להתקבל לאוניברסיטה, לבחור קורסים, להכיר חברים חדשים ולהתחיל תואר. עבור מאות אלפי סטודנטים בישראל, אלה חלק מהחוויות שמלוות את פתיחת שנת הלימודים האקדמית. אלא שעבור מי שמתמודדים עם פוסט-טראומה או עם קשיים נפשיים אחרים, גם פעולות שנראות פשוטות למדי עלולות להפוך למורכבות: להגיע להרצאה אחרי לילה ללא שינה, לשאול שאלה מול כיתה מלאה, להצטרף לקבוצת הוואטסאפ של החברים ללימודים או לבקש עזרה ממרצה.
שלוש שנים אחרי אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, האתגר הזה מקבל משמעות רחבה יותר. לצד סטודנטים שהתמודדו עם קשיים נפשיים עוד קודם לכן, ישנם גם חיילים, אנשי מילואים ואזרחים שנפגעו במהלך המלחמה ומבקשים לחזור למסלול החיים, לרכוש השכלה ולבנות לעצמם עתיד מקצועי.
היקף האתגר משתקף גם בנתונים העדכניים של משרד הביטחון. לפי הודעת אגף השיקום שפורסמה ב-6 באוקטובר, מאז תחילת המלחמה נקלטו באגף כ-30 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון, וכ-63% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות מסוגים שונים. עוד עולה מהנתונים כי 2,425 פצועים ופצועות קיבלו מאז פרוץ המלחמה תמיכה ומימון מלא ללימודים אקדמיים או מקצועיים.
אלא שהדרך לתואר אינה מסתיימת בקבלה ללימודים או במימון שכר הלימוד. עבור חלק מהסטודנטים, האתגר המשמעותי מתחיל דווקא אחרי שהם נכנסים לכיתה. ההשלכות הרגשיות והחברתיות של ההתמודדות הנפשית עלולות להקשות עליהם להתמיד בלימודים, גם כאשר מבחינה אקדמית הם מסוגלים להצליח. כאן נכנסים לתמונה שירותי הליווי והשיקום, שמבקשים לסייע להם לא רק להתחיל את השנה, אלא גם לצלוח אותה ולהגיע לסיום התואר.
מחפשים עבודה? אלפי משרות פתוחות במגוון רחב של תחומים מחכות לכם באתר Jobnet
"הקושי להרים יד בשיעור ולשאול שאלה"
אחת החברות שפועלות בתחום היא "נתן", חברה ישראלית ותיקה הפועלת למעלה מ-40 שנה. לצד פעילותה בתחום הסיעוד הביתי לקשישים, החברה עוסקת כבר למעלה מ-20 שנה בשיקום ובליווי של אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים בקהילה במגוון שירותים. שירותיה ניתנים בפריסה ארצית, בין היתר לאנשים המוכרים על ידי משרד הבריאות במסגרת סל שיקום ולנכי צה"ל המוכרים על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון.
אחד מתחומי הפעילות של החברה הוא שירותי תמיכה באקדמיה. החברה מספקת את שירות הליווי הזה בפריסה ארצית, בכל המוסדות האקדמיים, באמצעות מערך מקצועי המלווה את הסטודנטים לאורך שנת הלימודים. השירות מיועד לסטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי, וכולל ליווי אקדמי לצד תמיכה רגשית וחברתית.
שוחחנו עם יעל לפידות, מנהלת תחום בריאות הנפש בנתן, על האתגרים שמלווים סטודנטים המתמודדים עם פוסט-טראומה וקשיים נפשיים, על החשיבות של תמיכה מתמשכת ועל האנשים שמסייעים להם להשתלב מחדש בחיים האקדמיים.
- מה הופך את הלימודים באקדמיה למאתגרים במיוחד עבור אנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה או קשיים נפשיים?
