בשנים האחרונות התרגלנו למציאות בלתי אפשרית. אנחנו נכנסים לסופר, ממלאים עגלה, ובכל פעם משלמים על אותם מוצרים הרבה יותר. זה לא שמישהו מפרסם מחירון חדש שמפיל אותנו מהרגליים, אלא מדובר בעלייה זוחלת, כמעט לא מדווחת, שכולנו מרגישים, אבל חושבים שאולי הגזמנו. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מאשר את תחושת הבטן המטרידה הזו.
מחירי המזון בישראל התייקרו בארבע השנים האחרונות בקצב גבוה כמעט פי 5 מזה שנרשם בארבע השנים שקדמו להן. מחקר שערכו פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב מצא שסל של 80 מוצרים פופולריים התייקר מספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026 ב-19.6% בחנויות השכונתיות, ב-19% בקניות באינטרנט וב-14.5% ברשתות הדיסקאונט. בארבע השנים הקודמות עלו המחירים ב-4.3%, ב-4.1% וב-2.8% בלבד, בהתאמה.
זהו בעצם סיכום קדנציה מזעזע של הממשלה היוצאת בכל מה שנוגע ליוקר המחיה. אמנם המחקר מתחיל שלושה חודשים לפני השבעת הממשלה הנוכחית, בסוף דצמבר 2022, אבל גל ההתייקרויות הגדול החל בתחילת 2023 ונמשך גם ב-2024 וב-2025, כמעט לכל אורך כהונתה. בזמן שהממשלה עסקה במשברים פוליטיים ובמלחמה, הטיפול ביוקר המחיה נדחק מסדר היום, והציבור המשיך לשלם יותר.
החוקרים עקבו במשך שמונה שנים אחרי מחיריהם של 80 מוצרים קבועים בכ-700 חנויות של רשתות השיווק הגדולות, באמצעות נתוני מערכת פרייסז, כולל מבצעים והנחות. בסל נכללו מוצרים מוכרים כמו שוקולד פרה של עלית, קפה טייסטר'ס צ'ויס, אורז יסמין של סוגת, בורקס גבינה של מעדנות, מטרנה לתינוקות, ממרח נוטלה, מיונז הלמנס ומרכך כביסה סנו מקסימה, לצד מוצרי חלב, פירות, ירקות ומוצרים נוספים.
חלק מההתייקרויות בלתי נתפסות. חפיסת שוקולד פרה חלב של עלית, במשקל 100 גרם, שעלתה בספטמבר 2022 בממוצע 5.21 שקלים בחנויות השכונתיות, נמכרה באוגוסט השנה ב-9.26 שקלים, התייקרות של כמעט 78%. בקניות באינטרנט היא התייקרה ב-73.5%, וברשתות הדיסקאונט ב-57.6%. חבילת בורקס גבינה של מעדנות, במשקל 800 גרם, זינקה מ-15.43 שקלים ל-22.76 שקלים באינטרנט, עלייה של 47.5%. קופסת קפה טייסטר'ס צ'ויס במשקל 200 גרם התייקרה בחנויות השכונתיות ב-26.1%, מ-31.40 שקלים ל-39.60 שקלים.
גם הורים לתינוקות משלמים יותר. מחירה של מטרנה שלב 3, במשקל 700 גרם, עלה בחנויות השכונתיות מ-52.63 שקלים ל-60.43 שקלים, כמעט 15%, אחרי שבארבע השנים הקודמות הוא דווקא ירד ב-0.7%. מיונז לייט של הלמנס התייקר ב-30.5% באינטרנט, מ-9.94 שקלים ל-12.98 שקלים, וממרח נוטלה 750 גרם התייקר ב-20.7% בחנויות השכונתיות, מ-27.16 שקלים ל-32.77 שקלים. אורז יסמין של סוגת, שמחירו ירד ב-10.5% ברשתות הדיסקאונט בין 2018 ל-2022, התייקר מאז ב-17.7%.
וכמה זה עולה לנו בשקלים? בשופרסל דיל התייקר הסל שנבדק ב-231 שקלים, לעומת 6 שקלים בלבד בתקופה הקודמת. בשופרסל שלי נרשמה התייקרות של 222 שקלים לעומת 26 שקלים, ובוויקטורי של 160 שקלים לעומת 12 שקלים. בשופרסל אונליין מחירו עלה ב-247 שקלים, אחרי שבארבע השנים הקודמות הוא התייקר בשקל אחד בלבד. אותם מוצרים בדיוק, בלי להוסיף דבר לעגלה.
