מאמינים כי יוון, פושטת הרגל הגדולה ושכ-300,000 ממשקי בית אצלה היו מנותקים מזרם החשמל, יכולה לגייס היום באמצעות אג"ח לעשר שנים בתשואה של 4.4%? פחות מצרפת, שלפני ארבע שנים שילמה 4.82%. יוון צומחת השנה בקרוב ל-2% - הרבה יותר מצרפת המתרסקת, אבל שיעור האבטלה עדיין גבוה, 7.4%, והחוב לתוצר אדיר, כ-140%. הגירעון התקציבי השנה 4.9%, בתקווה שיפחת ל-4.3% בשנה הבאה. תקציב הבטחון היווני מטפס ל-2.8% מהתוצר לכיוון 3.5% בסוף העשור, דבר שממנו נהנות גם התעשיות הביטחוניות הישראליות, בדומה למכירות לגרמניה ולפינלנד.

איטליה משלמת כעת לגיוס הון לעשר שנים 4.64% לעומת 4.8% לפני שלוש שנים. הצמיחה השנה כ-1% ועוד 0.8% בשנתיים הבאות, והאינפלציה ספטמבר עמדה על 4.1%. שיעור האבטלה 6.2%, הגירעון הממשלתי כ-3% ויעלה בשנה הבאה ל-3.4% ו-3.2% בשנת 2028, מעבר ליעד האמור של 3%. זאת, אף שההוצאה לביטחון מהתוצר עדיין 2%. שיעור החוב לתוצר 138% השנה וללא שינוי בשנת 2028.

ספרד, שהתמרדה במצח נחושה מול ארה"ב בגלוי והודיעה כי לא תגדיל את תקציב הביטחון העומד על 2% מהתוצר (אולי תעלה אותו ל-2.1%) סובלת אף היא מעליית התשואות באירופה בגלל השכנות לצרפת. תשואת האג"ח לעשר שנים בספרד עלתה ל-4.04%-4.08% לעומת שפל של 2.74% בסוף 2024. ספרד נהנית מצמיחה חזקה של בין 2.1%-2.4% על רקע עלייה בצריכה הפרטית, למרות שיעור האבטלה של 9.8%-9.9%. למרות החיסכון הממשלתי היחסי בהוצאות הביטחון, הגירעון התקציבי עדיין 2.4% מהתוצר והחוב לתוצר קרוב ל-100%.

ספרד מקווה לרדת בשעור הגירעון ל-1.5% בשנת 2030 ובחוב לתוצר ל-92%-95%. האינפלציה כרגע 3%, בתקווה לרדת ל-2% בטווח הבינוני.

הבחירות לנשיאות צרפת יתקיימו ב-18 אפריל, אז יוחלף הנשיא עמנואל מקרון או על ידי מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן, או על ידי ז'אן-לוק מלנשון, ממנהיגיה הבולטים והוותיקים של תנועת השמאל הרדיקלי בצרפת, מייסד מפלגת "צרפת הבלתי נכנעת" ומי שבסבירות גבוהה עומד מאחורי מהומות התלמידים בצרפת.

מלנשון דוגל במצע סוציאליסטי-רדיקלי הכולל העלאת מיסים חדה לעשירים, הורדת גיל הפרישה, פיקוח על מחירים והגדלת ההשקעה בשירותים הציבוריים. מלנשון מחזיק בעמדות נגד הברית הצפון האטלנטית (נאט"ו), קרא בעבר לפרוש ממנה ומתנגד למבנה האיחוד האירופי הקיים.

ולעניינינו, ההשקעות באירופה הופכות ליותר ויותר מסוכנות עבור הישראלים, שבלאו הכי מקבלים במקרה הטוב כתף קרה באירופה, 81 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה. הזירה הבינלאומית הופכת לעוינת בעקבות המלחמה והמזל הייחודי של ישראל, עם נתונים מדהימים בתחום המאקרו, הוא הדרישה לתוצרת ושרותי ההייטק של ישראל ולציוד הצבאי והביטחוני, בו ישראל מתמחה עם ביצועים מרשמים בשטח. רשימת הקניות של האירופים מתארכת, למרות ההפגנות ברחובות של המהגרים והשמאל הרדיקלי.

לישראל ממחכות שנים מאתגרות לאחר הבחירות שייערכו פה בסוף החודש. התשואה לעשר שנים בישראל 4.17% לעומת 5.1% בתחילת מאי 2024, גם לאחר שהמשק הוציא 450 מיליארד שקל למימון המלחמה.

יש נסים בארץ ישראל, בה האינפלציה 1.5%, הריבית 3.35% והגירעון התקציבי 3.2% לשנה לחודש אוגוסט 2026 (בעיקר על רקע עליה בשעור של קרוב ל-12% בגביית המסים). הצמיחה בשנת 2027 צפויה לעמוד על 5.5% לאחר 4% השנה, אך הגירעון יעלה ל-4.2%. החוב לתוצר יוותר 69%. נצפה כיצד הממשלה החדשה תערך לקראת תקציב 2027, שיהיה מהמאתגרים בתולדותינו.