לפידות מסבירה כי לעיתים קרובות, הקושי אינו קשור כלל ליכולת ללמוד או להצליח במבחנים. "הרבה מאוד מהסטודנטים שלנו אין להם בעיה אקדמית", היא אומרת. לדבריה, מדובר בסטודנטים שהתקבלו ללימודים בזכות יכולותיהם, אך מתקשים להתמודד עם היבטים חברתיים ורגשיים שהם חלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית.
היא מביאה כדוגמה את הקושי להצטרף לקבוצת וואטסאפ שבה מועברים חומרי לימוד ומבחנים משנים קודמות, ליצור קשר עם חברים ללימודים או להרים יד בשיעור ולשאול שאלה. דווקא המצבים האלה, שאינם נמדדים בציונים, עלולים להפוך לחסם משמעותי בדרך לסיום התואר.
"קושי נוסף ובולט נוגע למרחב הפיזי שבו מתקיימים הלימודים. עבור סטודנטים המתמודדים עם פוסט-טראומה, עצם הישיבה בכיתה גדולה וצפופה, מוקפים באנשים רבים, עלולה לעורר תחושות של דריכות וחרדה. לכן חשוב להעלות את המודעות לצורך ביצירת סביבת לימודים מודעת טראומה, שמביאה בחשבון גם את התנאים הפיזיים ואת השפעתם על תחושת הביטחון של הסטודנטים", אומרת לפידות.
- איך ההתמודדות עם פוסט-טראומה באה לידי ביטוי במהלך שנת הלימודים?
אחת הדוגמאות שלפידות מתארת היא של סטודנט המתמודד עם פוסט-טראומה שלא הצליח לישון במשך הלילה, ובעקבות זאת מתקשה להגיע ללימודים למחרת. מעבר לקושי הפיזי והנפשי, הוא עשוי להתקשות להסביר למרצה מה קרה, לבקש התחשבות או אפילו להתארגן מחדש כדי לחזור לשגרת הלימודים.
לדבריה, התמודדות כזו עשויה להיות מלווה גם בהתפרצויות זעם, בקושי בוויסות רגשי ובהימנעות ממצבים חברתיים. במקרים מסוימים, הקושי מועצם בשל הרצון להסתיר את הפגיעה הנפשית מהסביבה.
- את מתארת גם חיילים ואנשי מילואים שנפגעו במלחמה. האם יש אצלם קושי מיוחד לחשוף את ההתמודדות?
לפידות מתארת פער בין היחס הציבורי לנכי צה"ל לבין התחושות שמלוות לעיתים את מי שמתמודדים עם פוסט-טראומה. לדבריה, בעוד שפציעה פיזית עשויה לזכות בהכרה ובהבנה מצד הסביבה, פגיעה נפשית עדיין יכולה להיות מלווה בבושה, בהסתרה ובקושי לדבר על מה שעברו. הקושי הזה אינו ייחודי לנכי צה"ל. גם סטודנטים המוכרים על ידי משרד הבריאות, המתמודדים בין היתר עם דיכאון, הפרעות נפשיות ופוסט-טראומה, עשויים להסתיר את מצבם ולהתקשות לבקש סיוע. במצבים כאלה, עצם קיומו של אדם קבוע שאפשר לדבר איתו על הקשיים עשוי להיות משמעותי.
לא רק לעזור ללמוד, אלא גם להרגיש חלק מהכיתה
- איך נראה הליווי שאתם מעניקים לסטודנטים בפועל?
"מערך התמיכה של נתן כולל רכזות מקצועיות מתחומי הטיפול, הפועלות בתוך המוסדות האקדמיים, לצד חונכים וחונכות המלווים את הסטודנטים לאורך הלימודים. הליווי מותאם לצרכים של כל סטודנט ויכול לכלול סיוע בהתארגנות, בתכנון הזמן, בלמידה משותפת לקראת מבחנים ובהשלמת משימות. במקביל, החונכים מסייעים בתיווך מול המוסד האקדמי, בלמידה של מיומנויות לוויסות עצמי, בהתמודדות עם מצבים חברתיים ובחיזוק תחושת השייכות לקמפוס. כמו כן, הסיוע כולל גם תמיכה במצבי משבר ומיצוי זכויות".
