אפס הישגים ומיליארדים לפח: על מה סמוטריץ' מתרברב בדיוק?

הרעיון "לייהד" את הגליל אינו מאוד מקורי. כבר לפני כ-50 שנה הוקמו בחבל הארץ היפה הזה יישובים שכונו "מצפים", כדי לייהד את הגליל וכדי למנוע מיישובים ערביים להתפשט אל מה שנקרא "אדמות מדינה".

לא ניכנס לוויכוח הפוליטי-לאומי, ברוח השאלה המיתולוגית של סרג'יו קונסטנזה (ישראל פוליאקוב ז"ל) לג'ינג'י (גברי בנאי יבדל"א), בסרט "גבעת חלפון אינה עונה": "תגיד לי ג'ינג'י, של מי הקרקע פה?", אלא נתמקד בהבטחתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעשות לגליל את מה שעשה (לדבריו) לשטחי יהודה ושומרון.

מה הוא עשה ביהודה ושומרון? ובכן, בעיקר הרבה רוח וצלצולים: הוא הקים מאחזים, שפך שם מיליארדים מהכסף שלנו ו... מספר התושבים היהודים ביישובים שמעבר לקו הירוק לא עלה מעבר לריבוי הטבעי שלו. גם הריבוי הזה מקורו בעיקר באוכלוסייה חרדית, שלפחות ברמה הביטחונית (סמוטריץ' אמור לדעת בהיותו גם שר במשרד הביטחון) מהווה יותר נטל מנכס.

כלומר, גם אם מתעלמים מהסוגייה הפוליטית הנפיצה ומניחים שריבוי מתיישבים יהודים בשטחי יהודה ושומרון משרת את האינטרס הלאומי של מדינת ישראל, הרי שסמוטריץ' כשל במשימתו "לייהד" את איו"ש.

עכשיו נחזור לרגע לגבעת חלפון, כי רק בשבוע שעבר הבטיח סמוטריץ', ברוח הציטוט מפיו של ויקטור חסון (שייקה לוי), לעשות "מה שעשינו ב-48" גם בגליל. רוצה לומר: כמעט אפס הגירה חיובית אבל עם הרבה הסתה, הפצת שנאה ופעולות שמבאישות את ריחה של ישראל ברחבי העולם. כמעט במקביל לדברי סמוטריץ', פרסם הרב דב ליאור (המזוהה עם המפלגה שהייתה שותפתו של שר האוצר בבחירות הקודמות "עוצמה יהודית", שאינה אלא גלגול של תנועת "כך") פסק הלכה שמתיר ליהודים למסוק זיתים של ערבים: "זו אינה גזלה אלא מעלה יתרה" קבע הרב, והכשיר הלכה למעשה גניבה, שוד לאור יום.

אם כך הוא, מה אמור לחשוב לעצמו כל חקלאי ערבי בגליל? האם זה מה שמחכה לו, למשפחתו, למטעיה, כרמיה ושדותיה, אם רק יעתיק סמוטריץ' את "מפעל ההתיישבות" שלו מיהודה ושומרון לגליל? מצד שני, אולי הוא יכול להירגע קצת מהרטוריקה הגזענית והמתלהמת, לאור הנתונים על אפס הגירה ליישובי יהודה ושומרון? תודו שזה מבלבל.

כך או כך, ברור שלסמוטריץ' אין בעיה להתייחס לאזרחי ישראל הערבים כאל מחבלים - ולא רק אליהם: אין לו בעיה להתייחס גם אל נשים כאזרחים סוג ב'. בסוף השבוע שעבר, טרם כניסת השבת, הוא הפגיז את הרשתות החברתיות בצילומים של גברים מקפצים בכנס של "הציונות הדתית" (שם מפואר שחמס לצרכים פוליטיים מפוקפקים), לדבריו כ-5,500 במספר.

לו היה בודק את העובדות בטרם פרסום, היה שר האוצר מגלה שבאולם שבו נערך הכנס יש רק כ-3,000 מקומות. מכאן שאחת משתיים היא: או ששר האוצר עבר על החוק (לא ניפול מהרגליים, זו לא תהיה הפעם הראשונה) והכניס לתוך אולם כמעט כפליים אנשים מהתכולה המותרת, או - מה שסביר יותר להניח: שהוא פשוט שיקר כדי להעצים את תדמיתה של מפלגתו.

רק שהסיפור האמיתי אינו מספר המשתתפים בכנס ואפילו לא מי שנראים בתמונות, אלא מי שלא נראים בהן - ובמקרה דנן, נראות. כן, במפלגה של שר האוצר לא אוהבים נשים או שאולי אוהבים אותן יותר מדי, כך שלא מסוגלים לחלוק איתן את אותו החלל, מבלי שיעלו לראש מחשבות זימה. אף לא אישה אחת נראתה בתמונות ובווידאו שהפיץ שר האוצר. למעשה, הפעם האחרונה שבה ראיתי כל כך הרבה גברים רוקדים ביחד עם גברים אחרים, הייתה באירוע שאת משתתפיו כינה שר האוצר בתואר "בהמות".

לא הייתי נדרש לנושא בטור כלכלי, אלמלא הדברים היו קשורים: מי שלא רואה נשים בכנס של מפלגתו, לא רואה אותן לוחמות, לא רואה אותן ממלאות תפקידים בכירים, לא רואה אותן כמנכ"ליות במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, לא רואה אותן בכנסת ובוועדותיה ולא רואה אותן סביב שולחן הממשלה (אורית סטרוק אחת מהמחנה הדתי-לאומי, היא אפילו לא עלה תאנה).

היו שנים שבהן לציונות הדתית היו גם ערכים אחרים. אפילו אני מספיק קשיש כדי לזכור לימודים שלא בהפרדה בבתי ספר יסודיים מהזרם הממלכתי-דתי, פעילות משותפת בגרעיני הנח"ל שהוציאה מקרבה תנועת בני-עקיבא, עיסוק בערכים ולא באורך שרוול החולצה המותרת לנשים או בסוגייה הלכתית שאוסרת על אבא לילדה בכיתה ג' לצפות במופע סיום חוג הבלט של בתו.

שוב, לא הייתי נדרש להתקרבות של מי שמציגה את עצמה בשם המחייב "הציונות הדתית" למחנה החרדי-לאומי, אלמלא היו לכך גם השלכות תקציביות שיש להן השפעה על חיי היום-יום של כולנו. בלי נשים בכנסי בחירות ובלי ערבים בגליל, עד שאפשר להיזכר במשפט מעברו של שר האוצר: "גם לי יש פנטזיות מיניות שאני לא יכול לממש" (ערוץ הכנסת 2016, בדיון על הומוסקסואליות במגזר הדתי).

אז כנראה שכך נראית הפנטזיה שלו, שאותה קידם בממשלה הנוכחית, הגזענית והמיזוגנית שבה שימש כשר בכיר בממשלת ישראל.