מעולם לא היה קל יותר להגיע לקוראים מעבר לים. מעולם גם לא היה קל יותר לטעות בדרך. סופרים ישראלים רבים בטוחים שהצעד הראשון בדרך לקריירה בינלאומית הוא לתרגם את הספר לאנגלית.
בפועל, תרגום הוא בדרך כלל לא נקודת ההתחלה, אלא אחד השלבים המתקדמים בתהליך. מה שבאמת נדרש הוא אסטרטגיה. השוק הישראלי קטן מטבעו. גם ספר מצליח מגיע מהר יחסית לתקרת החשיפה וההכנסות האפשרית, ולכן מי שרוצה לבנות קריירה ארוכת טווח צריך לחשוב מראש גם על הקורא שמעבר לים.
אבל כאן מגיעה אחת הטעויות הנפוצות ביותר: אין באמת "שוק בינלאומי". כל מדינה היא שוק בפני עצמו, עם קהל, מודל עסקי והעדפות קריאה משלה. אפילו "השוק הסיני" אינו שוק אחד. סין היבשתית וטאיוואן הן שני שווקי הוצאה לאור נפרדים, עם זכויות תרגום שונות, מו"לים שונים וכללי משחק שונים. בסין היבשתית קיימות מגבלות מחמירות יותר על תכנים מסוימים, כמו תוכן מיני מפורש או נושאים פוליטיים רגישים, בעוד שטאיוואן פתוחה יותר. לכן ספר שמתאים לטאיוואן לא בהכרח יהיה בר־מכירה בסין היבשתית.
לפני שמשקיעים עשרות אלפי שקלים בתרגום, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא האם שם הספר, התקציר, העטיפה והאופן שבו הסיפור מוצג בכלל מתאימים לשוק שאליו רוצים להגיע. במקרים רבים, חומרי המכירה הם שיקבעו אם סוכן או מו"ל ירצו לקרוא את הפרקים הראשונים בספר. מו"ל שמאמין בספר ידאג בדרך כלל גם לתרגום המקצועי ביותר.
עד כמה חומרי המכירה חשובים? מחקרים מראים שכ-80% מהקוראים בוחרים קודם את הכריכה שמושכת את העין. לכן, לפני שאנחנו מתחילים לעצב כריכה, אנחנו מנתחים את רבי־המכר באותו תת־ז'אנר: אילו צבעים בולטים, האם הקוראים מגיבים יותר לאיור או לצילום, ואילו אלמנטים חוזרים שוב ושוב. כל החלטה עיצובית מתקבלת מתוך הבנה שהכריכה היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה השיווקית של הספר.
גם הבינה המלאכותית שינתה את כללי המשחק, אבל לא תמיד כפי שסופרים מצפים. תרגום באמצעות בינה מלאכותית עשוי להיות תקין מבחינה לשונית, אך עדיין להחמיץ הומור, אירוניה, קול ייחודי של הדמויות והקשרים תרבותיים.
אבל האתגר כבר אינו רק ספרותי אלא גם עסקי. יותר ויותר מו"לים בעולם נזהרים מתוצרים המבוססים על בינה מלאכותית, לא רק בטקסט, אלא גם בכריכות ובאיורים. לעיתים די בכך שהכריכה עוצבה באמצעות הבינה כדי לעורר שאלות על מקוריות, זכויות יוצרים וסיכון משפטי. כשמו"ל מקבל מאות כתבי יד בשנה, הוא פשוט לא חייב לקחת את הסיכון. גם אחרי שנחתמה עסקה, המציאות היא שספר כבר אינו רק ספר מודפס. הוא גם ספר אודיו, מהדורה דיגיטלית, בסיס לעיבוד לקולנוע או לטלוויזיה ונכס של זכויות תרגום והפצה. לכן חוזה הוצאה לאור עוסק לא רק בפרסום הספר, אלא גם בזכויות, בטריטוריות, בשפות ובפורמטים. לעיתים דווקא הזכויות הללו הן שמייצרות את עיקר ההכנסות לאורך השנים ולכן מו"לים יעדיפו ספרים שכל כל זכויות התרגום והפרסום שלהם זמינות.
שוק ספרי האודיו ממחיש זאת היטב. הוא כבר מוערך ביותר מ־8.7 מיליארד דולר וממשיך לצמוח במהירות. לקראת סרטו החדש של כריסטופר נולאן, האודיסיאה, מכירות הספר המודפס בארצות הברית זינקו ב 76%, בעוד שבספוטיפיי דווח על עלייה של יותר מ 500% בהאזנה לגרסת ספר האודיו, בקריינותו של סר איאן מקלן.
זו דוגמה מצוינת לכך שסיפור מצליח כבר אינו חי בפורמט אחד בלבד, אלא יכול להגיע לקהלים חדשים דרך ספרי אודיו, פלטפורמות דיגיטליות ועיבודים למסך. מו"לים ומפיצים רבים, ובינהם אמזון ואודיבל - פלטפורמט ההפצה הגדולה בעולם לספרי שמע באנגלית, לעיתים יעדיפו להוציא לאור ספר בגרסת שמע בלבד, ובמידה ויצליח, יפיצו אותו גם כספר מודפס או כספר דיגיטלי. עוד סיבה לוודא שכל זכויות הספר נשארות אצל הסופר לפני הפנייה לשווקים בינלאומיים.
בסופו של דבר, הצלחה בינלאומית אינה מתחילה בתרגום אלא בתכנון. סופר שחושב מראש על השוק, על הזכויות, על הפורמטים ועל הקהל שאליו הוא מבקש להגיע, מגדיל משמעותית את הסיכוי שהסיפור שלו יחצה גבולות וימצא את דרכו לקוראים בכל העולם.
יעל יקותיאל היא שותפה בכנרית אודיובוקס ובכנרית הוצאה לאור, מפיקה ספרי אודיו סינמטים בארה"ב ובישראל, ומלווה סופרים ישראלים בהפצה ובמכירת זכויות למו"לים בעולם.