לפידות מדגישה כי המטרה אינה לעשות את הדברים במקום הסטודנט, אלא לסייע לו לפתח מחדש את היכולת להתמודד איתם בעצמו. אם סטודנט מתקשה לפנות למרצה, למשל, החונך יכול לעזור לו להתכונן לשיחה. אם הוא מתקשה ליצור קשרים חברתיים, הליווי יכול להתמקד בהשתלבות בכיתה וביצירת קשר עם סטודנטים אחרים.
- מה מייחד את שירות התמיכה שלכם לעומת מענים אחרים שניתנים לסטודנטים?
"במוסדות האקדמיים קיימים שירותי תמיכה מגוונים לסטודנטים עם מוגבלויות, אבל אנחנו מתמחים בליווי סטודנטים המתמודדים עם קשיים נפשיים. הייחוד שלנו טמון בכך שאנחנו פועלים בתוך האקדמיה, אך במקביל מהווים גוף חיצוני ועצמאי. השילוב הזה מאפשר לנו לחבר בין הגורמים השונים במוסד האקדמי לבין גורמי הטיפול והשיקום מחוצה לו, ולבנות מעטפת תמיכה מותאמת לצרכים של כל סטודנט", מסבירה לפידות.
לדבריה, נתן היא החברה היחידה שמעניקה את שירות הליווי הזה בפריסה ארצית, בכל המוסדות האקדמיים. המערך מלווה הן סטודנטים המוכרים על ידי משרד הבריאות במסגרת סל שיקום והן נכי צה"ל המוכרים על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון.
"חלק מהצוות שלנו מביא איתו גם ידע מניסיון אישי. כך למשל, נכה צה"ל שמכיר מקרוב את ההתמודדות ואת האתגרים הנלווים אליה מלווה סטודנטים ומסייע לתווך את הצרכים שלהם למערכת. הניסיון האישי מאפשר לו להבין לעומק מצבים שלא תמיד פשוט להסביר למי שלא חווה אותם". הליווי מתקיים בתוך סביבת הלימודים ואינו מסתכם בסיוע לימודי או במפגשים נקודתיים. הרכזות המקצועיות פועלות בקמפוסים, והחונכים מלווים את הסטודנטים לאורך שנת הלימודים, תוך מתן מענה לקשיים אקדמיים, חברתיים ורגשיים.
- בסופו של דבר, איך מודדים הצלחה של ליווי כזה?
לפידות מספרת על סטודנט המוכר על ידי משרד הביטחון, שלמד לתואר תובעני במיוחד והתמודד עם חרדת בחינות קשה. בתקופת המבחנים החרדה התגברה עד כדי כך שהוא החל לשקול ברצינות לפרוש מהלימודים. אלא שבמקום לוותר, הוא נעזר בחונכת שליוותה אותו לאורך התקופה, סייעה לו לפתח כלים לוויסות רגשי ולהתמודדות עם המחשבות והחששות, והעניקה לו תמיכה ועידוד ברגעים הקשים.
התוצאה הייתה משמעותית: הסטודנט הצליח לעבור את תקופת המבחנים, ובעיקר יצא ממנה עם תחושת מסוגלות מחודשת. "החונכת פשוט הצילה אותי והצילה לי את התואר", אמר, לדברי לפידות.
"זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להשיג", היא מסבירה. "לא רק לעזור לסטודנט לעבור מבחן או להגיש עבודה, אלא לתת לו את הכלים והביטחון להמשיך בדרך ולהבין שהוא מסוגל להצליח".
לא חייבים להגיע מעולם הטיפול
- מי הם החונכים והחונכות שמלווים את הסטודנטים, ואיזו הכשרה הם צריכים לעבור?