הפערים בין הרשתות גדולים. בשופרסל דיל עלה מחיר הסל ב-22.7%, בוויקטורי ב-16%, ברמי לוי ב-10.3% וביוחננוף ב-8.5%. מדובר בשיעורי ההתייקרות ולא במחיר הסופי של הקניות.
לפי המחקר, רמי לוי מציעה את הסל הזול ביותר מבין רשתות הדיסקאונט שנבדקו, ואחריה יוחננוף, בעוד שטיב טעם ושופרסל דיל מציעות את הסלים היקרים ביותר. גם הקניות באינטרנט נעשו יקרות יותר ביחס לקניות בסניפים המוזלים. בשופרסל אונליין נרשמה התייקרות של 24%, בוויקטורי אונליין של 18.6% וברמי לוי אונליין של 14.1%, עוד לפני דמי המשלוח.
אחד הנתונים המעניינים במחקר נוגע לפער בין המחירים שאנחנו משלמים בסופר לבין העלייה בעלויות הייצור. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמביאים החוקרים, מדד מחירי ייצור המזון עלה בארבע השנים האחרונות בכ-2% בלבד, לעומת 12% בארבע השנים שקדמו להן. אמנם לא מדובר במדדים זהים, אבל הפער הזה מעלה שאלה על ההסברים שאנחנו שומעים מחברות המזון ורשתות השיווק בכל פעם שהן מודיעות על התייקרות נוספת.
החוקרים מציינים שהעלאת המע"מ והתייקרות הארנונה, החשמל, המים, הדלק והמוצרים המפוקחים תרמו לעליות המחירים, אבל לא מסבירות את כולן. באותה תקופה השקל התחזק ומחירי המזון בעולם ירדו מהשיא שאליו הגיעו בשנת 2022, מה שהיה יכול להוזיל את היבוא ולמתן את ההתייקרויות. הצרכן הישראלי כמעט שלא הרגיש בכך, למרות שמחירי המזון בישראל היו גבוהים מלכתחילה. לפי נתונים שהציג מבקר המדינה בדוח שפרסם ב-2024, סל המזון בישראל היה יקר בכ-37% מהממוצע במדינות ה-OECD.
אטר ועומר מפנים את הביקורת גם לממשלה. לטענתם, סיבה מרכזית נוספת לעליות המחירים היא היעדר טיפול ממשלתי ביוקר המחיה, לצד הירידה בעיסוק הציבורי והתקשורתי בנושא. כשהממשלה והציבור עסוקים בעניינים אחרים, הם מסבירים, חברות המזון מנצלות את היעדר הלחץ ומעלות מחירים. החוקרים לא קובעים שהממשלה אחראית לכל התייקרות, אבל סבורים שלטיפול שלה וללחץ הציבורי יש השפעה משמעותית על התנהלות החברות.
במהלך 2026 אמנם נרשמה האטה בקצב ההתייקרות. לפי נתוני הלמ"ס, מחירי המזון עלו ב-1% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט, לעומת 4% עד 6% בתקופות השיא. אלא שההאטה לא החזירה את המחירים לרמתם הקודמת, והפגיעה קשה במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה, שמקדישות חלק גדול יותר מתקציבן למזון. לפי הנתונים שמציגים החוקרים, ההוצאה על מזון, כולל פירות וירקות, מהווה 18.5% מההוצאה החודשית של משקי הבית בחמישון התחתון, לעומת 12.3% בחמישון העליון.
"הנתונים מראים עד כמה החריפה ההתייקרות בסל הקניות של הציבור הישראלי", אומר אטר. "לאחר ארבע שנים של עליות מחירים מתונות יחסית, נרשמה האצה חדה בכל ערוצי המכירה - מהחנויות השכונתיות ועד רשתות הדיסקאונט והאונליין". לדבריו, "הפגיעה קשה במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה, שמוציאות חלק גדול יותר מהכנסתן על מזון".
"יוקר המחיה אינו גזירת גורל", הוא קובע, ומדגיש שריסון המחירים ואף הוזלתם מחייבים טיפול ממשלתי אמיתי, קידום התחרות, הסרת חסמים וטיפול במוקדי הכוח בשוק המזון. "ללא התגייסות כזו, הציבור ימשיך לשלם את המחיר בקופה".