575 מיליון שקל יקוצצו מתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, במסגרת קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל שהממשלה אישרה לפני זמן קצר, לטובת רכש ביטחוני דחוף. משרד החינוך יאבד 285 מיליון שקל, משרד הבריאות 150 מיליון שקל ומשרד הרווחה 140 מיליון שקל. הקיצוץ, בשיעור של 4.9%, יחול על תקציבי משרדי הממשלה, למעט משרד הביטחון, שיקבל את הכסף.
גורמים המעורים בפרטים אומרים לוואלה, שככל הנראה בהמשך השנה יימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, ולכן מדובר כרגע בעניין טכני בלבד. ההחלטה נועדה לאפשר את ביצוע הרכש הביטחוני הדחוף, ואם יימצא מקור מימון חלופי עד סוף השנה, אפשר יהיה למנוע את הפגיעה המתוכננת בתקציבי המשרדים. עוד אומרים הגורמים שכל משרד יוכל להחליט בעצמו איפה יהיה הקיצוץ, וללא התערבות חיצונית.
225 מיליון שקל נוספים יקוצצו מתקציב המשרד לביטחון לאומי. גם משרד התחבורה יספוג קיצוץ של כ-423 מיליון שקל, לצד קיצוצים בתקציבי משרדי הכלכלה, החקלאות, האנרגיה ומשרדים נוספים.
ההחלטה מגיעה ימים ספורים אחרי שהממשלה אישרה בשבוע שעבר במשאל טלפוני דחוף, באמצעות הודעות בקבוצת הוואטסאפ של השרים, העברת כ-1.03 מיליארד שקל נוספים לרכש ביטחוני. רוב הסכום, 964 מיליון שקל, יגיע מכספים שיועדו לתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית בשנים 2027 עד 2029, ועוד 68 מיליון שקל מתקציב 2026. הכסף נועד לאפשר למערכת הביטחון לקדם את העסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י מארצות הברית, שנתקעה בעקבות מחלוקת תקציבית בין משרדי האוצר והביטחון.
באותו יום הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהממשלה צפויה לאשר קיצוץ נוסף של 2.6 מיליארד שקל, לצרכים ביטחוניים אחרים. יחד עם הכסף שאושר בשבוע שעבר, מדובר בהעברת כ-3.6 מיליארד שקל לרכש ביטחוני, חלקו על חשבון תקציב השנה הנוכחית וחלקו מתקציבי השנים הבאות.
בהצעת ההחלטה שתובא היום לאישור הממשלה נכתב שהכסף מיועד לרכש מסווג, שחלקו טעון אישור של ועדת השרים להצטיידות. גורמי הביטחון הזהירו שעיכוב בהעברת התקציב עלול לפגוע במענה לצרכים ביטחוניים דחופים, ולכן יש לאשר את הקיצוץ במהירות, למרות הקרבה לבחירות.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, אישר שאין מניעה משפטית לקבל את ההחלטה, אבל העיר שיש דרכים אחרות למצוא את הכסף, שפגיעתן בפעילות משרדי הממשלה קטנה יותר. בין היתר, הצביע על תקציבים שהוקצו בהחלטות ממשלה שעדיין לא בוצעו, או שאפשר לוותר עליהם. הדרג המקצועי באוצר המליץ לקצץ בכספים הקואליציוניים במקום בתקציבי המשרדים, אבל ההמלצה לא התקבלה.
בחוות הדעת המשפטית הודגש גם שהקיצוץ מגיע בסוף שנת התקציב, כשנותרו פחות משלושה חודשים עד סיומה, ושעלולות להיות לו השלכות משמעותיות על פעילות המשרדים. לכן הומלץ לשרים לבחון את הפגיעה הצפויה בשירותים שהם נותנים לציבור לפני קבלת ההחלטה.
זאת הפעם השנייה השנה שהממשלה מאשרת קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים. בחודש מרץ אושר קיצוץ של 3%, שבמסגרתו נלקחו 193 מיליון שקל מתקציב החינוך, 139 מיליון שקל מהבריאות ו-90 מיליון שקל מהרווחה. תקציב התחבורה, כולל פרויקטים עתידיים, קוצץ אז ב-600 מיליון שקל.
בהצעת ההחלטה הנוכחית נכתב שהקיצוץ נועד לממן את צורכי הביטחון בשנת 2026 בלבד, ולא לשנות את סדר העדיפויות של הממשלה. אם ההערכה של הגורמים המעורים בפרטים תתממש, יימצא עד סוף השנה מקור תקציבי חלופי שיאפשר לאזן את הקיצוץ. עד אז, המשרדים יידרשו להיערך להפחתת התקציבים שאותה צפויה הממשלה לאשר.
"מסע הרס", "יפגע בבריאות הציבור ובחיי אדם"
מהקואליציה להצלת החינוך הממלכתי נמסר כי "ההחלטה שומרת על מרבית תקציבי החינוך החרדי הלא ממלכתי, בעוד במסגרות הממלכתיות הקיצוץ יורגש בשעות לימוד, תוכניות העשרה ומתקנים. זרם החינוך הממלכתי הוא מנגנון הצמיחה הכלכלית והחברתית הגדול ביותר של המדינה, ובכל זאת מקצצים ופוגעים בו פעם אחר פעם כשהפערים כבר עומדים על 26%".
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני, תקפה את ההחלטה: "הממשלה ממשיכה במסע ההרס של השירותים החברתיים. ביטחון אינו רק טילים ומיירטים, אלא גם היכולת להעניק שירותי רווחה, בריאות ושיקום. הקיצוצים פוגעים ישירות בילדים בסיכון, בנשים נפגעות אלימות ובמשפחות במצוקה. תקציב הרווחה כבר ספג קיצוצים שהצטברו לכמעט חצי מיליארד שקל בשנה האחרונה, דווקא כשהצרכים מעמיקים. במקום לקצץ, אנו דורשים להגדיל את התקציב ב-20%".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הבהיר כי "הקיצוץ הנוסף שאישרה הממשלה בתקציב משרד הבריאות יפגע בבריאות הציבור ובחיי אדם. המלחמה הממושכת פגעה קשות בבריאות הגוף והנפש ושחקה את משאבי המערכת ועובדיה עד לסף אי ספיקה. הקיצוץ מתווסף לקיצוצים קודמים ולהזנחת מערכת הבריאות, ומעיד על סדר עדיפויות לקוי".