לדברי לפידות, החונכים האקדמיים הם סטודנטים או אנשים שסיימו לאחרונה את לימודיהם. הם אינם נדרשים בהכרח להגיע עם הכשרה מקצועית בתחום בריאות הנפש, אך עוברים הכשרה והדרכה מקצועית שוטפת לאורך עבודתם.
ההדרכה כוללת מפגשים פרטניים וקבוצתיים מספר פעמים בחודש, ולצד החונכים פועל צוות מקצועי שמלווה אותם לאורך הדרך. כך, גם מי שמגיעים עם רקע אקדמי ולא טיפולי יכולים להשתלב בתפקיד ולקבל את הכלים הדרושים להתמודדות עם המצבים שעולים במסגרת הליווי.
"התפקיד מחייב יכולת הקשבה, סבלנות, רגישות ונכונות ללוות אדם אחר בתהליך שאינו תמיד פשוט או ליניארי. עבור החונכים עצמם, מדובר גם בהזדמנות להשתלב בעבודה בשכר בעלת משמעות חברתית, וכן לקבל ניסיון משמעותי לאנשים שמעוניינים לעסוק בתחום הטיפול בעתיד", אומרת לפידות.
- והאם יש מקום גם לאנשים שאינם סטודנטים, אבל רוצים להשתלב בעבודה עם משמעות?
"בהחלט, ולא רק באקדמיה. לצד התמיכה בסטודנטים, נתן מספקת שירותי ליווי ושיקום בקהילה לאנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים. השירותים כוללים סיוע בחזרה לתפקוד בבית ומחוצה לו, השתלבות בפעילויות חברתיות, יציאה לתעסוקה, שימוש בתחבורה ציבורית, ניהול משק בית ומיצוי זכויות. החברה מלווה גם אנשים בתהליכי השלמת השכלה ובגרויות, במטרה לאפשר להם להמשיך ללימודים ולהתפתח מקצועית. בתחומים אלה יכולים להשתלב גם אנשים ללא רקע טיפולי קודם, שמעוניינים בעבודה המשלבת קשר אישי, תמיכה ותרומה לאחרים. בין היתר, בחברה מצביעים על אנשים מכל הגילאים והרקעים, וגם כאלה שפרשו מעבודתם או נמצאים לקראת פרישה ומחפשים עיסוק משמעותי נוסף", מסכמת לפידות.
תחום נוסף שבו פועלת החברה הוא הסיעוד הביתי לקשישים. גם כאן תפקיד המטפלים השתנה עם השנים. לצד עזרה בפעולות היומיום, הדגש כיום הוא על שימור היכולות הפיזיות והקוגניטיביות של האדם המבוגר, חיזוק העצמאות שלו וזיהוי מצבים שבהם נדרשת התערבות נוספת. המטפלים עוברים הכשרה מקצועית הכוללת היכרות עם תהליכי הזדקנות, מחלות זקנה, זיהוי סימנים מחשידים וכלים להפעלה גופנית וקוגניטיבית. מעבר לכך, אחד התפקידים המשמעותיים שלהם הוא ההתמודדות עם הבדידות, כאשר עבור חלק מהקשישים ביקור המטפלת הוא גם הזדמנות לקשר אנושי קבוע.
בשני תחומי הפעילות, באקדמיה ובבית, חוזר למעשה אותו עיקרון: לעיתים התמיכה המשמעותית ביותר אינה פעולה מקצועית מורכבת, אלא נוכחות של אדם שמכיר את הקשיים, מבחין בשינויים ויודע מתי ואיך לסייע.
ועבור הסטודנטים שייכנסו השנה לכיתות עם פוסט-טראומה או קושי נפשי אחר, הנוכחות הזו עשויה להיות ההבדל בין עוד ניסיון להשתלב בלימודים לבין האפשרות להגיע, בסופו של דבר, גם לתעודת הגמר.